הנתיב המהיר

את יחיאל זוהר, ראש העיר המיתולוגי של נתיבות, פגשנו במטה החירום של היישוב, בזמן שניהל את העניינים במסגרת תרגיל ארצי. מה שמשך את תשומת הלב היה פחות תפקודו האיכותי בזמן האקשן ויותר המקום המרשים. מין בונקר תת–קרקעי עמוס מסכי פלזמה, חדרי התייעצות, שיא הטכנולוגיה, סטייל הפנטגון. מי היה מאמין שמדובר בנתיבות הקטנה ולא בלוקיישן עתידני מסרט של ג'יימס בונד?

רק שנתיבות היא כבר מזמן לא עיירת פיתוח שנאנקת תחת המעמסה הכלכלית ונאבקת בנתוני האבטלה הקשים. בשנת 2018 זו עיר מבוקשת למגורים שמתפתחת בצעדי ענק. השמיים מסמנים עבורה את הגבול.

"נתוני הפתיחה היו קשים ביותר", זוהר מודה. "היינו מהיישובים החלשים ביותר במגזר היהודי. הנתונים חייבו אותנו לרצינות יתר, ללכת למהלכים קיצוניים כדי לשנות את תמהיל התושבים ולהכניס למקום רעננות. במידה רבה הצלחנו. אנחנו היום 37 אלף תושבים. עברנו את דימונה, ואנחנו בדרך להיות העיר השנייה בגודלה בנגב, אחרי באר שבע".

***

זוהר יודע על מה הוא מדבר. מי שנבחר לראשונה כראש עיר ב–1989 וחווה את המהפך הגדול אומר: "אלה שמגיעים לכאן בפעם הראשונה נדהמים מעוצמת הפיתוח. מדובר בעיר שעסקה במשך השנים פחות ביחצנות ויותר בעבודה".

זוהר שלח אותנו בתום הפגישה לסיור היכרות כדי שנבין על מה המהומה. אפשר היה להבחין במהלך השיטוט בלא מעט מבנים חדשים, שיא הפאר והקידמה. בחזית הופיע שלט שלא הותיר מקום לשאלות: "מפעל הפיס".

"מפעל הפיס עזר לנו מאוד, ואסביר מדוע השינוי כל כך משמעותי", אמר ראש העיר. "הגעתי למצב שאני יכול לבוא ליו"ר מפעל הפיס, האלוף במיל' עוזי דיין, ולהציע שותפות בהקמת פרויקטים. לא בכל המקומות כל המבנה הוקם מכספי הפיס. להפך, הלכנו איתם בלא מעט מקרים למימון משותף, ולכן נתיבות היא עיר של פיס. לנו נותר לומר תודה למי שדאג כל השנים שנלך יחד יד ביד".

איך מתבצע שיתוף הפעולה?
"לתקציב שאני מקבל ממפעל הפיס יש אמות מידה שלפיהן הוא נקבע. גודל היישוב, מרחקו ממרכז הארץ. אני רואה מה המטלות שהפיס לוקח על עצמו, מה הוא בונה ברחבי הארץ, ונכנס לשותפויות כדי להקים כמה שיותר מבנים. הספרייה העירונית עלתה 15 מיליון שקל, אז במקרה הזה השקענו 10 מיליון ואת השאר השלים הפיס. בלעדיו לא היה לנו מספיק. בית חולים גריאטרי, מועדון גיל הזהב, היכל תרבות, מרכז נוער. הרבה מאוד מבנים נבנו בשיתוף פעולה בתקופה שבה אני משמש כראש עיר".

זוהר ידע שיצטרך את המבנים כדי לשדרג את עירו ולשווק אותה לתושבים חדשים שחיפשו מקום מגורים בנגב. הבין שלא רק לעזרה חיצונית הוא יזדקק אלא גם לנחישות מצד העיר עצמה. "ברגע שאפשר היה לשווק את נתיבות כמקום אטרקטיבי, אילצנו את הזרועות הביצועיות של המדינה לצאת מתחומי העיר ולקחנו אחריות על התכנון, הבנייה והפיקוח", הוא מספר. "אנחנו עושים הכל והכסף נשאר בבית. אלפי יחידות דיור כבר נמכרו ובדרך לאכלוס, גידול משמעותי מאוד. רצנו עם בנייה שמתאימה לעיר הרבה יותר גדולה מאיתנו".

רק לפני מספר חודשים חתמה נתיבות על הסכם גג עם המדינה שאמור להקפיץ אותה מדרגה נוספת בדרכה לפסגה. זוהר מספר שלפני שהגיע למעמד החתימה היו לו גם כמה תנאים. "זה הסכם שצריך היה ללמוד אותו לעומק", הסביר. "הייתי הראשון לדון בהסכמי גג והאחרון לחתום עליהם. למדתי מטעויות של אחרים. לצד הרצון של ממשלת ישראל לבנות רק יחידות דיור, הכנסתי גם את רצונותיה של העיר. אזורי תעסוקה, תעשייה, חינוך. אתה בונה בעצם עיר חדשה, והייתה לנו מחשבה שחלק מההכנסות יופנה לטובת העיר הישנה, כדי שנשדרג גם אותה. חתמנו על הסכם גג שבמסגרתו יקומו 13 אלף יחידות דיור. ההכנסות יהיו בסדר גודל של 5 מיליארד שקלים, לטובת התפתחותה של נתיבות".

זוהר מספר שבשכונות הנבנות יש כבר מבני ציבור. גנים, בתי ספר ובתי כנסת שמחכים לתושבים החדשים. בשביל השלמת התשתיות נכנס לתמונה מפעל הפיס.

"הפיס בפריפריה הוא דבר הכרחי", ראש העיר משוכנע. "חשדתי במשך שנים שהממשלה תניח את ידה על תקציביו - ולשמחתי זה לא קרה. צריך להניח לפיס להמשיך להתנהל כפי שהוא מתנהל: תחת כותרת של שקיפות, שוויון ותקציבים בהתאם לכלל האוכלוסייה. לדעתי, הפיס נותן תחושה שכולם שווים. אין מקום לחשוב על משהו שיכול לפגוע בעתיד בתפקודו".

לפני מספר חודשים החליטו בנתיבות לחלוק כבוד למפעל הפיס על שיתוף הפעולה ארוך השנים. "בנינו לפני 18 שנים בית חולים גריאטרי בשיתוף איתם", מספר ראש העיר. "בעזרת ההכנסות שהגיעו במהלך הזמן הצלחנו לנהל את המוסד ולבנות כעת בניין נוסף. לחנוכת המבנה החדש הזמנתי את יו"ר מפעל הפיס עוזי דיין, שאמר: 'אבל לא השקענו כאן'. עניתי: 'בבניין ההוא השקעתם ובעזרתו גייסנו את ההון לבנייה החדשה'. במקרה הזה הפיס לא סייע רק לפתור את בעיית הטיפול באוכלוסייה המבוגרת, אלא גם סייע בהיבט הכלכלי. יש עכשיו שתי מחלקות נוספות עם מאה מיטות".

זוהר מבקש להוסיף: "עוזי דיין עושה במפעל הפיס עבודה מצוינת. איש עשייה, מלא מוטיבציה, מסתובב בארץ ולא פועל רק מהמשרד הממוזג. הוא היה אצלנו פעמים רבות, גם בימים הקשים של מבצע צוק איתן, ניסה לעזור ככל יכולתו".

***

הבנייה, ההתפתחות, תשומת הלב לפרטים הקטנים גרמו להגירה חיובית לנתיבות המתחדשת. אוכלוסייה חזקה ביקשה לקבוע שם את ביתה. "נתיבות היום ולפני עשר שנים זה הבדל של שמיים וארץ", זוהר משוכנע. "השינוי הפתיע גם אותי. לא האמנתי שנצליח לשווק אותה כל כך טוב. חייבים לציין את תחנת הרכבת שהביאה לתנופה ועשתה סוויץ' אצל צעירים במרכז, שמבינים שלהגיע מפתח תקווה למקום העבודה בתל אביב לוקח אותו זמן כמו מנתיבות.

אדם שקונה בית צריך לעשות חשבון. מי שמוכר דירה במרכז ומגיע אלינו חוסך מחצית מהסכום, וגם יש לו 13% הטבת מס שמממנת את המשכנתה. אני שואל צעירים מה הביא אותם לפה. התשובה היא שהם נוסעים יום–יום ברכבת, רוצים חינוך, בית עם גינה ולשלם הרבה פחות".

עד לפני מספר שנים בניין משותף בנתיבות הגיע לגובה של ארבע קומות. היום אפשר להבחין בבניינים בני עשר קומות ויותר. יש מרכזי קניות ומקומות בילוי, לא להאמין מה רצון ותכנון יכולים לעשות לעיירה צנועה.

"ראש עיר זה תפקיד שוחק", הודה זוהר. "אבל דווקא בקדנציה האחרונה נוכחתי לראות שיש הרבה דברים שפספסנו. אפילו ממרום גילי למדתי נושאים חדשים והתחלתי ליישם אותם. תראו את הפיתוח שעשינו, את השכונות שבנינו, את מבני הציבור. בקצב הקיים, רק אם נאכלס את הבתים שכבר שווקו נעבור את 50 אלף התושבים, אבל אנחנו מכוונים גבוה יותר. המטרה היא להגיע לסביבות מאה אלף. מעולם לא הייתי באוהל מחאה ולא בשביתה ולא פעלתי בצעקות נגד הממשלה. התמודדנו נכון, וזה מה שמצביע על חוזקה של העיר".