פרולוג: בשישה עשר ביוני 1933 נרצח חיים ארלוזורוב. בשישה עשר ביוני 1927 נולד יעקב חודורוב. בשישה עשר ביוני 1946 התרחש ליל הגשרים. שישה עשר ביוני שנת 2017 זה היום. היום יש לי יום הולדת.
תמונה ראשונה
מה נאמר ומה נדבר. בעוד הדם צועק, מה כוח הפה? לא עליתי על במה זו להספיד את המנוח ולסיים את כל שבחיו. לא פיללתי כי כה יקצרו חיי האיש הנהדר הזה. איש צלול־דעה ורחב־לב. יקר היה לי בייחוד הרוח המוסרי שפעם בכל דבריו. מעולם לא נפגע ולא פגע. ידע למחוץ בלי כאב עלבון. והנה נפל חלל. אבידה שאינה חוזרת. חיים שמו, והוא מצווה עלינו את החיים. נשמור את דמותו ונוציא ממנו לקח. אל דיבור בלתי זהיר, אל תנועה בלתי זהירה! אין לנו עתה אלא חופש ההרהורים, הרהורי תשובה.
(ח. נ. ביאליק)
בליל שבת, ב–16 ביוני 1933, טיילו חיים ארלוזורוב וסימה רעייתו לאורך חופה של תל אביב. ליד בית הקברות המוסלמי, במקום שבו נמצא היום גן העצמאות, הבחינה סימה בשני גברים שעוקבים אחריהם. ארלוזורוב שאל אותם למה מפריעים הם, וסימה ביקשה שיניחו להם. אחד העוקבים שאל: "כמה השעה?". ארלוזורוב ענה לו: "זה לא עסקך", ואותו הגבר שאל שוב: "כמה השעה?". הזוג המשיך ללכת, ואחד העוקבים נעמד מולו, שלף אקדח, ירה בארלוזורוב ונעלם בריצה עם חברו.
למחרת נערכה הלווייתו של אחד הבכירים והמובחרים של ההנהגה הציונית, שכונה שר החוץ של המדינה שבדרך. אלפי אנשים גדשו את רחובות תל אביב והלכו אחרי הארון מבית חולים הדסה עד לבית העלמין טרומפלדור.
הרצח של המנהיג המבריק בן ה-44 זעזע את הארץ והעמיק את השנאה בין שני קצוות העם. מצד אחד, תנועת העבודה, ומולה הרוויזיוניסטים, שהואשמו ברצח המתועב. זה קרה ממש היום לפני 84 שנים. גם אז היה זה יום שישי, והשאלה "מי רצח את ארלוזורוב?" נותרה ללא מענה עד עצם היום הזה.
אתנחתא
על משכנות קדרות ודחק
ערם אפרו ערפל־ליל
מחשוכי־כל, משכוחי־אל
יחשוך כוכביו גם השחק...
... פה כל קומה תישח, נדרסת,
פאר ייבול, ישפל גאון.
פצחו אפוא שירכם, בני הון:
אשרי יכיר ממשל אל חסד
(ח. ארלוזורוב. תרגום: ח.נ. ביאליק)
חיים ארלוזורוב ברוך הכישרונות כתב גם שירים. הוא כתב אותם בגרמנית, ומשוררים כמו ביאליק ושלונסקי תרגמו אותם לעברית. רוב השירים תורגמו בידי גיסו, בעלה של אחותו, המשורר והמתרגם יעקב שטיינברג. למשל השיר "הוא מת זה כבר", שכתב ארלוזורוב לזכרו של הרצל, והפך לאחר שנרצח לשיר הספד על עצמו. מעין נבואה שהתגשמה.
הוא מת זה כבר
אך יום יום לב עם תמים
ביפי געגועים יארוג לו עטרת
הורנו אמון: המטרה הנבחרת
לא תודה לך כגמול,
רק נכרע כנאלמים.
(ח. ארלוזורוב. תרגום: יעקב שטיינברג)
סימה אלמנתו לא נישאה שוב. היא מצאה את פרנסתה כאחראית על יחסי הציבור של קול ישראל, התחנה ההיא ששידרה פה לפני התאגיד. שם הייתי פוגש אותה בחדרה הקטן כשביקשה ממני להביא לה פרטים על תוכניות שערכתי.
פעם, כשישבתי איתה, עבר שדר ותיק ומוכר ואמר לה: "בוקר טוב, גברת ז'בוטינסקי. אה, סליחה, הרחוב השני". היא נשאה אליו עיניים וחייכה חיוך עייף. נראה שהבדיחה הזאת לא הייתה חדשה לה.
בראיון שהעניקה פעם לעיתונאי דב גולדשטיין ב"מעריב" אמרה: "בכל פעם שמחשבותי חוזרות לפרק חיי עם חיים ארלוזורוב - עולה לפני התמונה של ליל שבת ההוא - כאילו מקרינים לפני סרט על מסך רחב - ובתוכו משובצות תמונות ברורות של הלילה הגורלי ההוא. נדמה שזה התרחש רק אתמול".
תמונה שנייה
בשש עשרה לחודש יוני
ארבעים ושש.
בטרם הוא הלך לגשר
והריח אש...
את הכלי הוא לא נצר
לחץ... כדור עקר:
"דחילק, מוטק'ה - היא אמרה לו,
ככה היא אמרה.
(חיים חפר)
במשך שנים האמנתי למה שסיפרו לי הגדולים. שהשיר הזה נכתב במיוחד לכבודי, ביום ההולדת שלי. כנראה נורא רציתי להאמין, ולכן לא שאלתי אפילו מי הם הדחילק מוטק'ה והדחילק שולה האלה שלא הכרתי אותם בכלל. רק כעבור הרבה שנים גיליתי שהשיר נכתב על הלילה שבין 16 ל–17 ביוני 1946. באותו הלילה תקף הפלמ"ח בו־ זמנית 11 גשרים בכל רחבי הארץ, בהם גשר מטולה שעל נחל עיון. גשר בנות יעקב, גשר דמיה, גשר אלנבי על הירדן, גשר אל חמה בחמת גדר ועד נחל הבשור מדרום לעזה.
את גשר א-זיב פוצץ כנראה כדור שנורה לעבר כוח הפלמ"ח ופגע במטען שהוצמד לגשר. בפיצוץ נהרגו שלושה עשר לוחמים שאת גופותיהם לא היה אפשר לזהות. רק ב–13 ביוני 1968, 22 שנה אחר כך, הובאו שרידי הגופות לקבורה בטקס ממלכתי לרגלי האנדרטה שליד הגשרים.
זאב מייזלר, שהשתתף בפיצוץ גשר שייח' חוסיין על נהר הירדן, כתב על אותו הלילה את "שיר הגשר":
לילה סגריר
שמי חורף קודרים
כיתת סיירים כאן בסבך.
צל גשר משחיר,
ירדן את מימיו יגיר,
אי אנה יצפו בחורים?
לילות על לילות
ירבו סיורים
מאום לא שונה מסביב.
הגשר ניצב,
ירדן ישלח מימיו.
למה יצפו בחורים?...
... האח חבריא
הושגה המשימה
הביתה נשובה מיד.
עם שחר נשכים,
באת ומכוש ביד.
כאלה חיי פלמחים
ורק דחילק מוטק'ה ודחילק שולה נותרו נעלמים. התהלכה שמועה שמוטק'ה הוא מוטק'ה ליפקין, שנהרג בשיירה לירושלים, ואת שולה שהייתה אז בת זוגו הכרנו כולנו לימים בשם שולמית אלוני. אבל מבחינתי הושלם שיר יום ההולדת שלי מהרגע שבו אני מצאתי את זו שקוראים לה שולה.
תמונה שלישית
פרימו, קסטרו, בן ברוך
וקיקו רחמינוביץ'
וגוגו מורדכוביץ'
נו די כבר! ורוזנבוים
נו די כבר! ופייגנבוים
וקרויף, גארינצ'ה ופלה
ואסיים בחודורוב
כן אסיים בחודורוב
כן אסיים בחודורוב!!
(אריק איינשטיין)
בדיוק היום לפני 90 שנה הגיח לעולם גדול שוערי ישראל, יעקב חודורוב. צחוק הגורל, אבל חודורוב השוער בן ה-19, ששיחק אז בהפועל ראשון לציון, הדיח את הפועל תל אביב במשחק חצי גמר גביע ארץ ישראל. הפשלה נשכחה עם השנים, כשבמשך עשור וחצי עמד בשערה של הפועל תל אביב, שאיתה הביא אליפות וגם גביע. יותר מ־30 פעם עמד חודורוב בשערה של נבחרת ישראל. מי שראה אותו שובר אצבע במשחק ההיסטורי נגד ברית המועצות וממשיך לעמוד בשער, או שובר את האף ונוקע את הכתף במשחק נגד ויילס, מבין למה הפך חודורוב לאגדה נערצת.
לא רק אנחנו, גם העולם בחר בו כאחד מחמשת השוערים הטובים בעולם. הוא קיבל בין השאר הצעות כספיות מפתות מארסנל, מפנרבחצ'ה ומסלטיק, אבל נשאר לשמור על השערים שלנו. "שיחקתי בשביל הסמל ובשביל הגאווה הלאומית, לא בשביל כסף", אמר. את הכסף הוא הרוויח כמו שאר חבריו, כוכבי הכדורגל של אז מעבודה. "הוא היה חצי קבוצה", אמר עליו שייע גלזר, שהיה בעצמו חצי קבוצה שני.
אפילוג
16 ביוני. ארלוזורוב וחודורוב והגשרים שביניהם.
וגם אני.
אז לכבוד יום ההולדת מצאתי שיר של יעקב. לא, לא חודורוב. יעקב שטיינברג, גיסו של חיים ארלוזורוב. הוא כתב אותו ביידיש ואני תרגמתי לעברית.
יש צוחק, יש נאנח,
יש בוהה אל העולם.
לי תיתנו רק חורף לח
עץ ירוק וקיץ חם.
חי אני כעשב בר
כמו גלים עלי נהר.
מה סופם, מתוק או מר
שיר חיינו הוא קצר...
.. זיכרונות ישנם עמי
הספוגים בשירתי.
כאשר יבוא יומי
הם ילכו אולי איתי.
את שירי על דף ארשום
הם חלבי והם דמי.
שמור אותם בבוא היום
כי השאר יאבדו עמי.
משום כך כעשב בר,
במו גלים עלי נהר.
כך סופי, מתוק או מר
שיר חיינו הוא קצר.