בן מקנטייר, "המרגל והבוגד", מאנגלית: יוסי מילוא, תכלת, 400 עמ' , כולל הערות ואחרית דבר מאת יונתן דה שליט.
כך כותבים ספר מתח תיעודי. בן מקנטייר, סופר בריטי, היסטוריון ועיתונאי ב"טיימס" הלונדוני, מעניק בספרו חוויית קריאה סוחפת, אך גם שיעור מופתי בכתיבת סיפור עובדתי. מקנטייר זכה לשהות פעמים רבות במחיצת גיבור הספר, המרגל הסובייטי אולג גורדייבסקי, שעבודת הריגול שלו למען אנגליה ועמיתותיה הייתה חסרת תקדים.
בהיפוך תפקידים, השתוותה עבודתו לפעילות הריגול של קים פילבי, שהיה ממדריכיו בקורסים התחיליים של הקג"ב. גורדייבסקי היה קצין קג"ב זוטר כשהחל לפעול למען המערב בקופנהאגן, בתחילת שנות ה־70. בתחילת שנות ה־80, בתפקידים בכירים יותר, פעל ממרכז הקג"ב בלונדון. הוא הוברח ממוסקבה למערב במבצע הרואי, אחרי שמעסיקיו בברה"מ חשפו את בגידתו. מבצע “פּימְליקוֹ" יצא לפועל ביולי 1985, ומאז חי גורדייבסקי בזהות בדויה, מאובטח היטב בפרבר לונדוני.
מקנטייר הקליט יותר ממאה שעות שיחה עמו, ואין ספק שהסופר רוחש הערצה חמה לרוסי שהקריב את אושרו למען מה שהגדיר “הדמוקרטיה והחופש". "לא היה גבול להכנסת האורחים שלו ולסבלנותו, וזיכרונו היה חד כתער. הוא שיתף פעולה בלי לדרוש דבר בתמורה ובלי לנסות להשפיע על הספר", כותב מקנטייר בדברי תודתו.
לזכותו של המחבר כמעט תריסר ספרים נוספים, רובם עוסקים בחיי מרגלים, ומיומנויות הכתיבה שלו מעידות על ערנות מתמדת ורגישות אנושית שאינה נשחקת. הוא אסף חומרים ארכיוניים, ראיין את כל מי שהיה קשור לפרשה, למד את תקופת המלחמה הקרה ולבסוף ארגן וטווה את החומרים הרבים באופן מעורר השתאות. הוא ניחן ביכולת הלא מצויה לבנות את הסיפור כך שנדבכיו יורכבו ללא הפרד מן העובדות הקשיחות כמו גם מן החומרים האנושיים הרכים. “העולם החיצון שדחף את אולג גורדייבסקי אל זרועות אם־איי־6 היה פוליטי ואידיאולוגי (...) הוא הרבה לקרוא ספרות מערבית (...) וחווה את חירויות הדמוקרטיה די הצורך להבין שגן העדן הסוציאליסטי המשתקף מן התעמולה הסובייטית אינו אלא שקר מפלצתי".
גורדייבסקי של מקנטייר הוא איש ישר, נאמן לעצמו ולעקרונותיו, אמיץ ביותר, שוחר תרבות במובן המערבי הרחב. הוא רעב למוזיקה של באך ולספרות שנאסרה לקריאה בברה"מ. הוא לא רצה בתמורה כספית לעבודת הריגול למען המערב, ולא ביקש מנעמים אסורים. הוא ריגל למען האידיאלים שאותם הפנים באורח עצמאי, מבודד מהמילייה שבקרבו צמח. “גורדייבסקי האמין שהריגול שלו למען המערב הוא צורה של מרי תרבותי, לא מעשה בגידה: ‘כמו המלחין שוסטקוביץ' שנלחם באמצעות המוזיקה, וכמו הסופר סולז'ניצין שנלחם בכוח המלים, כך לא יכולתי אני, איש הקג"ב, אלא לפעול באמצעות עולם המודיעין שלי'".
גברים מסוגו נדירים בעולם הריגול. הוא היה בלתי סחיט לחלוטין. אישיותו המגובשת גבתה ממנו מחירים כבדים. הוא הסתיר מאשתו הראשונה את פעילותו מפני שלא בטח בה. הוא הסתיר מאשתו השנייה את פעילותו מפני שאהב אותה. הוא גזר עליה ועל שתי בנותיו שש שנות חיי דלות ובדידות בסביבה מתנכרת אחרי שערק למערב.
מקנטייר מתאר מבפנים את ההתלבטויות המייסרות שחווה גורדייבסקי בכל שלב מדרכו, ובמיוחד בחודשיים המענים, שבהם נאלץ לשהות במוסקבה בידיעה שהקג"ב עלה עליו. פרטי היממה שבה נמלט נחרטים בספר בעוצמה, כולל ריח הזיעה והשתן של המרגל המקופל בתא המטען של מכונית המילוט העושה את דרכה אל הגבול הפיני.
ניחומים נמצאים למרגל שבגד, וגם לקוראת, במפגשים הספורים עם צוות המילוט הבריטי. ב־2015, במלאת 30 שנה לבריחה, התקבץ צוות “פימליקו" כדי לחגוג. הבריטים העניקו לגורדייבסקי, אז בן 76, תיק נסיעות חדש תחת התיק הזול שעמו נמלט. הוא מצא בתיק מזכרות מאותה יממה מתוחה, כולל שני האמצעים שהרחיקו את כלבי הגישוש הרוסים מתא המטען של מכונית המילוט: חטיפי צ'יפס בטעם גבינה ובצל וחיתול של תינוק.
היריעה הרחבה
בסיפורו של המרגל הרוסי אולג גורדייבסקי שזר בן מקנטייר התייחסויות מרתקות לחלקו של הרוסי בעיצוב פני ההיסטוריה. למשל, בהכנה הדו־צדדית של מרגרט תאצ׳ר ומיכאיל גורבצ'וב למפגשיהם ברוסיה ובלונדון, או בשיכוך המתיחות הרוסית עקב תרגיל גדול של כוחות נאט"ו.
בהוצאת עם עובד, ספריית אופקים, יצאו לאור בשנה שחלפה שלושה ספרים המרחיבים ומעמיקים את יריעת ההתייחסות לאירועים האירופיים שמקנטייר מזכיר. שניים מהם של ההיסטוריון הבריטי איאן קרשו, והשלישי המיוחד לברלין 1961, מאת פרדריך קמפ, בעל טור ועורך ("וול סטריט ג׳ורנל") אמריקאי. הספר של קרשו, המתאר ומנתח את התקופה משנות ה־50 ועד עתה, עלול להיות בבחינת המובן מאליו למי שהיה מעורה בחדשות במהלך שנים אלה.
להלן:
איאן קרשו, "לגיהינום ובחזרה", אירופה 1914־1949, מאנגלית: כרמית גיא, עמ׳572 , כולל מפתח.
איאן קרשו, "רכבת הרים", אירופה 1950־2017, מאנגלית: כרמית גיא, עמ׳633 , כולל מפתח.
פרדריך קמפ, "ברלין 1961 - קנדי, חרושצ׳וב והמקום המסוכן ביותר בתבל", מאנגלית: כרמית גיא, עמ׳ 575 כולל מפתח.
