במהלך שנת 2023 נקלטו בספרייה הלאומית 6,037 ספרים – ירידה משמעותית לעומת שנת 2022, במהלכה יצאו לאור 6,791 ספרים. כך עולה מסיכום נתוני הספרייה הלאומית, שפורסמו לרגל שבוע הספר, שמתחיל היום (שלישי). אשתקד נרשמה עלייה חדה של 40% בפרסום ספרים דיגיטליים, הכוללים גם ספרים משנים קודמות.

עוד עולה מהנתונים, כי למעלה מ-82 ספרים כבר נכתבו על מתקפת ה-7 באוקטובר בשבת השחורה ומלחמת חרבות ברזל ובמהלך השנה הקרובה צפויים להתפרסם על פי ההערכות מאות ספרים שיעסקו במלחמה, בחטופים ובזיכרון הנופלים והנרצחים.

שבוע הספר ברוח התקופה: גידול של 37% בספרי פסיכולוגיה
תפתחו יומן: אירועי שבוע הספר העברי ברחבי תל אביב

הרוב המכריע של הספרים שיצאו ב-2023 לאור בישראל היו בשפה העברית –93.4%, בדומה לשנת 2022. 3% נוספים מהספרים שיצאו לאור היו באנגלית, 2.4% בערבית, 0.5% ברוסית ו-0.6% בשפות אחרות. גם השנה, ב-2.1% מהספרים יש שפה עיקרית נוספת - ספר דו-לשוני או תלת-לשוני. תופעה זו בולטת במיוחד בספרי אומנות ותפילה.

מבנה הספרייה הלאומית מבפנים (צילום: אלבטרוס)
מבנה הספרייה הלאומית מבפנים (צילום: אלבטרוס)

84% מכלל הספרים (עיון, פרוזה והדרכה) שיצאו לאור ב-2023 הינם ספרי מקור בעברית, מעט פחות משנים קודמות. מבין הספרים המתורגמים שראו אור בארץ גם השנה מרבית התרגומים הם מאנגלית (68%) והשאר מצרפתית (5%), גרמנית (3%) ו-30 שפות נוספות. לפחות 87% ספרים תורגמו מעברית לשפות אחרות.

ספרי פרוזה ושירה ממשיכים גם השנה להיות סוגת הספרים הגדולה ביותר שיצאה לאור, אולם במספרים מוחלטים חלה ירידה קלה ביחס לאשתקד. בשנת 2023 התפרסמו 1,842 ספרי פרוזה ושירה, נתון נמוך מאשתקד - שנת 2022 שבה התפרסם מספר שיא של 2,004 ספרי פרוזה ושירה, אך עדיין יותר משנים קודמות. 

1,049 ספרי ילדים ונוער חדשים יצאו בשנת 2023 - ירידה קלה ביחס לשנה שקדמה לה. רוב גדול (73%) מספרי הילדים נכתבו במקור בישראל. מבין ספרי הילדים והנוער המתורגמים (278 ספרים) 83% מהם תורגמו מאנגלית. 9% מספרי הילדים הם ספרים המיועדים לפעוטות וילדי גן. רבים מהם עשויים מחומר קשיח (15 ספרים) וכוללים רכיבים מיוחדים כגון פאזלים ותמונות קופצות (17) ולעתים את שני האלמנטים (30).

ספרי ילדים (צילום: אינג'אימג')
ספרי ילדים (צילום: אינג'אימג')

86% יצאו בהוצאות מסחריות ולמעלה מ-19% מהספרים יצאו לאור בהוצאות המתמחות רק בציבור החרדי. ב-22% מהספרים לילדים, בעלי חיים היו הדמויות הראשיות; 14% היו ספרי פנטזיה, כמחציתם סדרות טלוויזיה מתורגמות; חברויות ומשפחה כללו לפחות 15% מההיצע לילדים וספרים המתווכים רגשות היוו 10%.

ספרות ההדרכה והפנאי ממשיכה להיות אחת מהסוגות המרכזיות בהוצאת הספרים בישראל והיא מהווה 7% מכלל הספרים (394 ספרים). ספרי טיולים (בארץ ובחו"ל) עומדים על5% מתוך ספרי הפנאי וספרי הבישול המשיכו את מגמת הירידה ההדרגתית ל-6%. לשם השוואה - השנה יצאו רק 25 ספרי בישול, לעומת 44 ב-2017.

העצמה אישית (צילום: אינגאימג,אינגאימג')
העצמה אישית (צילום: אינגאימג,אינגאימג')

התחומים המובילים בספרות ההדרכה והפנאי: העצמה אישית -40%; דרכים להרוויח כסף 18%; זוגיות ומין – 9%; הורות ומשפחה – 8%; ספרים שעוסקים בדיאטה, רפואה והרגלי תזונה – 7%. ספרים על התמודדות עם אבל והכנה לסוף החיים עלו ל-2% מסך ספרי ההדרכה.

עוד עולה מסיכום הנתונים, כי 69% מהספרים יצאו לאור על ידי מו"לים מסחריים, 13% על ידי עמותות ו-16% על ידי אנשים פרטיים (בנוסף, יצאו גם 1% כפרסומי ממשלה ו-1% כפרסום אקדמי). 23% מהספרים יצאו לאור בהוצאה חרדית, לעומת 77% בהוצאה כללית. 

בהתאחדות הוצאות הספרים ציינו, כי שבוע הספר העברי יתקיים השנה תחת הכותרת – "זה הסיפור שלנו". ביריד הספרים במתחם שרונה בתל אביב, יוצב מיצג "ארון הספרים של החטופים" ובו ספרים שנבחרו על ידי משפחות החטופים וספרים שהיוו חלק מחייהנם של החטופים, שמשפחותיהם ישתפו במיצג.

העצרת בכיכר החטופים  (צילום: מטה המשפחות)
העצרת בכיכר החטופים (צילום: מטה המשפחות)

שבוע הספר יכלול שני ירידי ספרים – בפארק שרונה בתל אביב ובמתחם התחנה בירשולים. התאחדות הוצאות הספרים צירפה לירידים גם את רוב ההוצאות העצמאיות, שבשנים האחרונות הציגו בנפרד. "שבוע הספר העברי הוא אי של שפיות. בתוך המציאות הכואבת ומלאת חוסר הוודאות שכולנו חווים, שבוע הספר הוא עוגן, הוא תזכורת שלנו כחברה לתרבות ולשפה שלנו, לכך שעם הספר הוא כאן והוא ממשיך את דרכו", ציינה מנכ"לית התאחדות הוצאות הספרים, מיכל (מיקי) צסלה.

בתוך כך, אפרת ברנע, פסיכולוגית בכירה לילדים ולנוער במרכז לבריאות הנפש רמת חן של שירותי בריאות כללית, מדגישה את חשיבות קראית ספרים בכל עת עם דגש לימים אלו.

"לא סתם אומרים כי 'תמונה שווה אלף מילים' וזה בדיוק העניין – תמונה עלולה לתקוף את התודעה שלנו ולעורר באחת תחושות גולמיות תוך מעקף בוטה של יכולת ההמשגה והעיבוד שלנו. בשביל לעבד, להבין, לתת משמעות ולחבר חשיבה מודעת למה שאנו רואים, אכן נדרשים השקעת משאבים של כאלף מילים".

היא מסבירה ומתריעה: "אנחנו בזמנים קשים מאיד ומציפים מאד, בהם הכאב הנפשי גדול מנשוא, המציאות גודשת באירועים מזוויעים ויוצרת תחושה של מתקפת גרייה על התודעה שלנו ועל המיכל הפנימי שלנו. הצורך שלנו בתיווך, בעיבוד - בהשקעת משאבים קוגניטיביים וחיבור חשיבה והמשגה לרגשות גולמיים  - חזק מתמיד. עיבוד שכזה עוזר להתמודד עם תחושת ההצפה, תחושות האיום וחוסר אונים".