את העלילות הבלתי שגרתיות, הדמויות יוצאות הדופן וההומור של רואלד דאל הכרנו בספרים כמו “צ'רלי בממלכת השוקולד", “ג'יימס והאפרסק הענקי", “אצבע הקסמים" ו"מטילדה". אומנם ספריו עברו מקצה עריכת ריכוך באנגלית, אבל מי שעדיין רוצה לחוות את רוח הסופר יוכל למצוא אותה בתרגום החדש של לי עברון לספר “הטויטים", שזכו בגרסה העברית לשם “משפחת דה־ביל". מאוד לא פוליטיקלי קורקט, וטוב שכך, שכן בספר הזה אפשר למצוא את הרוח הרואלדית.
המצב אנוש: צוואר הבקבוק הבלתי נסבל של המכונים הפתולוגיים
תם הסיפור שלנו מול מערכת החינוך הישראלית, וכבר יש געגוע
גיבוריו הם נבלים גועליים, ולשפה הישירה של דאל מתלווים איוריו הפרועים של קונטין בלייק, שאינם מותירים מקום לספק: זוג דוחה. מר דה־ביל עטור שיער מלוכלך על כל הפנים, למרת דה־ביל יש עין שהיא יכולה להוציא ולהכניס מתי שמתחשק לה. עם זאת, דאל מדגיש שבני הזוג לא נולדו מכוערים ושהכיעור השתלט עליהם בהדרגה. “אם אדם חושב מחשבות מכוערות, הדבר מתחיל להיראות על פניו... פרצופו נעשה מכוער יותר ויותר ובסופו של דבר הוא מכוער עד כדי כך שבלתי נסבל להביט בו".
ארבעת הקופים האומללים שחיים איתם מוכרחים לעמוד על הראש כל היום, ואוי לציפורים שעפות בסביבת בני הזוג. דינן להפוך לפשטידה. כשלציפור גֻּלָּה־גִּלְגּוּלָה ולקופים של משפחת מוּגֶל־בּוּם נמאס, מגיע זמן הנקמה. וכמו בכל אגדה מודרנית מבעיתה, הדמויות שמתרשעות לסביבתן בסופו של דבר מובסות.
“מִשְׁפַּחַת דֶה־בִּיל", מאת רוֹאַלְד דָאל. איורים: קְוֶנְטִין בְּלֵיְק. תרגום: לי עברון. הוצאת כנרת, זמורה, דביר. מחיר: 86 שקלים. מגיל 8