העלילה של "כעבור עשרים שנה" היא מסועפת אבל שווה כל רגע מקריאת 422 עמודי הספר. לפני 20 שנה ויקטוריה פורד הואשמה ברצח אכזרי של המאהב שלה, סופר רבי-מכר מפורסם. לפני שהמשפט החל היא נפגשה עם עורך הדין שלה במגדל הצפוני של מגדלי התאומים.
בתחילת הפגישה רעש אדיר הרעיד את המקום ופיגועי 11 בספטמבר התרחשו עת היא מנסה להבין איך היא מנקה את שמה מפשע שלא ביצעה. מתוך הבהלה, העשן והחושך בתוך המגדל שעומד להתמוטט, ויקטוריה פורד מתקשרת לאחותה ומשאירה לה שתי הודעות קוליות, בהן היא מתחננת שתנקה את שמה. היא לא ביצעה את הרצח.
20 שנה מאוחר יותר הטכנולוגיה התקדמה ועדיין מנסים לאתר את זהותם של קורבנות פיגועי 11 בספטמבר. בסינון של חלקים קטנים מאזור הפיגוע נמצא חלק DNA של ויקטוריה פורד והיא הופכת להיות אחת מאלפי הקורבנות של הפיגוע הגדול ביותר שידעה ארצות הברית.
20 שנה אחרי אסון התאומים, אייברי מייסון, מגישה את התוכנית "אירועים אמריקאים" ומצליחה לעשות את מה שכל עיתונאי אחר לא הצליח לפניה. לאחר שמגיש התכנית הלך לעולמו, היא מחליפה אותו. מייסון היא אישה אמיצה ונדמה שאינה יודעת פחד. יש לה גם אינסטינקטים נפלאים ותחושת בטן בריאה. אין ספק שהחיים הובילו אותה לסגל את שתי התכונות הללו.
בקיץ של שנת 2021, ליתר דיוק, ב-4 ביולי, עת העיר ריקה, מייסון מגיעה לניו יורק כדי לחקור את הסיפור של ויקטוריה פורד, שה-DNA שלה זוהה מממצאי התאומים. חוזה ההעסקה שלה עומד להתחדש והיא מעוניינת לקבל משכורת שאינה נופלת מזו של קודמה, גבר כמובן.
מייסון נוסעת כביכול לחקור את מותה של ויקטוריה פורד ולנקות את שמה לבקשת אחותה, אך למעשה היא נוסעת לניו יורק כי יש לה משימה פרטית משלה. במפגש עם גבר שהתכוון להכשיל אותה אבל דוחף אותה קדימה, היא מגלה כמה דברים על עצמה, על כוחה כאישה חכמה וחדת-אבחנה ועל העולם.
"כעבור עשרים שנה" הוא ספר מספק גם תוך כדי קריאה. אילוצי החיים פוגמים ברצף הקריאה בו ולכן כדאי לפנות מספיק זמן כדי להנות ממנו, משום שהאסקפיזם שהוא מציע לעת הזאת משמעותית ומועילה.