זאב רווח מתעקש להצחיק גם בימים עצובים: "רק הקב"ה יכול להוריד אותי מהבמה"

"אני מאושר שאני יכול להצחיק אנשים בתקופה כזאת, ומודה לאלוהים על כך. המצב הזה ייגמר בטוב, בסופו של דבר, ולאט־לאט השכנים שלנו יבינו שיש לנו זכויות על הארץ הזאת, בלי קשר להר הבית. אנחנו צריכים לכבד את המקומות הקדושים שלהם, והם צריכים להבין שלנו יש זכויות".
 

"עד מתי? תשאל אותם, כי גם הם סובלים. אני מאמין שהדור הצעיר שצומח פה יכול להנהיג את המדינה מצוין. יש לנו דור צעיר נפלא".
 

"ארץ ישראל נקנית באהבה ובזכות שלנו. ארץ ישראל נקנית בתנ"ך. אנחנו לא צריכים להוכיח את זה. זה קיים".
 

"מה אכפת לי מהעולם? גם אם יצמחו לנו כנפיים ונהיה מלאכים, שום דבר לא יעזור. תמיד נהיה אשמים".
 

רווח מככב בימים אלה ב"מומו שיפוצים", קומדיה במקור מאת דונלד צ’רציל ובתרגומו של דן אלמגור. העלילה מתרחשת בדירת פנטהאוז מפוארת בתל אביב, שם מתגוררת אישה עשירה וראוותנית (חני פרץ), שמחליטה להפתיע את בעלה בזמן שהוא בחו”ל ולהעניק לו במתנה ג’קוזי כדי לעזור לו להחלים מכאבי הגב שמהם הוא סובל. השיפוצניק מומו, שאותו מגלם רווח, מגיע לביתה כדי להתקין את הג’קוזי. מהר מאוד נקלע מומו לתסבוכת אישית, ומוצא את עצמו מסייע לה למנוע משבר זוגי, לפני שבעלה יחזור הביתה. כך הופך מומו לגיבור ליום אחד.
 

"לא אכפת לי הדיכאון האישי שלי. אני משתדל לשמח חיילים ותושבים".
 

"עם חני ומעיין עבדתי בעבר, אז קל יותר לעבוד עם אנשים שאתה כבר מכיר. הכל הולך חלק יותר. הביקורות מצוינות, אגב. הקהל אוהב את ההצגה".
 

"תמיד. ובמיוחד ההצגות האלה מול חיילים".
 

"רק הקדוש ברוך הוא יכול להוריד אותי מהבמה. אני לרשות הקהל עד יומי האחרון. זה הייעוד שלי. איזה ייעוד אחר יש לי? אין לי ייעוד אחר, ואני כל כך מודה לאלוהים שזה הייעוד שלי".
 

"פרסים נותנים למי שמגיע. יש ועדות, אני לא מתעסק בזה. אני מתעסק בעבודה ועובד כל הזמן".
 

"ככל שאני מתבגר, כל חייל שנופל זה כמו סיכה בלב עבורי. כל העם שלנו כל כך קשור לילדים שלנו, עם העיניים היפות. מקווה מאוד שהחיים יחזרו למסלולם, נחזור להופיע ולשמוע קהל צוחק".