“להתמודד עם הפצע": סדנת כתיבה ייחודית לאמהות שכולות

מאז ה־7 באוקטובר פעילה קרן קובי מנדל, החורתת על דגלה להיות בית לשכול הישראלי על כל סוגיו זה למעלה מ־20 שנה, מסביב לשעון בניסיון לסייע לכמה שיותר משפחות שכולות (הורים, ילדים, אחים) שהצטרפו לאחרונה למעגל השכול להתמודד ולעבד את האובדן הקשה מנשוא בשלל דרכים: טיולים, מפגשים, קדרות, קונדיטוריה, פסיכודרמה וימי פינוק. אחת היוזמות החדשות שהקרן יזמה היא סדנת כתיבה בוואטסאפ שמיועדת לאמהות שכולות ממלחמת “חרבות ברזל" באמצעות כלים ותרגילים מעולם הביבליותרפיה בהנחיית הביבליותרפיסטית המוסמכת רחלי פומרנץ.

“זו פעם ראשונה שעושים פיילוט כזה לקבוצת כתיבה בוואטסאפ, והמחשבה הייתה לתת לאמהות מרחב משלהן עם נשים שחוות אותו הדבר כי זה הכי חזק ותרפויטי", אומרת פומרנץ. “זה נותן מענה לזה שהאם השכולה יכולה להשחיל את זה לתוך החיים גם אם אין לה כוח לצאת מהבית. לפעמים אמהות כותבות ולפעמים לא כותבות אבל הן לא יוצאות מהקבוצה, הן קוראות אחת את השנייה גם אם לא תמיד כותבות בקבוצה ויש חשיבות למרחב הזה".

זה תחליף לקבוצה פיזית?

“לא. עכשיו התחלנו מפגשי זום כי הרגשתי שוואטסאפ זה יותר מדי רחוק ווירטואלי ובהמשך גם נרצה לעשות מפגש פיזי. זה נולד בוואטסאפ מתוך הקשבה לצרכים של האמהות השכולות ורצון לתת מענה. המלחמה הזו כל כך היממה את כולנו שמנסים בהדרגתיות ובזהירות לגשת לנושא. אל תשכח שמדובר באמהות מכל הארץ ולא כולן יכולות להגיע לאזור אחד, אז מכורח הנסיבות זה הפתרון הכי טוב, נכון לעכשיו".

 “זוכרת את התחושה"

מי שיזמה את הסדנה היא מנכ"לית הקרן, אליענה ברנר (מנדל), שבגיל 10 שכלה את אחיה יעקב (קובי) מנדל בן ה־13 אשר נסקל למוות יחד עם חברו יוסף איש רן בזמן שטיילו בנחל תקוע הסמוך לביתם בשנת 2002. “הרצח של אחי ושל חברו יוסף נחשב לאחד האירועים המזעזעים ביותר בתולדות המדינה, וההורים שלי, שייסדו את הקרן כדי לסייע למשפחות שחוות שכול להתמודד, דאגו גם בהרצאות ברחבי העולם להפיץ את סיפורו של קובי כדי שכולם ידעו מה קרה", היא אומרת. “אבל אז פתאום הגיע ה־7 באוקטובר והמקרה הזה הוא אפילו לא בין אלף המקרים הכי מזעזעים. זה אירוע שלא רק מחזיר אחורה אלא אני יודעת בדיוק מה שהם עוברים, זוכרת היטב את התחושה הזו ויכולה ממש להרגיש מה שהמשפחות השכולות עוברות ומזה גם מגיע הכאב שלי, שאני יודעת מה זו השנה הראשונה ומה זו התקופה הזו בשבילן. זה כאב שרק אם חווית אותו אתה יכול לדמיין וגם אחרי שחווית אותו אתה לא יכול להרגיש באמת, אבל ב־7 באוקטובר אני יודעת שכל עם ישראל הרגיש את הכאב הזה באמת".

איך נולד הרעיון לסדנת הכתיבה בוואטסאפ?
“בשלושת החודשים הראשונים למלחמה ביקרנו משפחות שכולות, דיברנו איתן, הקשבנו להן ולצורך שלהן, ולכן גם התחילה קבוצת התמיכה בוואטסאפ. כשהייתה לנו ישיבת צוות בנוכחות ההורים שלי, אמא שלי סיפרה שכשהיא הייתה בתחילת האבל לא היה וואטסאפ, אז היא ואמהות שכולות נוספות היו מתכתבות במיילים והיא אמרה כמה שזה עזר לה. הבנו שמיילים כבר לא רלוונטיים להיום, אז חשבנו על דרך שבה האמהות השכולות מ’חרבות ברזל’ יכולות לשתף באמצעות כתיבה, וכך נולד הרעיון לקבוצת כתיבה בוואטסאפ. בהתחלה נרשמו שש אמהות שכולות,
ובהמשך הצטרפו עוד 11 וזה הולך וגדל".

איך זה מתנהל?
“יש ביבליותרפיסטית שכל כמה ימים שולחת לאמהות הנחיות בקבוצה, ואז כל מי שרוצה משתפת בקבוצה או כותבת לעצמה אם מרגיש לה יותר נוח. מדי פעם המנחה מתקשרת אל מי שלא כותבות בקבוצה כדי לוודא שהסדנה טובה להן, שהן בסדר ושההנחיה עוזרת להן. ההתכתבויות דיסקרטיות ולאט לאט האמהות השכולות החלו להכיר אותנו ולסמוך עלינו".

מה היתרון של זה לעומת סדנה פיזית?
“התכנון הוא בהמשך להעביר את הסדנה גם מחוץ לוואטסאפ, כרגע זה בוואטסאפ ובזום כדי לגרום לאמהות להרגיש קבוצה. תבין, כשאת אם שכולה קשה מאוד לצאת מהבית, עצם הקימה או לבישת בגדים בבוקר זה מאוד קשה, אז עצם זה שאת יכולה לכתוב מהבית, מהפלאפון, במקום לעבור את הקושי של לצאת מהבית בשלבים הראשונים של השכול – זה ממש עוזר, והשיתוף והפריקה מאוד מסייעים. שכול זה מסע שעוברים אותו כל החיים, התמודדות תמידית עם האובדן, ועכשיו ברוך השם יש הרבה תמיכה והמשפחות יצטרכו את התמיכה הזו עוד להרבה מאוד שנים ובשביל זה אנחנו פה".

 “להתמודד עם הפצע"

אחת המשתתפות בסדנה היא יהודית ניצן, אמו של סמ"ר גלעד נחמיה ניצן (21) ז"ל, לוחם בסיירת גבעתי שנפל בקרב בצפון רצועת עזה ב־3 בנובמבר 2023. “אחרי ה־30 יצרו איתי קשר מקרן מנדל כדי לבדוק איפה ואיך הם יכולים לעזור  ואז הם סיפרו על סדנת הכתיבה הזו בוואטסאפ", היא מספרת.

“אני מאוד אוהבת לכתוב אבל לצערי אני לא עושה את זה הרבה למרות שיש לי רצון כזה, אז נרשמתי כי חשבתי שזה יכול לעזור לי, הרגשתי שיש לי פה איזושהי הזדמנות לבטא ולשחרר קצת רגשות, להקל על עצמי. היתרון הגדול הוא שזו סדנה מקוונת כי אחרי שהעולם מתהפך עליך אתה כל כך עסוק בלנסות לבנות את החיים מחדש וכל כך הרבה אנרגיות מתבזבזות על המון טכניקה, ואני לא מדברת עוד על האנרגיות הגדולות המושקעות בהתמודדות הרגשית. אנחנו גרים בשילה ולנסוע לנקודת מפגש לצורך סדנת כתיבה כשיש עוד הרבה דברים בבית זה בלתי אפשרי, ולכן הוואטסאפ זו פלטפורמה שמאוד מתאימה לי, בייחוד כשזה לא מצריך התחייבות טכנית גדולה מאוד".