שיטות ההצפנה
המשפט הבא מתַמצת את מהות ההגדרות של תשבצי ההיגיון והוא מהווה את "התורה כולה על רגל אחת" של המדריך שבידיכם: הגדרה בתשבץ היגיון היא משפט. הגיוני שמורכב משני חלקים: ההגדרה הראשית וההגדרה המשנית, ושני החלקים מגדירים כל אחד
בנפרד את הפתרון הנדרש.
הבגינים: הספר החדש שבא לתקן את העוול ההיסטורי של דור המייסדים
"אני לא יכולה שלא לכתוב": כתבת "מעריב" רותי זוארץ מוציאה את ספרה הרביעי
ההגדרה הראשית היא חלק אחד בהגדרה (לאו דווקא החלק הראשון במשפט), והיא מגדירה את הפתרון בצורה פשוטה ותמציתית, בדומה לתשבץ רגיל.
ההגדרה המשנית היא חלק נוסף בהגדרה וגם היא מגדירה את אותו הפתרון, אבל בצורה עקיפה ומתוחכמת באמצעות שיטת הצפנה כלשהי.
שיטת ההצפנה שבה משתמשת ההגדרה המשנית יכולה להיות אחת מתוך מספר שיטות הצפנה והן יוסברו בהרחבה בפרקים הבאים:
• חיבור מילים
• מילה בתוך מילה (קינוּן)
• היפוך
• שמיעה
• אנגרם
• אנגרם שמגדיר את עצמו
• כתיב זהה
• מילה משותפת
• פלינדרום
• הגדרה הפוכה
לשם המחשה, נציג הגדרה של תשבץ היגיון:
זהו עוף טורף שאינו בחיים (5)
ההגדרה הזאת היא משפט הגיוני שהוא תקין מבחינה תחבירית ודקדוקית.
נסביר את דרך הפתרון:
ההגדרה הראשית היא: "זהו עוף". המילה "עוף" מגדירה בצורה תמציתית, מעֵין מילונית, את הפתרון "תנשמת", משום שתנשמת היא סוג של עוף.
נמשיך עם החלק השני של ההגדרה: "טורף שאינו בחיים". זוהי ההגדרה המשנית, משום שהיא מגדירה את הפתרון בצורה עקיפה, באמצעות שיטת הצפנה כלשהי.
"טורף" = תַן. תן היא חיה טורפת, וניתן להגדיר אותה בפשטות: טורף.
"שאינו בחיים" = שֶמֵּת. אלה ביטויים נרדפים.
אם נחבר את המילים "תן" ו־"שמת" נקבל את המילה "תנשמת". כלומר, במקרה הזה שיטת ההצפנה היא פשוטה: חיבור של מילים נרדפות לכל אחד מהביטויים שבהגדרה המשנית, כך שהמילה שתיווצר מהחיבור היא הפתרון המבוקש: תן + שמת > תנשמת.
חדוות הפתירה
לכל תשבצאי יש סגנון הגדרות שמאפיין אותו. יש כאלה שמקשים יותר וכאלה שמקשים פחות. יש שמשתמשים הרבה בהטעיה ע"י ניקוד השונה מהמתבקש ויש כאלה שטובים ביצירת משפטים לוגיים יפים. יש תשבצאים המקפידים על כפל משמעות לכל אחד מחלקי הפתרון ויש שעושים לעצמם הקלות ופחות מקפידים על דיוק. כל פותר מוצא את התשבצאי שאת תשבציו הוא אוהב לפתור, בדיוק כפי שיש קוראים שמעדיפים לקרוא ספרים של סופר מסוים על פני כאלה של סופר אחר.
בפרקים בספר שבהם תוארו שיטות ההצפנה השונות הוצגו החוקים לניסוח נכון והוסברו כללי "נכון ולא נכון". הדיוק של ההגדרה וההימנעות משגיאות חשובים מאוד, כמובן. יחד עם זאת, כדי שההגדרה תהיה מהנה ונעימה לִפתירה, מלבד הדיוק יש חשיבות גם לסגנון הניסוח.
הגדרה יכולה להיחשב תקינה ולעמוד בכל הכללים הנוקשים ביותר, אך אם היא מסורבלת, ארוכה מדי, יבשושית, "טכנית" או לא קוהרנטית - זה בהחלט עלול לפגוע בחדוות הפתירה. והרי כפי שנאמר, פתירת תשבצי היגיון היא תחביב שנועד לשעשוע, וכדי שתשבץ ההיגיון יגרום הנאה לפותר, התשבצאי צריך להקפיד על ניסוח נעים ו"עגול".
להלן מספר נושאים שעלולים לפגוע בחדוות הפתירה וגם כאלה שעשויים להגביר אותה. אפשר לראות בנקודות הבאות טיפים לתשבצאי כיצד ליצור תשבץ היגיון טוב ומהנה:
- ההגדרה צריכה להיות מדויקת ולעמוד בכללים של הגדרות היגיון (שמפורטים בספר זה). הגדרה לא מדויקת עלולה לתסכל את הפותר, במיוחד אם הוא עמל קשות לנסות ולפתור אותה, ולאחר שהתגלה פתרונה התברר לו שהיא שגויה.
- המשפט בהגדרה צריך להיות קולח ולהיראות כמשפט שלקוח מחיי היום יום ולא כאלגוריתם טכני המציג לפותר הוראות ליצירת פתרון.
- הניסוח צריך להיות "קצר וקולע" ולא "ארוך וצולע". כפי שכבר נאמר, מבחינת הדיוק אסור שתהיינה מילים מיותרות שאינן תורמות לפתרון, אבל גם מבחינת הניסוח הקולח משפט ארוך ומסורבל מדי עלול "לעייף" את הקורא.
- כאשר הפותר נתקל בשגיאה לשונית או סמנטית בהגדרה, זה פוגם מאוד בחדוות הפתירה. יש לוודא שאין בהגדרה ובפתרון טעויות בדקדוק, בתחביר, במשמעות וכו'. אם יש ספק לגבי הכתיב הנכון, המשמעות המדויקת או ההגייה הנכונה - יש לבדוק היטב במקורות מהימנים. כמו שלא נעים לפגוש טעות כתיב בספר או לשמוע זיוף בשיר - כך חשוב מאוד שלא תימצא שגיאה לשונית בהגדרה.
- תשבצאים שרוצים להקפיד על דיוק לשוני וגם על עמידה בכללים עלולים לחטוא בכך שההגדרה אומנם מדויקת ותקינה, אך המשפט שנוצר אינו קוהרנטי, כלומר שאין קשר ברור והגיוני בין חלקיו או שאין בו רצף עקיב.
- ישנם תשבצאים שמרבים להשתמש במושגים אזוטריים שידועים למתֵי מעט ו"שולחים" את הפותר לפַשפש במרשתת, בספרים או ב"חבר טלפוני" כדי להגיע לפתרון. יש פותרים שנהנים מהאתגר בפתירה של הגדרות שכאלה. לעומתם יש פותרים שמעדיפים שהאתגר יהיה בפיצוח הטכני של ההגדרה עצמה ולא בהתעסקות בטריוויה. בעניין זה אין טוב יותר או רע יותר וכל פותר מתחבר לתשבצאי שסגנונו עדיף עליו. ראו גם בסעיף "חוק הפתרון" בפרק כל התורה על רגל אחת הרחבה על כך שלא כל מושג הוא בר הגדרה.
- כמו טקסטים בתחומים רבים אחרים, גם הגדרות היגיון עלולות לפגוע ברגשות ציבורים מסוימים. ביטויים גזעניים, שוביניסטיים, בוטים, פוליטיים, מַפְלים וכו' עלולים להעליב ולכן צריך להיזהר בבחירת הניסוח ולשמור על "תַּקינות פוליטית".
- במקרים מסוימים, התשבצאי צריך להיזהר מ"אהבה עיוורת" להגדרה שלו. הוא יכול לחבר הגדרה עם תחכום יפה במיוחד, אבל כזה שבא על חשבון הדיוק, החוקיות, הנכונות הסמנטית וכו'. רצוי שתהיה למחבר ההגדרות ביקורת עצמית והוא צריך להיזהר מהנטייה להגן על ההגדרות שלו בחירוף נפש. הסתייעות בחוות דעת של אדם נוסף (הבקיא בתשבצי היגיון) בהחלט עשויה לעזור לתקן את ההגדרה, לשפר אותה או אף לפסול אותה.
- לעתים התשבצאי נוכָח לדעת שהוא שגה בהגדרה מסוימת ושאין ברירה ויש לבטל את ההגדרה ואת הפתרון שלה ולהחליפם. במקרה שבו אותו הפתרון ארוך במיוחד והוא משתלב עם פתרונות רבים אחרים בתשבץ, החלפתו בביטוי אחר תגרום באפקט הדומינו לעבודה מאומצת של החלפת הגדרות רבות. תשבצאי טוב שמתחשב בפותרים לא ישאיר בתשבץ הגדרה שאינה תקינה, גם אם החלפתה תהיה מסובכת ותצריך עבודה מרובה.
- הגדרות שבהן יש הטעיה של הפותר נחשבות למשובחות ומהנות ומומלץ להרבות בהן. ראו פירוט מלא בפרק כל המטעה - הרי זה משובח.
- רצוי לא להפריז בפיצולי פתרונות ברצפים נפרדים בתבנית התשבץ ולהקפיד לעמוד בכללים ובהמלצות שמובאים בפרק פיצול פתרונות.
- "חוש ההומור הוא בעצם השכל הישר שרוקד" - הומור שמשובץ בהגדרה (במשפט עצמו או בדרך ההגעה לפתרון) משדרג את ההגדרה וכמובן מגביר את ההנאה של הפותר.
- לאחר שהתשבצאי סיים לחבר את התשבץ, מומלץ מאוד שיעבור שוב ושוב על ההגדרות ועל הפתרונות, יוודא שלא שגה ויבדוק אם אפשר לשפר את ניסוח ההגדרות. ככל שהוא יעבור על ההגדרות פעמים נוספות כך יגברו הסיכויים שהוא ימצא ניסוחים מוצלחים יותר וינפה שגיאות לשוניות וטעויות בַּדיוק.
טיפים לפתירה
כשאתם ניגשים לפתור את התשבצים האלה ובכלל כשאתם פותרים כל תשבץ היגיון - אל תתייאשו, גם אם ההגדרות ייראו תחילה קשות. תחילה נסו למצוא את ההגדרות הקלות יותר (לָרוב אלה עם הפתרונות הקצרים בני שלוש או ארבע אותיות), ואחר כך עברו להגדרות שהפתרונות שלהן מצטלבים עם מה שכבר פתרתם.
נסו לאתֵר בהגדרות את מילות המפתח שפורטו בספר בשיטות ההצפנה השונות, וזה עשוי לסייע לכם להבין באיזו שיטת הצפנה מדובר. במהלך הפתירה הרגישו חופשי להיעזר בהסברים שבספר וכך תפנימו טוב יותר את התורה וגם תשתמשו בה בצורה פרקטית.
אם אתם "נתקעים" על הגדרה מסוימת ולא מצליחים לפתור אותה, עזבו אותה ונסו לחזור אליה שעה או אפילו יום מאוחר יותר. תתפלאו לראות איך המוח משתחרר מהקיבעון שלו כשמרפים ממנו לזמן מה, ופתאום "נופל האסימון" והגדרות שנראו תחילה קשות נפתרות בקלות.
בתום לב: כולי תקווה שהכתוב בספר יסייע לקורא בו להבין טוב יותר את החוקים ואת ה"דקדוק" של תשבצי ההיגיון ויעזור לו לפתור אותם בקלות רבה יותר. אני אשמח לדעת שבזכות הספר ה"סינית" המסובכת תהפוך לשפה מובנת וקולחת, שמעגל הפותרים של תשבצי ההיגיון יתרחב ושהתחביב הנהדר הזה יהיה נחלתם של כמה שיותר אנשים.
פתירה מהנה ושיהיה לכם בהצלחה,
ליאור.