בתחילת השנה העניק משרד האוצר היתר למפעל הפיס להמשך פעילות לחמש השנים הקרובות. ההיתר החדש מפחית את הצפי ברווח הנקי של הפיס, והחשש היה שתיווצר פגיעה משמעותית בפעילות ובסיוע. אבל כשיו"ר מפעל הפיס, האלוף במיל' עוזי דיין, מסכם את 2017, הוא בהחלט יכול להיות מרוצה.
"למרות ההגבלות בהיתר, מכרנו ב–2017 כמו ב–2016. המכירות יסתכמו להערכתנו ב–7.3 מיליארד שקל", אומר דיין. "הרווח הנקי היה אמור להיפגע בחצי מיליארד שקל, אבל הצלחנו לקצץ אותו לירידה של כ–250 מיליון שקל. נסיים את השנה ברווח נקי של 1.5 מיליארד. הגנו על ההקצאות המיועדות לרשויות המקומיות, והן תקבלנה גם השנה 826 מיליון שקל. הצלחנו לתת לרשויות מקדמה על חשבון שלוש השנים הבאות, ומדובר במנוע צמיחה אמיתי עבורן, שמממן מיזמי פיס רבים".
אלה לא סתם דיבורים ללא קבלות. השטח עמוס במיזמי פיס. רק עכשיו מתרוממים יותר מ–3,000 מיזמים ברחבי הארץ: מבנים שנמצאים בשלבי בנייה, כיתות לימוד, שיפוצים ומחשוב לתלמידים ומורים.
"מימוש הקצאות הפיס ברשויות בשנת 2017 היה ביותר ממיליארד שקל", מספר דיין. "אם נשווה את שלוש השנים האחרונות לשלוש השנים שקדמו להן, העלינו את המימוש ב–53%. איך זה קרה? ראשית, המקדמות שאנחנו נותנים. שנית, הצלחנו להכניס שינוי בחוק יסודות התקציב כך שאי אפשר לעקל כספים של הפיס המוזרמים לרשויות. הכסף מגיע גם לרשויות שנמצאות בעיקול, כמו כספי החינוך. ושלישית, פישטנו הליכים, הסרנו חסמים בירוקרטיים ונכנסנו לשיתוף פעולה פורה עם הטוטו, שנותן את אותותיו בשטח.
"כשהגעתי לא היה אפשר לערבב כסף פיס עם כסף טוטו", מספר דיין. "היום יותר מ–80% ממבני הספורט שאנחנו בונים הם ביחד עם הטוטו. ככה זה שמשאירים את האגו בחניה וחושבים רק על טובת הציבור", מחמיא דיין לשותפים מהטוטו.
***
מי שנפגעו ישירות מקיצוץ משרד האוצר הן דווקא מלגות מפעל הפיס המגיעות לסטודנטים. מ–74 מיליון שקל האוצר אישר השנה 54 מיליון בלבד, אבל בפיס מצאו את התשובה הנכונה כדי להתגבר על הסכום שקוצץ.
"פנינו לרשויות המקומיות ואמרנו שכל רשות המוכנה לשתף פעולה במלגות, ניתן לה מצ'ינג", סיפר דיין. "על כל 5,000 שקל שהיא תעניק בשנה לסטודנט, אנחנו ניתן 5,000 נוספים. הכסף מגיע ישירות לחשבונו של הסטודנט. הכללים הם: אזרח ישראלי הלומד לתואר ראשון במוסד המוכר על ידי המל"ג. בתמורה למלגה הסטודנט יצטרך לתרום לפחות מאה שעות בשנה לקהילה. לקחנו 50 מיליון שקל למען המטרה ושאלנו איזו רשות רוצה לעשות מצ'ינג. תוך שלושה שבועות היינו במצב של סולד אאוט. הגיעו בקשות ל–53 מיליון שקל. יותר ממה שחשבנו להקצות, לכן הוספנו 3 מיליון שקל. בכסף המשותף העמדנו השנה מלגות בסך של 106 מיליון שקל. הוספנו יתרות והגענו ליותר מ–120 מיליון שקל השנה. לפני כמה שנים הענקנו 1,000 מלגות לשנה והיום יותר מ–12 אלף.
"מדובר במהפכה. כולם זוכים - הסטודנטים שמקבלים הזדמנות שווה בחיים וגם תורמים לקהילה תוך כדי הלימודים ומאוד אוהבים את זה; הקהילות שמקבלות יותר מ–1.2 מיליון שעות תרומה; וראשי הרשויות שמפעילים בעזרת עמותות ‘כוחות משימה חברתיים' לצרכים החברתיים של הקהילה שלהם. ככה הסטודנטים גם מתחברים לקהילה, פותרים את הבעיה שחבר'ה מהפריפריה נודדים למרכז הארץ, כי אין להם מספיק קשר למקום שבו גדלו. המלגות מחזיקות את כפרי הסטודנטים ועוד ועוד. היעד שלנו לשנה הבאה הוא להגיע ל–15 אלף מלגות ולהרחיב את התרומה לקהילה ל–1.6 מיליון שעות בשנה. זה ישפיע על כל הרשויות".
דיין נתן דוגמה להצלחה הגדולה בסיפור קטן מהמועצה האזורית מטה אשר. "המציאו שם פטנט", סיפר. "בחרו 32 סטודנטים מלגאים, אחד מכל 32 יישובי המועצה, והם היום ‘המשרד לענייני צעירים' ביישוב שלהם. הם מסייעים בחיפוש עבודה, בארגון אירועי תרבות. פתאום יש מישהו שתמיד זמין ואכפתי ומהווה כתובת. רווח נקי לצעירים ורווח נקי למועצה האזורית, משהו שמחזיק את הצעירים".
עניין נוסף שמחזק את קשרי הפיס והקהילה הוא מיזמי התרבות שהמפעל שולח לכל אזור בארץ והפכו כבר לשם דבר. "התפיסה שלנו היא שתרבות וחינוך הם נושאים שלובים, והתרבות לא פחות חשובה", דיין קובע. "אנחנו לא תופסים את החינוך כפדגוגיה והוראה בלבד, ותרבות היא לא רק מופעים. התחלנו את מיזם ‘בימות פיס' לפני כמה שנים, והשתתפו בו כ–80 רשויות. השנה מדובר ביותר מ–200 רשויות. ועכשיו הורדנו את המגבלות - לא משנה לנו אם היישוב גדול או קטן, או מה מעמדו הסוציו–אקונומי.
כולם יכולים לקבל, והצמא לתרבות גובר. הציבור החרדי והמגזר הערבי צורכים בשנתיים האחרונות כ–30% יותר תרבות כל שנה. אנחנו לא הולכים על מופעים גדולים וגרנדיוזיים אלא על כאלה שמחנכים לצריכה של תרבות טובה, ולפיכך מגיעים למקומות שיותר קשה להגיע אליהם. הכרטיסים עולים עד 20 שקל, וחלק מהמופעים הם בחינם. בנוסף, הגדלנו את החלק שהולך לרשויות בסל התרבות".
***
כשמדברים על חינוך, הפיס משקיע כ–70% מרווחיו לטובת מטרה זו. כרגע בכוונתו לארגן תחרות עיצוב מבני חינוך, כמובן בתיאום ובשיתוף - עם משרד החינוך, ארגון המורים, לשכת האדריכלים והשלטון המקומי.
"יש אנשי חינוך ואדריכלים רבים שמשוכנעים שכיתות הלימוד צריכות לשנות את צורתן", הסביר דיין את הצורך. "2,000 שנה אנחנו לומדים באותן כיתות. הפדגוגיה דורשת מעבר למרחבי לימוד אחרים וגם הטכנולוגיה מאפשרת ומתחננת להפסיק לשבת בטורים ולהסתכל אל הלוח והמורה. העיצוב מפגר אחרי הפדגוגיה והטכנולוגיה, אבל מכיוון שבנושאים חינוכיים אסור לתפיסתנו שבעל המאה יהיה בעל הדעה, צריך להיות מתואם עם כל הגורמים".
איך תעשו את זה?
"תחרות נושאת פרסים, מעין 'פרס ספיר' לעיצוב מבני חינוך. ממילא הולכים לתכנן בתי ספר יסודיים ותיכונים, אז שיתכננו ויקבלו ניקוד ופרסים. התכנון יישפט לפי פרמטרים כגון התאמה פדגוגית, פונקציונליות וגם יופי. ניתן לשלב את בית הספר כמתחם שיהיו בו גם ספרייה, מועדון נוער, לימוד לאנשים מבוגרים. למה שבית הספר יהיה ריק במשך חצי יום? ילד שבא היום לבית הספר אין לו מרחב ציבורי. יש לו רק כיתה, מסדרון וחצר טיולים. אם נוסיף מקום לשיח ואוכל, אודיטוריום קטן וכו', ניצור לילדים מרחב ציבורי חשוב. הקמנו כזה בדימונה. במרכז טיפולים לגיל הרך יש אמפי קטנטן, ושחקן או שחקנית מתיאטרון דימונה מגיעים מדי פעם לספר שם סיפור. החיים שלנו משתנים, ואסור שהכיתה ובית הספר יישארו אותו הדבר".
אתם רוצים שזה יהיה הסטנדרט?
"אנחנו לא רוצים לכפות סטנדרט אלא ליצור שיח ציבורי. יש דברים שאנחנו כופים, למשל במשחקיות לילדים. אנחנו לא מאפשרים להקים אותן אם אין בהן הצללה ותאורה. אחרי שזה תפס, כולם הבינו כמה זה חשוב, והיום זה הסטנדרט. בבריכות שחייה אנחנו משתדלים שהן יהיו מקורות, כי אז הן עובדות כל השנה ומרוויחות. בריכת שחייה פתוחה היא בגירעון בהגדרה, משום שיש חודשים שבהם היא לא עובדת. בחינוך אנחנו לא רוצים לאכוף ומקבלים את העובדה שפדגוגיה יכולה להיות בצורות שונות. לימודים בקיבוץ לא דומים לאלה שבבני ברק. מותר שהעיצוב יהיה שונה".
דיין מקווה שבתחום הפדגוגי יצליח לשלב השנה את אירוע "שבוע החינוך", שיתקיים בכל הרשויות בארץ, בשיתוף השלטון המקומי. "מועד אחד לכולם, בהשתתפות המדינה", הוא מתכנן. "כל רשות תחליט מה היא רוצה להדגיש, תהיה לה הזדמנות להבליט את נושאי החינוך שלה. ויש לנו עוד הרבה משימות לשנים הבאות שנמצאות כרגע בהכנה. נשאיר דברים גם ליוזמות ולכתבה הבאה".