ישראלית שעלתה לרכבת התחתית בברלין הבחינה בשלוש נוסעות אחרות באותו קרון השקועות בקריאת הרומן המונומנטלי של עמוס עוז "סיפור על אהבה וחושך" בתרגומיו לאנגלית ולגרמנית. "כמה חם לי בלב עכשיו. וכמה אני אוהבת את הספר הזה", מיהרה לשתף היוצרת לירז ברק את חבריה בפייסבוק.
התמונה הספרותית שנגלתה לישראלית בברלין אינה רק מרגשת, היא גם מזכירה את העובדה שבין שלל תאריו של עמוס עוז ז"ל, שהלך לעולמו לפני מעט יותר מחודש, הוא גם הסופר הישראלי המתורגם ביותר.
בגרמניה, למשל, הוא זוכה לאהדה רבה מאוד, וכמעט כל ספריו תורגמו לגרמנית. ימים אחדים לאחר פטירתו מתה בגרמניה מרים פרסלר, שתרגמה כמה מספריו, ותרגומה ל"הבשורה על פי יהודה" אף זיכה אותה בפרס היוקרתי לתרגום מטעם יריד הספרים בלייפציג בשנת 2015. מתרגמת אחרת של ספרי עוז לגרמנית, רות אחלמה, זכתה בפרס פאול צלאן. "הספרות העברית היא היצוא הטוב והנפלא ביותר שיש למדינת ישראל", קובעת המשוררת והמתרגמת ד"ר חוה פנחס כהן, מי שתנחה את המושב "למה התכוון המשורר? משימתו של מתרגם", בכנס השפה העברית ה־12 שיתקיים מהיום ועד ה־9 בפברואר בהיכל התרבות בראשון לציון. בפאנל ישתתפו, בין היתר, המתרגמת דינה קטן בן־ציון ופרופ' רפי וייכרט, והוא ייפתח בהרצאה ובדיון שיעסקו בתרגום ספריו של עוז.
"עמוס עוז הוא ההוכחה שתרגום יצירתו היא עבודה תרבותית חוצת גבולות. המספר 45, מספר השפות שלהן תורגמו ספריו, עוד ילך ויגדל", היא קובעת.
מהו סוד הקסם של כתיבתו בעיני קוראים מתרבויות שונות מזו הישראלית?
"אומרים שסיפורים גדולים נכתבים על מקומות קטנים ומביאים חוויות אוניברסליות המשותפות לכלל בני האדם. עוז שייך לדור שבו הסופר הוא גם איש רוח ונביא. הוא לא כתב כמי שמשמש שופר של רעיון או ממסד. הוא לא כתב למען ההווה בלבד, אלא שאב מהעבר וכתב אל עבר עתיד רחוק. הפרידה ממנו היא פרידה מאיבר שלנו עצמנו".
האם יש חשיבות לבחירה לאילו שפות לתרגם את ספריו?
"יש בי יראת כבוד לתרגומים לשפות המרכזיות כמו אנגלית, צרפתית, גרמנית וספרדית, אולם קיימת חשיבות יתרה בתרגום ספריו לשפות הסלביות, המזרח־אירופיות, שבהן צומחת כיום הספרות המרתקת ביותר בעולם. זו ספרות פוסט־קומוניסטית וסקרנית גם כלפי מה שקורה במדינה שלנו, שהיו בה סממנים של סוציאליזם, הקיבוצים למשל. 82% מהיהודים במדינות הבלקן הושמדו בשואה. לתרגום ספריו של עוז לפולנית, לסרבית, למקדונית, לקרואטית או לבולגרית יש חשיבות יהודית תרבותית נעלה".
היה מרוצה מהתרגום
נהוג לומר על עוז שהיה חלומו של כל מתרגם - בזכות החירות שהעניק למתרגמיו. את ניקולאס דה לאנז', ראשון מתרגמיו לאנגלית, פגש עוז לפני יובל שנים באוקספורד, שם שהו שניהם. בראשית הדרך, דה לאנז', שהוא גם רב וחוקר יהדות, ועוז תרגמו את הספרים בצוותא.לימים סיפר עוז על תהליך עבודתם, ותיאר מצבים שבהם פסל אפשרויות לתרגום משפט או מילה שדה לאנז' היה מציג לו. או אז היה המתרגם מצטעק ושואל מהי המילה הנכונה באנגלית, עוז היה משיב לו בקנטרנות, "אנגלית זו השפה שלך, לא שלי".
מאז זרמו בנהר עשרות אלפי מילים, ודה לאנז' היה למתרגם מוביל ועצמאי. הוא תרגם לאנגלית 17 מספריו של עוז, וחלקם שימשו בסיס לתרגומיו לשפות אחרות. "במידה מסוימת קל יותר לתרגם את עוז כי עדיין נותרו שמות באנגלית למקומות ולמוסדות רבים מימי המנדט הבריטי", אומר דה לאנז'.
גם היום, 50 שנה אחרי, הוא עדיין שומר חסד נעורים לרומן הראשון שתרגם, "מיכאל שלי". "התיאורים של ירושלים בספר כה נהדרים, מסיבה זו אני אוהב מאוד גם את 'פנתר במרתף' ואת 'הבשורה על פי יהודה'. תוסיפי לכך את חיבתי ל'אותו הים', רומן המסופר בשירה, שנהניתי מאוד לתרגם".
נחזור רגע לשנת 2002. מיד עם צאתו לאור של "סיפור על אהבה וחושך" האוטוביוגרפי מיהר המתרגם יעקב שיבי לקאסטאניוטיס, המו"ל היווני שעבד איתו, והציע לו לתרגם את הספר. "חכה קצת", עצר בעדו המו"ל.
"תרגמתי את הספר מעברית ליוונית בד בבד עם עבודת תרגום הספר לאנגלית. היינו הראשונים, ולא היה לי עם מה לבדוק או להשוות את עבודתי", הוא משחזר את המלאכה המורכבת. שיבי, ישראלי שנולד ביוון, תרגם מעברית ליוונית ארבעה מספריו של עוז. "במשך שנה וחצי תרגמתי מעברית ליוונית את 'אהבה וחושך' עב הכרס, שהיה ספר קשה לתרגום ביחס לאחרים, מאחר שיש בו תיאורי אווירה ומושגים שהצריכו אותי להעמיק ולחקור את התקופה המתוארת בהיבט של מנהגים דתיים או לדעת כיצד לתאר את תקופת החלוצים או מה זה קיבוץ", מסביר שיבי.
התרגום ליוונית זכה לביקורות טובות מאוד, נהפך לרב־מכר בקטגוריית הספרות המתורגמת ביוון ומכר 50 אלף עותקים.
מה גורם לקורא היווני לאהוב את עמוס עוז?
"גם אני תהיתי ביני לבין עצמי כיצד סיפורים איזוטריים על חרדים בירושלים, על הדוד הרוויזיוניסטי של עמוס או על החלוצים בראשית דרכה של המדינה יעניינו את הקורא היווני. אבל מתברר שהמקומי הוא אוניברסלי מאוד. כל זה מצטרף לעובדה שעוז הצטייר בראיונות כאדם מתון וחכם".
גם ביוונית אין הפתעות, והספר האהוב על שיבי הוא אותו "אהבה וחושך". "כשפגשתי אותו לפני 15 שנה, אמרתי לו שאחרי ספר כזה לא יהיה לו עוד על מה לכתוב. הוא חייך", הוא אומר.
שמחתה של מאיה קוטין, המתרגמת ומדריכת הטיולים מסלובניה, ישראלית לשעבר, גאתה כשהגיעה לפרק 18 ב"בשורה על פי יהודה" וזיהתה את עיבודו היפה של עוז לסיפור על "ירושלים דה סלובניה", שלדבריה, סיפרה לו עליו בביקורו המתוקשר בלובליאנה ב־2012, לרגל צאתו של "על אהבה וחושך" בתרגום סלובני. אבל התאהבותם של הקוראים הסלובנים בסופר הישראלי כרוכה הדוקות בהתאהבותם ב"סיפור על אהבה וחושך" בתרגומה מגרמנית לסלובנית של הדרמטורגית והמתרגמת מויצה קרנץ'.
איך הגיב עמוס עוז לתרגומייך?
"פגשתי אותו בביקורו בלובליאנה. הוא ידע שתרגמתי את הספר מגרמנית ואף אישר זאת אישית, אבל בפגישתנו לא שוחחנו על כך. נאמר לי שהוא היה מרוצה מאיכות התרגום וגם מהכריכה של הספר. אני מאד אוהבת את הספר הזה. אין שני לו".
רומן רוסי
כאמור תורגמו ספריו ל־45 שפות, והחמישה המובילים את הרשימה הם “מיכאל שלי”, “קופסה שחורה”, “סיפור על אהבה וחושך”, “סומכי” ו”הר העצה הרעה”. "סיפור על אהבה וחושך” היה לספר השלישי של עוז שתורגם לערבית ויצא בביירות ב־2010. הספר היה לרב־מכר בלבנון וזכה למאמרים משבחים בעיתונות המקומית. בעבר תורגמו לערבית גם הספרים “מיכאל שלי” במצרים, ו”סומכי” שהופיע בירדן. ב־2011 שלח עוז את התרגום לערבית של “סיפור על אהבה וחושך” למרואן ברגותי, המרצה בכלא הישראלי עונש מאסר בגין רצח חמישה ישראלים, בהקדשה כתב: “בתקווה שניפגש בקרוב בשלום ובחופש”.
גם הרומנים קוראים את ספריו של עוז בשקיקה. מתרגמת ספריו מעברית לרומנית, ד"ר מרלנה בראשטר, נזכרת במבחן שהעמיד אותה בו הסופר, כשביקשה ממנו היתר לתרגם לרומנית את ספרו "אל תגידי לילה". "הוא הציע שאתרגם לפי בחירתי את הפרק הראשון או האחרון, ואשלח לו כדי שיעביר את התרגום למכר דובר רומנית", היא מספרת.
הוא בעצם ערך לך אודישן?
"הבנתי שיש קאטץ' בבקשתו. בתחילה תרגמתי בקלות ובמהירות את הפרק האחרון והארוך, והחלטתי לתרגם גם את הפרק הראשון והקצר, שהיה קשה לתרגום מאחר שהוא פרק שירי רווי במטאפורות. כשסיימתי, שלחתי לו את שני הפרקים. הוא התקשר ואמר שהתרגום התקבל בברכה".
בראשטר, תושבת חיפה, בעלת תואר דוקטור בבלשנות מהסורבון, מלמדת אנגלית טכנית בטכניון ומתרגמת בעיקר שירה מרומנית לצרפתית ולעברית. היא תרגמה לרומנית חמישה מספריו של עוז, אולם עד היום היא חשה החמצה גדולה על שלא תרגמה לרומנית את "סיפור על אהבה וחושך". "קשה במיוחד היה תהליך התרגום של 'מנוחה נכונה'", היא מספרת. "הוא משתמש במילים ובביטויים משפות שונות כמו יידיש, וצריך היה להתמודד עם רבדים שונים של השפה - מהתורה ועד העברית המודרנית".
מה בין הרומנים ועמוס עוז?
"ספריו של עוז נוחלים הצלחה אדירה ברומניה. כשהוא הגיע לחנות ההוצאה, לחתום על 'מנוחה נכונה', התור השתרך מחוץ לחנות ואנשים המתינו בקור ובשלג".
ויקטור רדוצקי, המתרגם לרוסית ולאוקראינית של עוז, מהנדס במקצועו שעלה מקייב לישראל ב־1976, התוודע לכתיבתו של עוז כשפרסם בעיתון "דבר" פרקים מתוך "פה ושם בארץ ישראל". בעידודה של מורתו לעברית התקשר לקיבוץ חולדה והביע את רחשי לבו באוזני הסופר. כשעוז נקרא לטלפון בחדר האוכל הייתה זו תחילתו של קשר עמוק שנמשך בין השניים 37 שנים. בימים אלה הוא משלים את התרגום האוקראיני ל"סיפור על אהבה וחושך".
במפגש של עוז ומתרגמיו מרחבי העולם, שהתקיים לפני כשנתיים במשכנות שאננים בירושלים, נשאל הסופר איך הוא בוחר את מתרגמיו. "אני לא בוחר אף אחד מהמתרגמים. למעט אחד, ויקטור רדוצקי", הייתה תשובתו. באוקטובר 2018 חלקו הסופר והמתרגם את פרס טולסטוי, שהוענק להם במוסקבה על הספר "הבשורה על פי יהודה". "כבוד למתרגמים שבלעדיהם לא הייתה ולא תיתכן ספרות עולמית", צייצה בטוויטר בתו פניה זלצברגר־עוז תחת תמונתם של עוז ורדוצקי לפני תחילת הטקס בתיאטרון הבולשוי. "תמיד אמרתי: עמוס הוא סופר רוסי שלא כתב רוסית", אומר רדוצקי. "אבל זה עוזר לי מאוד לתרגם אותו".