לאחר שנה של השבתה כמה מוסדות תרבות חוזרים לפעילות על פי תקנות התו הירוק. הקונספט: מחוסנים ומחלימים בלבד יכולים לשבת באולם התיאטרון ולצפות במופע מוזיקלי או במופע סטנד־אפ.אולם רבים מאיתנו שוכחים שעולם התרבות הוא לא רק התיאטראות הגדולים ומופעי הענק של האומנים המפורסמים, אלא גם עמותות תרבות קטנות, שנאבקות - שלא לומר נאנקות - להשאיר את הראש מעל המים. להן, הפתיחה הסלקטיבית של עולם התרבות בימים אלה לא עוזרת כלל.
"בתקופת הקורונה כל הפעילויות היו סגורות", מספר אלעד שכטר, מקים ומנהל קבוצת המחול ק.ט.מ.ו.ן. "קיימנו בספטמבר, במתכונת מצומצמת, את פסטיבל 'מיפו עד אגריפס', שפועל בשבע השנים האחרונות ומתוקצב בידי עיריית ירושלים. אפילו לא היה אפשר לקיים חזרות".
לטענתו, הבעיה היא שההכרזה על פתיחת מוסדות התרבות לא אומרת שהחל מהשבוע יחזרו מיד ההופעות והאירועים. "רקדנים זקוקים לאימון ולהכנת הגוף, ולא נמצאים בכושר כדי לעלות על במה", הוא אומר. יידרשו 4־8 חודשים כדי להחזיר את הפעילות במלואה". הקבוצה סבלה גם מבעיית תזרים מזומנים קשה; ההכנסות מהופעות ומאירועים נעלמו, והתקצוב של משרד התרבות, שגם בשגרה סובל ממוסר תשלומים בעייתי, לא הגיע בזמן.
ההוצאות נשארו
בית הגפן הוא מרכז תרבות ערבי־יהודי בחיפה העוסק בתרבות, באומנות ובחינוך. אסף רון, מנכ"ל העמותה, מספר כי במהלך המשבר התמודדו בבית הגפן עם עצירת הכנסות ותרומות ועם אי־ודאות גדולה. "האתגר היה לשנות את אופי הפעילות - צילמו את כל ההצגות והעלו אותן באופן מקוון, והכרטיסים נמכרו בשיעור נמוך יותר ובמחיר נמוך יותר", הוא אומר. "הפסטיבלים צומצמו, אף שחלק גדול מההוצאות נותרו כמו שהיו (התשלום לאומנים, למשל, וכן עלות הפקת הפסטיבל המקוון, שהיא כמעט זהה לגרסתו הרגילה - ט"ל). היה צורך לדאוג לעובדים בתקופה של חששות מאי־ביטחון תעסוקתי, האופייני לעולם התרבות גם בימי שגרה, ולייצר עבורם מרחב ליצירה גם בתקופה זו". ההיערכות קדימה נעשית בשינוי הפעילות לאירועים קהילתיים יותר וגדולים פחות - וגם כאן לא מצפים לפתוח אולמות וקופות כל כך מהר.
"ההכנסות העצמיות ירדו ממאה לאפס", הוא מוסיף. "כשאתה לא עושה את כל הפעילות שלך, אתה יותר מפסיד מכל הופעה בודדת שאתה עושה. צילמנו את כל ההצגות ברמה טובה, ואנחנו משווקים אותן בסל תרבות בזום. זה לא זה, אבל זה מה יש. וזה קצת שומר על מינימום הכנסה ונותן לילדים ולנוער אפשרות לקבל שעה של הצגה. זה כאוס, כי עכשיו הולכים לפתוח, אבל לא יודעים בדיוק מה. מצד אחד אני אולם הופעות, ומנגד אני גם מרכז תרבות שיש לו חדרי סדנה ואותם אני אמור להשאיר סגורים?".
עוד מלין רון כי אומנם לרוב עמותות התרבות מגיעה תמיכה מהמדינה, אולם הם עדיין זקוקים למענקים שכעת נלקחו מהם מכיוון שלא עמדו ב־40% שנקבעו על ידי משרד האוצר. "העניין הוא שלא מבינים שגם אם קיבלת 70% מההכנסות שלך מהמדינה, ה־30% הם מה שיגמרו אותך בסופו של דבר. אי אפשר לומר שאם קיבלת את מה שמגיע לך על פי התקנות אז לא הפסדת".
גם ארגון השתחוויה, שהקימה והגתה יפעת בחר, העוסק בתיאטרון קהילתי בקרב אוכלוסיות מוחלשות - מנוער בסיכון ועד לקשישים - מצא עצמו בקשיים. "אנחנו מפעילים בכל הארץ קבוצות של 12־15 אנשים שמעלים הצגות. הכסף לפרויקטים האלו מגיע מרשויות מקומיות וממוסדות, לצד תרומות. בד בבד מפעילים תיאטרוני נשים, ב־15 קבוצות בשנה, שפועלות אף הן בכל הארץ כפעילות מניבת הכנסה", אומרת בחר. "עם תחילת הסגר הראשון, כל פעילות הארגון נעצרה לחלוטין. התרומות פסקו, רשויות מקומיות לא העבירו כספים על פרויקטים שנעשו עוד קודם, וחלק גדול מהכסף הגיע רק בסוף 2020. לצד זאת, גם הפעילות מניבת ההכנסה של הארגון נעצרה לגמרי".
156 מיליון שקל
מי שעוזרת לאותם מוסדות תרבות היכן שהמדינה נכשלת היא עוגן, קבוצה פיננסית־חברתית ללא כוונת רווח, המחזיקה כיום ברישיון אשראי מורחב מרשות שוק ההון ונמצאת בתהליך עם בנק ישראל כדי להפוך לבנק החברתי הראשון בישראל ללא כוונת רווח. מיום היווסדה בשנת 1990 העניקה עוגן כ־70,000 הלוואות בסכום של יותר מ־1.4 מיליארד שקל. במשבר הקורונה העניקה קבוצת עוגן הלוואות בסכום של 156 מיליון שקל, מתוכם כ־20% - 32 מיליון שקל - ניתנו למלכ"רים.
"כשהתחיל המשבר, השקנו קרנות ספציפיות המיועדות לעמותות בתחום התרבות", אומר משה דניאל, סמנכ"ל תפעול וטכנולוגיה של קבוצת עוגן. "זיהינו את הקושי הניכר, הן בפגיעה במלכ"רים והן ספציפית בתחום התרבות. כמות הפניות הייתה מדהימה, עד שנאלצנו להכפיל את כוח האדם כדי שנוכל לתת מענה כמה שיותר מהר".
לצד מערך ההלוואות החברתיות, דניאל הבין שדרושה פעולה נוספת שתעזור לעמותות התרבות לעמוד על הרגליים. כך נולדה תוכנית "מנט־אור", שנוסדה במשבר הקורונה ביוזמת קרן "שמש" מקבוצת עוגן, ארגון המסייע לעסקים קטנים ולמלכ"רים מכל הארץ בליווי פיננסי ובתמיכה באמצעות כאלף מנטורים מתנדבים, IVN - Israel Venture Network, הסוכנות היהודית וקרנות הביטוח הלאומי. התוכנית מציעה למל"כרים ולעסקים חברתיים מנטורינג של מנהלים בכירים במשק וחבילת ליווי פיננסי שתסייע להן לשרוד את המשבר הכלכלי שאליו נקלעו בעקבות נגיף הקורונה.
"התוכנית נועדה להבטיח את המשך פעילותם של ארגוני המגזר השלישי והרביעי בעקבות מצב החירום שאליו נקלעו וליצור בסיס איתן להצלחתם בעתיד", אומר אלי שהרבני, מנהל מיזם מנט־אור. "מלבד למנטורים שהוצמדו לעמותות למשך כשנה וחצי, חבילת הליווי הפיננסי כוללת גם ייעוץ של חברות מובילות והכשרות מקצועיות בתחומים שונים". מאז פתיחת התוכנית, 144 ארגונים החלו בתהליך מנטורינג. עוד 45 קיבלו ייעוץ פיננסי עבור הלוואה.
"זה לא רק ליווי" מוסיף שהרבני, "חלק מהפעילות היא ליצור שיתופי פעולה במנט־אור. גם בין העמותות עצמן. אנחנו שומעים על בעיה במקום אחד ויודעים לעשות חיבורים מדויקים. כך נוצר מצב שבו כולם יוצאים נשכרים, וזה לא דורש יותר מדי משאבים. אנחנו חוצים תחומים ולא מטפלים רק בארגוני תרבות, אלא גם ברווחה ובילדים וכיוצא בזה. בסופו של דבר יוצאים חיבורים ממש יפים, שזה עוד נדבך עשייה שמחזק את הקהילה".
בתחילת המשבר ניתנו הלוואות דרך קרן חירום בגובה 30 מיליון שקל שהקימה קבוצת עוגן עם הסוכנות היהודית. עם סיום הקרן והאישור שקיבלה עוגן לתת הלוואות בערבות המדינה, הושקו מסלולי הלוואה חדשים של הקבוצה. כעת ניתנות הלוואות למלכ"רים בארבעה מסלולים: הלוואות לפעילות שוטפת - הלוואות בערבות מדינה ללא ערבים בסכום של עד 650 אלף שקל, בריבית של פריים+1.5%; הלוואות כנגד הסכמי התקשרות עם המדינה - הלוואות בערבות מדינה ללא ערבים בסכום של עד 650 אלף שקל, בריבית של פריים+1.5%; הלוואות צמיחה - הלוואות למלכ"רים לטובת הקמת פעילות עסקית לייצור הכנסות עצמאיות ללא ערבים בסכום של עד 300 אלף שקל, בריבית של פריים+3.5% ;והלוואות בסכום נמוך לכל מטרה - הלוואות עד 50 אלף שקל בריבית של פריים+3.5%.
התרומות פסקו
רון השתמש בשירותי עוגן ובשירותי מנט־אור בקיץ האחרון. "את החלק הקשה של המשבר עוד הצלחתי לצלוח, אבל אז הבנתי שלבד יהיה קשה מאוד להמשיך", הוא אומר. "פתאום, יש מישהו שמלווה אותך. בן אדם עם ראש עסקי. אתה שומע הרצאות ומקבל עצות ומישהו רואה מהצד איך נראה העסק שאתה מנהל. אנשים בתחומים שלנו לא תמיד באמת מבינים בניהול, ובמעגל הזה יש איתך מישהו שאתה יכול להרים לו טלפון ואולי גם ליצור קשרים עם עמותות אחרות. מה שלמדתי מהתוכנית הוא שמשבר הוא דבר שבסופו של דבר מוביל הזדמנויות".
יפעת בחר קיבלה מקבוצת עוגן הלוואה של 300 אלף . בנוסף, היא מלווה במסגרת תוכנית "מנט־אור" על ידי מנטור עסקי שמסייע לה בהיערכות לחזרה לשגרה. "ממרץ שעבר הבנו שגם כספים מרשויות מקומיות לא יגיעו, גם על דברים שקרו לפני הקורונה, והכל נכנס ל'הולד' רציני", היא אומרת. "והיו התורמים שבעצמם היו במצב בלתי אפשרי וביקשו שנחכה כמה חודשים. מצד שני, הצורך בשטח עולה וגייסנו מתנדבים לשיחות הפגת בדידות עם קשישים, העברנו פעילויות בזום ונכנסנו לאטרף עבודה בשביל לתת מענה לכל האוכלוסיות שאנחנו עובדים איתן. בסוף יש את חשבון הבנק וצריך לשלם לאנשים משכורת ויש הוצאות ואי אפשר לחיות רק על זה. שלא לדבר גם על הלחץ והחרדה שאנשים נתונים בהם. ההלוואה והליווי נתנו לנו אוויר".
כמי שייסדה את השתחוויה, לא היו לבחר כוונות שהקורונה תחסל את העמותה, ולנגד עיניה עמדה המחשבה לצאת מחוזקים מהמשבר. "פיתחנו הרבה מוצרים חדשים, גייסתי צוות עם המון דרייב לעשות דברים שלא עשינו אף פעם", היא אומרת. "ההלוואה הזאת לא נתנה לנו את היכולת להמציא את עצמנו מחדש לגמרי, אבל היא אפשרה ללכת לכיוונים נוספים שיסייעו לנו לחזק את הקשר עם התורמים. עשינו עבודה מסיבית מאוד שגם אם אנחנו לא רואים את התוצאות עכשיו - יהיו לכך תוצאות בעתיד".
"אחת הבעיות הגדולות שלנו כמוסדות תרבות", אומר שכטר, "היא העוול הגדול מאוד שהחברה הישראלית עושה למוסדות התרבות והקטלוג הנורא של חיוני ולא חיוני, ומה בעצם התפקיד החברתי שלנו בתוך הקולקטיב שנקרא החברה הישראלית". שכטר מלין על חוסר הבהירות בנוגע לכללים ותוהה "איך זה בדיוק יעבוד ומה התפקיד שלנו כמנהלי מוסדות תרבות בתוך האכיפה של הדבר הזה? האם אנחנו אמורים לסרב להפלות אנשים? מה התפקיד החברתי שלנו מעבר ללסגור את החודש ולשלם משכורות ומה האחריות שלנו כמוסד תרבות?".
שכטר מתאר את התמיכה של קבוצת עוגן כמכונת הנשמה לתרבות. "מבחינתנו זה יותר מלאפשר לגמור את החודש ולשלם משכורות", הוא אומר. "זה גם אוויר שנועד לעזור לנו לנסות ולנתב את האנרגיה היצירתית שלנו לאיחוי של הקרעים שהחברה הישראלית מתמודדת איתה".