שובו של גבריאל אלון: רון מיברג מספר על הג'יימס בונד הציוני

רק בספרו ה־15 בסדרה על גבריאל אלון, The English Spy, מודה הסופר דניאל סילבה באחרית הדבר שהיה מודע מהספר הראשון לעובדה שמטה המוסד כבר אינו שוכן בשדרות שאול המלך. סילבה, פטריוט ציוני גדול יותר מרבים החיים בארץ הקודש, מסרב להצביע על האתר הנוכחי של המוסד בעידן שבו כל ילד במושב האחורי של מכונית הוריו מביט בו כשהוא יוצא צפונה מתל אביב. פריט הל"פ הציוני הזה תמיד הרגיז אותי. לא משום שאני גורס שמיקום המוסד צריך להיות נחלת כולם, אלא מפני שסילבה מתיימר להיות בקיא בפולקלור המוסד, בהתנהלותו ובכינויי האגפים והלוחמים. 
 

נדמה לי שהייתי הראשון שהעלה לדיון את הסדרה האפית על אלון. בכיר מתנקשי המוסד, האיש שחיסל את אנשי ספטמבר השחור שהיו מעורבים ברצח הספורטאים הישראלים במינכן 1972 ומי שמציל את כלכלת וביטחון אמריקה, בריטניה וישראל על בסיס קבוע. הסדרה החלה באהדה עיוורת לפועלו של המוסד וגיבורו הפיקטיבי, שהוא בעצם משחזר עדין נפש של ציורי מופת קלאסיים, עד כדי תחושה כבדה בבטן של מי שאכלו ממתקים רבים מדי. במהלך 15 ספרים, שאותם הוא מנפק בקצב של אחד בשנה בערך, מיתן סילבה את מפלס ההערצה והסגידה, והספרים האחרונים קריאים יותר מהראשונים. 
 

ב"המרגל האנגלי" נרצחת נסיכה בדימוס, סטייל דיאנה, בפיצוץ מסתורי ביאכטה בלב ים, אירוע המתניע חיפוש חובק יבשות של יצרן פצצות אגדי של ה־IRA האירי. לכאורה זו הפעילות המבצעית האחרונה של אלון טרם אשתו קיארה יולדת תאומים, שאותם הם מתכוונים לגדל בדירתם ברחוב נרקיס בירושלים, ולפני שאלון מחליף את עוזי נבות כראש המוסד. ברקע, כהרגלו, בוחש מן איסר הראל מיתי הנקרא כאן שימרון, והוא שמנווט את אלון מכאן לשם ובחזרה.

עם מתנקש בריטי בשם כריסטופר קלר – הלוא הוא המרגל האנגלי – העוזב את המאפיה הקורסיקאית שהיה מחסלה הבכיר לזרועותיו הפתוחות של MI6, שירות הריגול הבריטי, עושה אלון את המוטל עליו ושב הביתה בזמן לצייר עננים לבנים בחדר של ילדיו שטרם נולדו. קוראים ישראלים ימצאו זיקה מלאה בין מצב הרוח הלאומי הנוכחי ובין מעלליו של אלון. 

בשעה שבמדינות תרבותיות נמצאים ספרים ישנים באינוונטר ובהישג יד – נסו לתפוס את אמזון עם ספר שלא ברשותה – בישראל ספר שראה אור לפני עשור הוא ספר לאספנים. בחנות הספרים הקדומנית הקרובה למקום מגוריכם, מונח ספר חדש יומיים בוויטרינה, שבוע על השולחן בחנות וכשנה על המדפים. למו"לים יש מחסנים באזורי תעשייה נידחים, שבהם התגוררו חיילים בריטיים לפני קום המדינה, ואחרי שספרים ישנים מונחים בהם בערימות בגודל של קוביות לגו לטרולים – הם נגרסים. מחשבה מבעיתה ברוח התקופה: בישראל 2015 משמידים ספרים. 
 

אדם ברוך. צילום: ראובן קסטרו

נזכרתי בכל זאת כאשר נתקלתי בגיליון של "מוניטין" מ־1985 במודעה, ובה ציטוטים מ־27 (!) ביקורות שנכתבו על "לוסטיג" – הרומן שכתב אדם ברוך המנוח. הנה חלק מהמחשבות שהמפגש המקרי הזה השיק: האם יש לי בבית עותק של "לוסטיג"? (כן); מתי קראתי אותו לאחרונה? (בשנה שעברה בעת כתיבת ספר על יוסי גנוסר); האם זכור לי ספר שנכתבו עליו 27 ביקורות שונות בעת האחרונה? (לא); האם "לוסטיג" הוא ספר שהייתי ממליץ עליו לקוראים צעירים ולמי שלא קראו אותו עם צאתו? (בחום); האם אני יודע היכן משיגים עותק שלו? (לא). אם לא השיגו אותי שומרי המורשת של ברוך וטרם הוציאו אותו לאור מחדש או העלו אותו כאי־בוק, ראוי שיעשו כן במלאת לו 30 שנה. 

נכון שאני מחובר ל"לוסטיג" ולמחברו; קראתי אותו בכתב יד בקיץ 1984 בניו יורק. הייתי מעורב בהפקתו אחרי שקיבלתי את כתב היד הערוך ממאיר אגסי ז"ל, ותיווכתי את אדם לתוכניות הרדיו והטלוויזיה השונות שבהן התארח ודיבר על "לוסטיג". כפי שכתבנו על גב הספר, "לוסטיג" הוא "ספר אוטוביוגרפי בעיקרו, תיאור פרשת חיים ישראלית, לעתים כמעט אבסורדית, לעתים משעשעת, לעתים קומית ולעתים טרגית. תחילתה בישיבה תיכונית, פרדס חנה, וסיומה ב־1984, בברוקלין". כל מה שהיה חדש, רענן ומקורי ב"לוסטיג", נותר כזה. אני מקווה שמישהו יודע היכן וכיצד משיגים אותו. 

חובבי מגפיים לגברים בסגנון האמריקאי מוזמנים לדלג על קיצורי דרך ועל מחירים נוחים של יצרנים כמו Ariat, Dan Post, Durango ואחרים ולהישאר במחוזות של Frye ו־Lucchese האיכותיים והיקרים. מגף יפה, שהוא גם נוח ואינו מתאכזר לרגל, עולה 300 דולר וצפונה, אבל שווה את ההשקעה משום שמגף לא טוב יהפוך אתכם לנכים. 

בעת האחרונה יצא שמעה של השקשוקה באמריקה, והמנה המזרח תיכונית הזאת נדחפת לכל מקום שבו כותבים או מדברים על אוכל. מכיוון שיש גבול לכמה אפשר לברבר על ביצים ברוטב עגבניות, החלו לצוף מתכונים אלטרנטיביים לשקשוקות "אחרות", מאכלים שהשם "שקשוקה" נדבק אליהם ללא הצדקה.

שקשוקה מבית מיברג. צילום: רון מיברג

זהו גל מקומם ומגונה, וזה ניסיוני להציב בריקדה בדרך לניתוח לשינוי אופייה של המנה. ייאמר רק שהפפריקה הישראלית אינה מחזיקה נר לרגלי הפפריקה ההונגרית, וכדאי להתמתח ולרכוש פפריקה מתוקה וחריפה מהיצרן ההונגרי בשם Seged. קמצוץ פפריקה ספרדית מעושנת מומלץ לחובבי ניחוח מעושן. המקסימום שכדאי לנסות בשקשוקה זה לפזר עליה כשהיא מוכנה פירורי גבינת פטה וכוסברה קצוצה.