הוויכוח סביב השימוש בריטלין, בייחוד בילדים, נמשך שנים רבות: המצדדים טוענים כי מדובר בתרופה שעוזרת למיליונים להתמודד עם בעיות קשב ולהפוך אותם לאנשים מתפקדים, המתנגדים טוענים כי היא הופכת לאנשים ל"זומבים" שמשטיחה את אישיותם. השבוע הפך הדיון לאישי, לאחר שליאור דיין פרסם טוב במוסף סוף השבוע של "מעריב" בו הוא סיפר כי היה לוקח כמויות גדולות של ריטלין, והוא מתנגד לשימוש בתרופה, בתגובה פרסם הקומיקאי אבי גרייניק טור בוא הוא מאשים את דיין בחוסר אחריות שעלול לפגוע בילדים.
"נהגתי לקחת כמויות ענקיות, מעבר למה שמותר על פי חוק, נאלצתי למצוא דרכים מקוריות לצוד ריטלין", שיתף העיתונאי בחוויתו, "אחת מהן הייתה לקנות מילדים ששנאו את התרופה ושמחו להיפטר ממנה בעבור חופן מזומנים. בזכות מסעות הציד שערכתי בבתי ספר למדתי על השפעות התרופה גם בקרב ילדים".
"הסיבה שלא אתן לילד שלי ריטלין היא כי אני לא רוצה למנוע ממנו את הזכות להיות הוא עצמו, בצורה הכי אותנטית", כתב דיין, "אני לא רוצה שבמקום ילד יהיה לי בבית תפוח אדמה עם מבט של מחלקה פסיכיאטרית ג׳ בתל השומר".
דבריו של דיין גרמו לאבי גרייניק לצאת משלוותו, "כשסיימתי לקרוא החל בתוכי מאבק שצמח עד כדי החלטה לצאת נגד הטור חסר האחריות שלך. אני מאלה שחושבים, מאמינים ויודעים שריטלין (מהסוג הנכון, בליווי של רופא טוב) היא חסד שהעניק לנו המדע – כמובן, רק לאלה שבאמת זקוקים לחסד הזה".
"עם דבר אחד אין להתווכח, ליאור: זאת חווייתך האישית. לא אאשים אותך חלילה בשקרים. אך האם כך למדת על השפעות התרופה? במסע ציד כדי לצרוך 'כמות ענקית מעבר למה שמותר עפ"י חוק?', כתב הקומיקאי בטור ששיתף בעמוד הפייסבוק שלו מתוך אתר "מאקו", "נטילת ריטלין מדווחת בטור שלך כלא מאוזנת כי להבדיל מהיום, אתה עצמך לא היית אז מאוזן. יותר מזה: לא היית מ-טו-פל!".
"הריטלין מאפשר היום להרבה ילדים להיות מחוברים לדיון בכיתה או למשימה בצופים", הסביר גרייניק, "נכון שנדרש זמן - לפעמים עד כחצי שנה – כדי להבין מה מתאים ומה לא. זה דורש דיאלוג תוך כדי תנועה עם הרופא המטפל וקשר בריא עם הילד, התבוננות בו תחת השפעת התרופה וקבלת דיווח מהמורה. אבל איזה טיפול עומק לא דורש זמן?"
"הנושא בנפשי והדברים שלי ממילא לא מכוונים רק אליך, אלא למתלבטים ולאלו שכבר נוטלים או נותנים לילדיהם אבל לא בלב שלם. להם אני מבקש לומר: נקו את הראש מדעות קדומות ומהפחדות", סיכם הקומיקאי.
הדיון לא נגמר בוויכוח בין שני האמנים, וגלש כמובן לרשת האינטרנט, שם הגולשים התנסחו בצורה פחות מאופקת:
"הבעת פרספקטיבה שרכשת כמשתמש סמים ו/או מ'ראיונות' שערכת עם ילדים ככנרקומן לא צריכה להיחשב כנקודת מבט מושכלת", כתב אחד הגולשים, "נרקומן לא יכול לחוות דעה כפרמקולוג. נוסע במטוס הוא לא טייס או בנאי מטוסים", כתב מגיב אחר". "נרקומן וסוחר סמים עם קטינים, החליט שתרופה חשובה העוזרת לאלפי אנשים לא מועילה", הייתה אחת התגובות היותר קשות לטור של דיין, "איזה חוסר אחריות, הורים שקוראים את הכתבה ימנעו טיפול חשוב מילדיהם, בגלל תימהוני מסומם".
נגד גולשים אחרים יצאו דווקא נגד עמדתו של גרייניק, "שקרים על גביי שקרים. ריטלין זה קוקאין סינתטי תפסיקו להרעיל את הילדים שלנו מטומטמים קומיקאי רשם את! קומקאי! וזה בכלל לא מצחיק!", כתב אחד הגולשים. "עצוב שאתה מעודד סימום של עוד ילדים כדי שיתאימו למערכת החינוך. כי הרי המערכת לא תשתנה אם כולם ייקחו ריטלין. אני מאד מעריך את ליאור דיין על פניית הפרסה שעשה ועל האחריות שלקח עבור ילדי העתיד בכך שרשם את הדברים", הוסיף גולש אחר, "זו בדיחה עצובה. סילוף. שקר. לכן כחברה צריך להחליט אם לתת לכולם את הזכות ליטול ריטלין או לתת פיתרונות שאינם סמים לכולם ולעצור את הטירוף הזה".