איזה מנהיג ישראלי טיגן חביתה ליריבו הפוליטי? מתי היה ניסיון להשתלטות עוינת על קול ישראל? מי המשורר שנטל חלק במאבק על עבודה עברית בפרדסים? מה הייתה המכונית הראשונה שנסעה בארץ? מי המשורר שעבר בתש"ח קורס רגמים ומי הרמטכ"ל שהוריד שהורד את עצמו בדרגה? איזה עיתון עברי ראה אור באותיות לועזיות והאם טרומפלדור אמר "טוב למות בעד ארצנו" כשנפרד מהעולם?   

מענה לקושיות אלה - ולרבות אחרות - תוכלו למצוא ב"כך היינו", ספרו ה-115, אם לא יותר, של מרדכי נאור, שהופיע בימים אלה בהוצאת "עם עובד". כותרת המשנה של הספר - "אישים וסיפורים מימי ארץ-ישראל הישנה והטובה" - מסגירה להפליא את מהותו, כשד"ר נאור, היסטוריון מהמעלה הראשונה, שכדרכו מתבל את הידע העצום שלו בכתיבה קלילה, המושכת את הקוראים.

ממילא הכל שם מיועד להריסה | הצצה לספר הישראלי החדש "נפילת סוכר"
"רק עוד קצת ודי"- הספר שחושף את הצדדים האפלים של עולם הייטק הישראלי

לאחר סיפור הפתיחה, המתייחס לחידת טרומפלדור, מובא סיפורו של קורס המפקדים הראשון של ההגנה, שנקרא "קורס הקומדיינצ'יקים (הליצנים)" - וזאת איננה בדיחה, גם לא הסיפור על הרמטכ"ל הראשון, יעקב דורי, שנידון ל...מעצר-בית של יום אחד. מדוע? - התשובה בספר.

בהמשך מסופר על הארבעה, שהיו אמורים להימנות על כ"ג יורדי הסירה שהתקרקעו וכך חייהם ניצלו וגם על מפקד הפלמ"ח, יצחק שדה, שמתגלה הפעם כמחזאי. והידעתם, שצה"ל כמעט נקרא "צבא המדינה", "צבא יהודי" ו"צבא ישראל" עד שיוסף יזרעאלי, מזכ"ל משרד הביטחון, הציע ללכת על צה"ל, אם כי בן-גוריון טען שהוא הגה את הרעיון.

הממשלה הלכה ברגל (עמ' 146) (צילום: יחצ)
הממשלה הלכה ברגל (עמ' 146) (צילום: יחצ)

גילוי אחר מיוחס למשה דיין, שהיה הרמטכ"ל הראשון והאחרון, שעם סיום תפקידו הוריד את עצמו לדרגת אלוף. חברו, המשורר הלאומי דאז נתן אלתרמן, כשהתגייס לצה"ל התעקש להיות "חייל ככל החיילים" וכשסירב להיות ג'ובניק במחלקת התרבות, עבר קורס רג"מים.

נאור מעלה בספרו דמויות לא מוכרות, כמו ה"פאפא" מקפריסין ולעומתו הוא מפגיש אותנו גם עם אי אלה סיפורים מוכרים במידה כזו או אחרת דוגמת זה על שבמפגש ביניהם בלונדון בן-גוריון הכין לז'בוטינסקי, מנהיג התנועה הרביזיוניסטית, חביתה. זאת ראינו ב-2012 בהצגת "הילכו שניים יחדיו", מאת א.ב. יהושע, שהועלתה בקאמרי עם רמי ברוך כבן-גוריון וגיל פרנק כז'בוטינסקי.

אלתרמן הפייטר )עמ' 71) (צילום: יחצ)
אלתרמן הפייטר )עמ' 71) (צילום: יחצ)

הספר עטור צילומים היסטוריים מהאוסף העצום של מכון לבון, שמי שהייתה היו"רית שלו, ד"ר מרים קצ'נסקי המנוחה, הציעה לנאור לאגד לספר את הסיפורים שהעלה בעמוד הפייסבוק שלו מתקופת הקורונה. זאת באשר כשהכל היה מושבת, הרגיש שמחובתו לעשות משהו. כך הצילום הנדיר שבו נראים השרים צועדים בסך, זוגות זוגות, מלשכת ראש הממשלה למשכן הנשיא יצחק בן-צבי; משהו בלתי אפשרי במציאות הנוכחית.

עוד תוכלו לקרוא בספר כיצד המרפאה הראשונה של קופת חולים כללית נפתחה ב...אוהל שהוקם בעין-גנים, בפתח-תקווה והקמת עיתון העובדים, "דבר", שהיה זה ביאליק שהמציא את שמו. עוד בספר תנועות הנוער דאז ועל הקמת התאגדות הספורט הפועל. 

מן הסתם תחייכו כשתתוודעו לספרונו של חוקר ארץ-ישראל, אברהם משה לונץ ובו שלל עצות איך להיות בריא ומאושר. ביניהן להתרחץ מדי יום במים קרים ולאחר הרחצה ללכת רגעים אחדים; "להשתדל לא לכעוס, להיות תמיד שמח וככל האפשר להתרחק מדאגות"; להיזהר באכילה, ובעיקר ממאכלים אשר "יסבו הריסות ופרעות בקיבה"; "להמעיט בהליכה בימי הקיץ ולהקפיד על חבישת כובע כשיוצאים החוצה".

מרדכי נאור ואשתו לאה נאור בליל חתונתם (צילום: פרטי)
מרדכי נאור ואשתו לאה נאור בליל חתונתם (צילום: פרטי)

ואם בענייני בריאות עסקינן, מתברר שהסגר הראשון בארץ הוטל שנים רבות לפני מגפת הקורונה, במגפת הכולרה של 1902, שאז נקראה "חלי-רע".

זכות-ראשונים שמורה גם לעגלה-מכונית, כפי שכינה אליעזר בן-יהודה את היצור הארבע-רגלי שנחת בציון אי אז ב-1908 והיטלטל כארבע שעות בדרך מירושלים ליפו. מתחריו ב"חבצלת" של מחדש שפת-עבר השאירו על כנו את "אויטומוביל", שמו הלועזי של הפלא המוטורי. 

סיפור נוסף בספר מגלגל את סיפורו של המחשב האלקטרוני הראשון, שהובא לארץ ובגודלו כי רב תפס חדר במכון ויצמן ובהתקנתו נעזרו ב...חלקי חילוף של אופניים מבית-מלאכה של שני עולים מבולגריה.

ומה תאמרו על המאמין הגדול באדם, המשורר והרופא שאול טשרניחובסקי, שנטל חלק בפרדסי כפר-סבא במשמרת מחאה למען עבודה עברית, בהיותו רדוף שמועות על היותו נשוי לגויה?

העיתון הצהוב הראשון (עמ' 237) (צילום: יחצ)
העיתון הצהוב הראשון (עמ' 237) (צילום: יחצ)

כמו כן מובא בספר סיפורה של "תחנת השידור" הראשונה בארץ-ישראל, שהופעלה ב-32' ב"יריד המזרח" כאטרקציה מושכת קהל. והיה זה איתמר בן-אב"י, בנו של אליעזר בן-יהודה, שדווקא הוא ניסה להוציא כאן עיתון בעברית כתובה באותיות לועזיות, אך "דרור" שלו נפח עד מהרה את נשמתו, כמו גם "עיתון מיוחד", כפי שנקרא הצהובון הראשון בארץ כנען, שבעיתונות דאז הייתה משופעת ברומנים בהמשכים. 

גם ה"סקופ" של הספר, כפי שרומז נאור, נעוץ בתקשורת. "השתלטות עוינת על אולפן קול ישראל?" - זאת כותרת הסיפור דלהלן. מסתבר שבערב יום השנה לכ"ט בנובמבר פרצו לאולפני הרדיו בתל-אביב שני חמושים, שנסיונם להשתלט עליו כשל כשלא עלה בידיהם לעלות לשידור. מטעם יוצאי מחתרת לח"י הוכחש קשר למעשה. לבסוף התברר שלא היה זה אלא...תרגיל של יחידת הצנחנים הראשונה של צה"ל, בהנהגת קצין הצנחנים שמשון נוימן, שעד מהרה נודע כזמר יפה הקול שמשון בר-נוי.

בחלקו האחרון של הספר מביא נאור סיפורים אישיים בנוסח "הייתי שם", כולל הכרזת המדינה, הפצצת רחובות במלחמת העצמאות, מסע עולמי עם...דני קיי, סיפורה של תוכנית הרדיו "מחפשים את המטמון", סיפורן של פגישות עם יצחק רבין ועם מנחם בגין, כמו כן הוא מספר על חמשת מפגשיו עם נעמי שמר, שהראשונה ביניהם הייתה בהיות הזוג לאה ומרדכי נאור, ממייסדי קיבוץ נחל עוז, מנפגעי המלחמה הנוכחית. את הספר חותם צילום כלולות שלהם  על רקע ערימות חציר שם.

הספר החביב מופיע בד-בבד עם יום הולדתו ה-90 של נאור. נאחל לו בריאות טובה ואריכות ימים.