"מניין הנשים" ב"הבימה" היא הצגה של נשים, אבל לא רק. המחזה בכיכובה של המלכה האם, ליא קניג, נעשה על פי מחזה של נעמי רגן. הסופרת שכמו יהודית רותם קנתה לה שם כסופרת שידה על העליונה בתיאור המגזר הדתי.
"נולדתי שנה אחרי הארץ, ב-1949, בברוקלין. ההורים שלי היו דור ראשון ושני, אמריקאים מפולין ואוקראינה", מספרת רגן. "המשפחה של אמי הייתה מאוד דתית. היא נולדה באמריקה, ואביה שלח אותה לבית הספר העברי. יש לי את הספר שממנו היא למדה - הוא בן מאה שנה. אבא שלי הגיע כילד מאוקראינה ומשפחתו עסק רק בחלום האמריקאי ומאוד התבוללו. כילדה אני זוכרת את אמא שלי מדליקה נרות שבת, ואבי מדליק את הטלוויזיה. אבל כשאבי נפטר פתאום כשהייתי רק בת שש, אמי שלחה אותי לבית ספר עברי דתי. שם למדתי עברית, היסטוריה יהודית, תנ"ך".
העסקה תוכרז במהלך נאום נתניהו בקונגרס? כל התקוות על השולחן
בכל המזרח התיכון רועדים: ישראל חשפה את הנשק שובר השוויון
"בסופו של דבר החלטתי להיות יהודייה אורתודוקסית. לאחר התיכון, נרשמתי לקולג' וקיבלתי תואר ראשון באנגלית עם התמחות בכתיבה מברוקלין קולג'. במקביל נרשמתי לסמינר שרה שניאיריר בבורו פארק, שכונה חרדית. עליתי לארץ בשנת 1971 מיד לאחר החתונה והתגוררנו בשכונה חרדית בירושלים. שם התחלתי להבין את החברה החרדית. עשיתי תואר שני באנגלית מהאוניברסיטה העברית, אבל מה שבאמת רציתי לעשות זה לכתוב כתוב רומנים. עד כה פרסמתי 14 רומנים שתורגמו לשפות רבות ומחזה אחד. עבדתי גם כעיתונאית והיה לי טור ב'ג'רוזלם פוסט'. רשימת התפוצה שלי מגיעה לאלפי אנשים בכל רחבי העולם וכוללת כעת יומן מלחמה בעזה, שמספר לאנשים את הצד שלנו".
מה הביא אותך לכתוב מניין נשים?
"השנה הייתה בסביבות 2000. כבר כתבתי הרבה רומנים על נשים חרדיות ויעקב אגמון, ראש 'הבימה' האגדי, התקשר אליי וביקש שאכתוב מחזה מקורי על נשים חרדיות. בדיוק באותו זמן נתקלתי בסיפורה של רחל ש', אם חרדית לעשרה, שבעלה הנואף סירב לאפשר לה לראות את ילדיה לאחר בקשת גט. בריונים אלימים מהעולם החרדי הכו את דליה ב', האישה שנתנה לרחל ש' מחסה לאחר שנזרקה מביתה. רחל ש' הסכימה באומץ רב להתראיין בטלוויזיה הישראלית בהגנה על דליה. שם שמעתי את סיפורה בפעם הראשונה. פניתי אליה דרך העיתון, והזמנתי אותה לביתי. שם היא הסבירה לי בדיוק מה קרה לה".
זה אוטוביוגרפי?
"אמנם המחזה הוא סיפור אמיתי, אבל ברור שהוא לא עוסק בי. אני לא חרדית ואני נשואה לאותו בעל נפלא כבר כמעט 60 שנה. מדובר על רחל ש' ודליה ב'".
באיזו שעה בחייך זה נכתב?
"התחלתי לעבוד על מניין הנשים בסביבות 1999. כבר הייתי מחברת רבי מכר של סיפורת, אבל מעולם לא כתבתי מחזה. לא הייתי בטוחה שאני יכולה לעשות את זה. הטיוטה הראשונה שלי למעשה הייתה יותר כמו רומן. אבל יחד עם הבמאית המוכשרת, נויה לנזט, שסייעה גם בתרגום מאנגלית מקורית לעברית, ועבודה עם הדרמטורגית, מרים יכיל וקס ז"ל, נולדה ההצגה. זה היה מאוד מרגש. לראשונה, אנשים רבים שמעולם לא היו בתיאטרון מהחברה הדתית וחרדית, קנו כרטיסים לצפייה בהצגה שייצגה בצורה אותנטית את מציאות החיים של נשים חרדיות. מקלטי נשים הביאו נשים, והחל דיון אמיתי על זכויות נשים בעולם החרדי".
את מראה היבטים הרבים של החברה החרדית. שילמת את המחיר על אמירת האמת?
"שילמתי מחיר עמוק, כואב ומתמשך על היותי חלוצה בפתיחת הדלתות והחלונות של העולם החרדי באמצעות ספרות, תיאטרון וסרטים. איבדתי חברים. הושמצתי באופן אישי על ידי עיתונאים חרדים, והובאתי לבית המשפט במשך שבע שנים בניסיון להסיר את הספרים שלי מהמדפים. הם הצליחו לפגוע בי, אבל לא להרוס את המורשת שלי. כיום, כל תוכנית טלוויזיה וסרט שני ושלישי מתרחשים בעולם החרדי. אני מאמינה שהחשיפה הזו הפגישה את החברה הישראלית עם הבנה גדולה יותר של חלק שהיה פעם מאוד סודי ואפוף מסתורין".
חשבת על חזרה בתשובה?
"מאז שקיבלתי את ההחלטה בכיתה ד' להיות יהודייה אורתודוקסית, אני יהודייה אורתודוקסית. אני דווקא מאוד דתיה, וחינכתי את הילדים שלי להיות יהודים אורתודוקסים. הילדים של הבת שלי אפילו חרדים".
מה הופך את הספרים שלך לרבי מכר?
כל רב מכר חולק מספר דברים - עלילה נהדרת. דמויות אמינות, מעניינות, הבנה אמיתית של החברה בה הוא מתרחש וכמובן כתיבה טובה. אני חושבת שהספרים שלי הפכו לרבי מכר בישראל כי אז לא נכתב כמעט כלום על העולם החרדי. למעשה, הסוכנת הישראלית שלי, אילנה פיקארסקי, אמרה לסוכנת האמריקאית שלי, שהיא לעולם לא תוכל למצוא עבורו מו"ל כי "אף אחד בישראל לא מתעניין ברומן על נשים חרדיות". החלפתי סוכנים, ו'כתר' הוציאו לאור את ספרי הראשון שתורגם לעברית, "ואל אישך תשוקתך". הספר היה ברשימת רבי המכר במשך 90 שבועות ונמכר ביותר מ-100,000 עותקים. זה עדיין נמכר".
החרדים והתגייסותם עלו לסדר היום הציבורי. מה דעתך - האם להתגייס או ללמוד תורה?
"כאישה אורתודוקסית שיש לה בשלב זה ארבעה נכדים משרתים בצה"ל - אחד בסדיר ושלושה במילואים, אני אומרת בתוקף שאין שום סיבה שלומדי תורה לא ישרתו בצה"ל. על פי התורה, אין פטור למי שלומד תורה - כל אחד צריך ללמוד תורה. בעצם יש לי נכדים שלומדים בישיבות חרדיות, נשואים עם ילד. הם גם היו במשרד הגיוס, ומתכננים למלא את התחייבויותיהם הצבאיות אם וכאשר המדינה תחליט לגייס אותם".
מה דעתך על ההצגה האם היא עומדת בספר?
"מניין הנשים אינו מבוסס על אף אחד מהספרים שלי. זה היה מחזה מקורי שהוזמן על ידי 'הבימה'. כל הפקה שונה, וכל במאי ושחקן נותנים ספין משלו לדמויות ולעלילה. מחזאים לרוב יתנגשו בהחלטות אלו. אבל הצלחת ההפקה הנוכחית מדברת בעד עצמה".
האם מצבן של הנשים הדתיות השתפר מאז כתיבת הספר או להפך?
"אני חושבת שהשינוי בעולם החרדי, עולם מאוד שמרני, הוא איטי מאוד. אבל כן, אני רואה שינוי. מקלטים לנשים דתיות שעברו התעללות כמו בת מלך כבר לא מוסתרים ויש הכרה בבעיות ההתעללות במשפחה בעולם החרדי. נשים חרדיות לא מתביישות, כמו פעם, להתגרש ולהיאבק על המשמורת על ילדיהן. לרוע המזל, השינויים הללו הגיעו מאוחר מדי עבור רחל ש' שמתה בשנה שעברה, מבלי שילדיה יהיו מוכנים להיפגש איתה ולהכיר בעוול שנגרם לה".
מה את חושבת על המצב הפוליטי בישראל?
לפני 7 באוקטובר, כשמישהו קטע את תפילת 'קול נדרי' בתל אביב כי לא אהב את המחיצה, חשבתי לעצמי: זה הגיע לנקודת שבירה. האירועים הנוראים מאז נתנו לכולנו שיעור בחשיבות האחדות והראו לנו עד כמה האומה שלנו שברירית. נכדי נקרא זמן קצר לאחר חתונתו ליחידתו הצה"לית יהלום והיה בעזה חודשים. כל משפחה בישראל עברה גיהנום. אבל אני מאמינה שנצא חזקים יותר. אין לנו מדינה אחרת. אנחנו צריכים לאהוב זה את זה, ולתמוך זה בזה, כי האנטישמיות ברחבי העולם מוכיחה שאנחנו יכולים לסמוך רק על עצמנו. עלינו למצוא דרך להשאיר את ההבדלים בינינו מאחורינו ולפעול למען הכלל. בכל ויכוח שיש לנו, אויבינו מעלים את זה בעמודים הראשונים שלהם ומקבלים מזה נחמה, עידוד ושמחה רבה. אנחנו לא יכולים לעזור להם ככה".
על מה את עובדת עכשיו?
"כתבתי ספר חדש שראה אור בארצות הברית השנה בשם: 'האויב לצדי'. הספר מספר את סיפורה של ציידת נאצים ישראלית שנוסעת לליטא כדי לחשוף את פשעי המלחמה הבלתי מוכרים של אותה מדינה, ופוגשת פרופסור ליטאי איתו היא מפתחת מערכת יחסים מפתיעה. זה יפורסם בעברית בהוצאת 'זמורה ביתן' ב-2025".