שנתיים לאחר שהביא את זרקורי הריאליטי להצצה נדירה אל תוך העדה החרדית, עושה זאת שוב במאי הטלוויזיה חסיד ברסלב אורי גרודר. יחד עם המפיק אלעד קופרמן עבד בשנה האחרונה על עונה שניה לסדרת הדוקו "עוד ניפגש", שתעלה לשידור בערוץ כאן 11 החל מיום שני הקרוב (7.3), ומציגה את מורכבות היחסים בין יוצאים בשאלה לבני משפחתם החרדים, שנאלצים להתמודד עם הקושי שנולד כשילדם בוחר במציאות חדשה וזרה.
גרודר (51) היה בוגר בהצטיינות של לימודי טלוויזיה וקולנוע, בן למשפחה הרצליינית חילונית, ולפני כ-20 שנה החל את מסע החזרה בתשובה שלו. "ככל שנקלטתי בעשייה הטלוויזיונית ישר מהלימודים, הרגשתי שחסר לי משהו, אם כי בתור מי שמחפש תמיד לא ידעתי מה", הוא נזכר. "כך היה עד שנשלחתי לאומן כדי להכין כתבה. ההתרגשות הרבה שעברה עלי שם גרמה לי להשתנות מבפנים להחליט לחזור בתשובה כשחזרתי לארץ. כי אני איש של קיצון, שנוהג ללכת על כל הקופה. אצלי אין אמצע. או שחור, או לבן".
"סובביי חשבו שהשתגעתי, אבל הייתי רציני", הוא מוסיף. "תוך שנה עברתי מהפך והתחתנתי בחתונה חרדית עם אורלי, חוזרת בתשובה כמוני. בהוראת רבנים שעברו איתי נאמנה את התהליך שבו התנסיתי חזרתי לעבודה הטלוויזיונית, אם כי תוך זיקה למקומי כיום".
עד כאן מעין כרטיס-ביקור מקוצר של גרודר, שנדע עם מי יש לנו עסק. נשוב אל "עוד ניפגש". מה פתאום? - אני שואל אותו. לשם מה?
"זה לאחר שהעולם החרדי החל לסקרן את צופי הטלוויזיה ונהיה מאוד 'אין' אצלם", הוא משיב בסגנונו החילוני, שהשתמר אצלו. "הסדרה שלנו נוגעת במקום שעוד לא נגעו בו - עצב פתוח בחברה החרדית והחילונית כאחת בנוגע לקרע שחל הן במשפחות של חוזרים בתשובה, הן משפחות של חוזרים של חוזרים בשאלה, כשבן משפחה עובר לצד האחר. המטרה שלנו היא לא רק לשקף מצב, אלא לנסות לתת יד לאיחוי הקרעים".
הצליח לכם בעונה הקודמת?
"היו לנו 100 אחוז הצלחה וסיפורי הפי-אנד, כשגיבורי הסדרה נפגשו לבסוף עם יקיריהם שחזרו בתשובה לאחר נתק ממושך ונשארו מאז בקשר מדהים. כשראינו שזה עובד, החלטנו להיכנס עוד יותר לעומק ולתת ביטוי לאנשי העדה החרדית, שבן משפחתם עבר לצד השני, דבר שלא מדברים עליו בפרהסיה בעדה הזאת".
"הבנו שאם לשוב בעונה שנייה, אז לא באותה מתכונת וצריכים לעשות סוויץ'", הוא מספר. "הפעם בחרנו במסלול דו-כיווני, כשהגיבורים הפעם הם שלוש נשים מהעדה החרדית ולעומתם בן ובת, שגדלו בה והתפקרו. זה הביא לעלייה בדרגה בפורמט".
איך שכנעתם את שלוש הנשים החרדיות לחצות את הרוביקון אל מה שנראה להן כמעוז הפריצות החילונית?
"אני לא יודע איך הן הסכימו ועד עכשיו אני חושב שזה היה נס גדול, שקרה אולי בזכות זה שאנחנו עובדים בזהירות ובעדינות ולא בשיטה של סרט נע, כמו באי אלה תוכניות ריאליטי אחרות".
הסדרה מצולמת באיכות טכנית מרשימה ביותר, רובה במצלמות "אוזמו" זעירות ומתקדמות, שבה צוידו גיבוריה ולדברי גרודר כל אחד יכול לצלם בהן ובכל מצב בעוד צוותים מקצועיים השלימו את החסר. "הם מצלמים וגם מקליטים את עצמם, מגיבים על מה שהם רואים, מבלי שנפריע להם וכשזה נראה כמו דרמת טלוויזיה מתוסרטת עם "לוק של קולנוע".
"המצלמה הזאת מטרתה גם להשכין שלום", הוא מעיר, "כשמראים את החומר המצולם למי שבצד השני בכעין מסר-וידיאו".
כמה משלמים לגיבורי הסדרה על השתתפותם?
"כלום! שום כסף! אנחנו לא 'האח הגדול'. אני מודה שזה הרתיע מועמדים לסדרה, ששאלו משהו כמו - 'מה, שנפתח את הלב שלנו ולא ישלמו לנו על כך?!' אנחנו לא ערוץ מסחרי. הרווח שלהם מתבטא בהשגת השלום עם בן המשפחה האובד. זה השכר האמיתי, אם כי הוא לא מובטח מראש והיו דברים שהסתדרו לנו ב'פוקס', כשכל כמה סצנות קפצה לנו הפתעה".
כאמור, גרודר הוא הרצלייני. אביו, שנפטר ביום שבו יצאה העונה הראשונה של 'עוד ניפגש', היה ניצול-שואה. גרודר היה כעדותו "ילד שובב שאהב לקחת סיכונים". בילדותו ובנעוריו לא אותת לעבר המסלול שבו התנתבו חייו."זה התחיל אצלי כשאת השירות הצבאי העברתי ביחידת הצילום של חיל האוויר לאחר קורס צילום בצבא", הוא מעיד.
ביום שבו פשט את מדיו המריא אל טיול השחרור הגדול דרך המזרח הרחוק, ואוסטרליה בואכה ארצות הברית. "ממש חרשתי את העולם", הוא מסכם. "אז נסחפתי למסע רוחני, שבו חיפשתי חלקים בתוכי מבלי לדעת מה שאני מחפש. מצאתי את עצמי מתבודד באיזה מקום מרהיב על חוף הים בסרילנקה מבלי לדעת שכאלה התבודדויות יהיו לי כחסיד ברסלב. שעות על גבי שעות דיברתי אל עצמי ולא הבנתי שבעצם אני מתפלל".
גרודר במאי תיעודי. "אני קורא לעצמי אנתרופולוג אפילו שאני חרדי וגם כאילו מטפל בדרך הזאת באנשים בגובה העיניים", הוא סח. "תוך כדי זה אני אוהב לשבור מוסכמות. אם אני נתקל באחת כזאת, אני משתדל לפרק אותה ולעשות אותה אחרת. כי לעשות אותו דבר כמו אחרים משעמם אותי".
הוא ואורלי, זוגתו, מתגוררים עם ששת ילדיהם באלעד, כשחייו מתנהלים למעשה בין העולמות. גרודר חי בסביבה חרדית לחלוטין, אבל חייו המקצועיים מתרחשים בלב ההוויה החילונית. איך מיישבים את הסתירה הזאת? - "אני לא חושב שזה מתאים לכל אחד, אלא רק לבעלי-תשובה, שהם הגשר בין שני העולמות. אני אוהב את המעבר החד ביניהם. זה חלק מהאופי שלי, כמי שהוא כעין זיקית", הוא קובע.