לרגל שבוע הספר: פוליטיקאים, סופרים, ואמנים חושפים את הספרייה הפרטית שלהם

שר התרבות והספורט חילי טרופר

מה הספר הכי ישן בספרייה הפרטית שלך?
“ספרים שקיבלתי לבר מצווה, בהם חמישה חומשי תורה ושישה סדרי משנה”.

איזה ספר חדש הצטרף לספרייה הפרטית שלך?
“’ביום שייגמר הכסף’ של יותם טולוב, אבל עוד לא הגעתי לשבוע הספר לקניות נרחבות”.

איזה ספר נוגע ללבך במיוחד?
“לא מצליח לבחור אחד: ‘לרפא עולם שבור’ של הרב יונתן זקס, ‘האדם מחפש משמעות’ של ויקטור פרנקל, ‘הר אדוני’ של ארי דה לוקה ו’כיצד לאהוב ילדים’ של יאנוש קורצ’אק".

איזה ספר קראת הכי הרבה פעמים?
“פרקי אבות. לומד עם כל ילדה או ילד שלי לבת/בר מצווה. עכשיו לומד בפעם השלישית”.

איזה ספר שינה את חייך?
“הספרים של עמוס עוז. פגשתי בהם לראשונה בתיכון, והם פתחו בפניי עולם חדש”.

איזה ספר בספרייה שלך הוא בעל ערך מיוחד?
“רונה רמון ז”ל הייתה חברה טובה. בספר היומנים של אילן ואסף היא כתבה לי הקדשה מרגשת, ואת הספר שלה ‘שמים פתוחים’ עזרתי לה לסיים לפני מותה ואחרי מותה”.

השר לביטחון פנים עמר בר־לב

מה הספר הכי ישן בספרייה הפרטית שלך?
“כמה שזה נשמע בנאלי, ‘התפסן בשדה השיפון’ של ג’.ד. סלינג’ר, שהמחנכת שלי בכיתה י’ התעקשה 'משום מה' שאקרא”.

איזה ספר חדש הצטרף לספרייה הפרטית שלך?
“אני קורא במקביל את ‘ז’וזף פושה’ של סטפן צווייג, ‘השלום של טראמפ’ של ברק רביד ו’פתאום הייתה מלחמה’ של אבירם ברקאי”.

איזה ספר נוגע ללבך במיוחד?
“אינטואיטיבית קופץ לי כרגע ‘תקנות בית השיכר’ של ג’ון אירווינג".

איזה ספר קראת הכי הרבה פעמים?
“אני כמעט לא קורא ספר פעמיים”.

איזה ספר שינה את חייך?
“קשה לומר”.

איזה ספר בספרייה שלך הוא בעל ערך מיוחד?
“ספרון שירים של נתן אלתרמן שהעניק לי שמעון פרס עם הקדשה, לאחר שחזרתי ממבצע חשאי מורכב שעליו פיקדתי בסיירת מטכ”ל”.

ח”כ עמיחי שיקלי

מה הספר הכי ישן בספרייה הפרטית שלך?
“הספר הישן ביותר שהבאתי איתי מבית הוריי הוא פרקי אבות, ספר שאפשר להגדיר אותו כקוד האתי של העם היהודי ואחד מספרי הפילוסופיה העוצמתיים ביותר שקראתי מימיי”.

איזה ספר חדש הצטרף לספרייה הפרטית שלך?
“לאחרונה רכשתי את ספרו של ד”ר אבישי בן חיים, ‘ישראל השנייה’. הספר משלים בעיניי את ‘ניידים ונייחים’ של ד”ר גדי טאוב. שניהם יחד משרטטים בחדות את מפת הרעיונות והחוויות הסוציולוגיות המעצבות את המציאות הפוליטית הישראלית”.

איזה ספר נוגע ללבך במיוחד?
“’הרצל’ מאת עמוס אילון. זה ספר מדהים שמתאר את מסע חייו הסוערים של חוזה המדינה ברגעי הגאות וברגעי השפל. החלק המרגש ביותר הוא זה המתאר את החלק האחרון בחיי הרצל מהקונגרס השישי ועד לפטירתו. בזכות אילון אני יודע בעל־פה את ההספד שנשא דוד וולפסון בלווייתו: ‘שמו של הרצל ייזכר ויתקדש כל עוד יישאר יהודי אחד עלי אדמות ובשעה קשה זו אנו נזכרים בשבועתך בקונגרס השישי (והאחרון של הרצל) ונשבעים בעקבותיך: ‘אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני’’”.

איזה ספר קראת הכי הרבה פעמים?
“הספר שאני שב וקורא בו הוא ‘כלים שלובים’ של יגאל אלון, אסופת מאמרים מדהימים של מי שהיה מפקד הפלמ”ח ומילא שורה של תפקידי מפתח בהנהגת המדינה”.

איזה ספר שינה את חייך?
“ספר התניא של ר’ שניאור זלמן מלאדי העוסק בתורת הנפש הוא ספר משנה חיים שהשפיע עליי עמוקות”.

איזה ספר בספרייה שלך הוא בעל ערך מיוחד?
“ביוגרפיה ישנה של חיים שטורמן, האיש והאגדה”.

הסופר והמשורר חיים באר

מה הספר הכי ישן בספרייה הפרטית שלך?
“הישנים הם לא תמיד החשובים. זו אחת הטעויות של ביבליופילים מתחילים. יש לי ספרים מעניינים מהתחלת המאה הזו, מאמצע המאה הקודמת, מהדורות ראשונות של ש”י עגנון וחיים נחמן ביאליק. אלו הספרים שאני אוהב. העתיקוּת היא לא נר לרגליי”.

איזה ספר חדש הצטרף לספרייה הפרטית שלך?
“ספר אנגלי בשם ‘הניצוץ שהדליק את המהפכה’, The Spark That Lit The Revolution, של רוברט הנדרסון העוסק בלנין בלונדון. למה זה מעניין אותי? כי אני עוסק בקורותיו של הסופר והמשורר יוסף חיים ברנר בלונדון. הוא שהה שם ארבע שנים בתחילת המאה ה־20 ואני מנסה לשחזר איפה הוא היה, היכן הוא ישב ובאיזו ספרייה הוא קרא. בספר הזה יש אינפורמציה מאוד מעניינת על ספרייה שהייתה משותפת לבונדאים ולקומוניסטים בלונדון. לנין היה שם, ובסיטואציה אחרת גם ברנר היה שם”.

איזה ספר נוגע ללבך במיוחד?
“זה כמו שאתה שואל אבא, שיש לו המון ילדים מהמון נשים ובהמון נמלים, איזה ילד הוא יותר אוהב. בכל פעם שהוא בא לבקר את אהובתו בנמל, הוא אוהב את ילדיו מאותו נמל. מה שכרגע יש לי אליו חיבה גדולה הוא ‘כמה געגועים כמה חן’ שכתב שלום חולבסקי. שלום היה היסטוריון, פרטיזן וחקלאי, חבר קיבוץ עין השופט, איש מיוחד במינו שעסק בהיסטוריה של השואה. אחרי שכתב המון ספרים חשובים, הוא כתב בערוב ימיו את הספר הזה על ילדותו. בתחילה הוא כתב אותו ביידיש ואחר כך תרגם אותו לעברית. הוא מתאר בגעגועים עצומים את הילדות שלו, כיצד הוא ישב בספרייה בווינה וקרא. זה ספר שמעלה לי בימים אלה דמעה בקצה העין”.

איזה ספר קראת הכי הרבה פעמים?
“’תמול שלשום’ של ש”י עגנון. כתבתי עליו, עסקתי בו וחקרתי אותו. בוא נגיד שכמו בחור ישיבה שבקיא בתלמוד – אני יכול להשלים משפטים מספר זה של עגנון”.

איזה ספר שינה את חייך?
“אני חושב שברגע שגיליתי את העומק והדבר המיוחד שבתלמוד – זה שינה את חיי. כילד למדתי את הטקסטים האלה, אבל הם לא כל כך עניינו אותי. כשבגרתי וגיליתי אותם מחדש – הם ממש שינו את חיי. הם הפכו אותי לסופר ולמשורר. הם הפכו אותי ליהודי שאני”.

איזה ספר בספרייה שלך הוא בעל ערך מיוחד?
“כשמי שנודע לימים כסופר השואה, ק.צטניק (יחיאל די־נור), היה נער, הוא הוציא ספר שירים ביידיש שנקרא ‘21’. זה ספר שירים לא חשוב ולא מיוחד, אבל ספר שהוא הוציא. אחר כך הוא עבר את השואה וכשהגיע לארץ התחיל לכתוב את ספריו הידועים כמו ‘בית הבובות’ ו’סלמנדרה’. בשלב מסוים הוא נהג ללכת ממקום למקום, ואיפה שמצא ספר שלו - היה לוקח ושורף אותו. הוא נהג לומר: ‘האיש שכתב את הספר נשרף וגם הספר שלו יישרף’. הוא עשה את זה, אגב, גם בספרייה הלאומית. באחת משוטטויותיי בדוכני הספרים והג’אנקיאדות מצאתי עותק של ‘21’, וזה אחד העותקים הבודדים שקיימים בעולם”.

הסופר אלי עמיר

מה הספר הכי ישן בספרייה הפרטית שלך?
“אני חושב ש’הוא הלך בשדות’ של משה שמיר. זה היה אחד הספרים הראשונים, אם לא הראשון, שקראתי בעברית. הגעתי כנער עולה לקיבוץ משמר העמק והתחלתי לקרוא ספרים בעברית. ואז הופיע הרומן של משה שמיר, שבתקופה מסוימת גם חי במשמר העמק, וקראתי אותו. הספר השפיע עליי מאוד, גם בגלל הסיפור של אליק וגם כי הוא התרחש במקומות שאני מכיר. הרומן בעיניי קם לתחייה בקיבוץ ופתאום ראיתי שמחומרים ממשיים, המבוססים על החיים, אפשר לכתוב רומן. דרך אגב, זה הספר הראשון שקניתי בכספי שלי”.

איזה ספר חדש הצטרף לספרייה הפרטית שלך?
“הספר האחרון של יובל שמעוני, ‘מבעד לקרקעית השקופה’”.

איזה ספר נוגע ללבך במיוחד?
“חנוך ברטוב כתב ספר בשם ‘באמצע הרומן’, ואני זוכר בזמנו שהספר הזה מאוד ריגש אותי ואפילו עודד ודחף אותי לכתוב”.

איזה ספר קראת הכי הרבה פעמים?
“אני לא קורא ספר יותר מפעם אחת”.

איזה ספר שינה את חייך?
“אני לא יכול לומר שיש ספר ששינה את חיי. הושפעתי מאוד מספריו של ד”ר טה חוסיין, שהיה סופר מחונן וגם שר החינוך המצרי. קראתי את ספריו בערבית בבגדד, ואני זוכר שהם טלטלו אותי. אני מתמסר לקריאה ונותן לסופר לעשות בי מה שהוא רוצה. אני לא מנתח תוך כדי קריאה. אני לא אוהב לנתח ספרים כי בניתוח הולכים הרבה דברים לאיבוד”.

איזה ספר בספרייה שלך הוא בעל ערך מיוחד?
“אף פעם לא רצתי לבקש חתימות מסופרים, גם לא מחבריי, ולא רדפתי אחרי גרסאות נדירות של ספרים. יש חברים כמו חנוך ברטוב או דויד גרוסמן ששלחו לי את ספריהם עם חתימה מטעמם. אף פעם לא חיפשתי ספרים עתיקים. מה יש לי לעשות בספר מיוחד? מה שחשוב לי זה התוכן. ספר שמשאיר בך חותם זה מה שצריך להיות”.

המשורר, הסופר והאמן רוני סומק

מה הספר הכי ישן בספרייה הפרטית שלך?
“’שירים ופזמונות לילדים’ מאת חיים נחמן ביאליק ונחום גוטמן הוא הספר הראשון שקראתי לבד. אני זוכר את עמוד כ”ד. הודפס בו השיר: ‘מִן הַחַלּוֹן/ פֶּרַח עָצִיץ/ כָּל-הַיּוֹם/הַגַּנָּה יָצִיץ/ כָּל חֲבֵרָיו-/שָׁם בַּגָּן/ הוּא לְבַדּוֹ/ עוֹמֵד כָּאן’. נחום גוטמן הוסיף חיוך לפרצופי הפרחים שבגן ודמעות לפרח שעל אדן החלון. במשך שנים ראיתי איך פרח העציץ פונה אל פרחי הגן ומבקש קן לתפילותיו הנידחות. כאשר הרים פרח זה את עלי הכותרת לשמיים, גילה שאפילו הכוכבים רימו אותו”.

איזה ספר חדש הצטרף לספרייה הפרטית שלך?
“’הזמן עשה את שלו מבחינתי הוא יכול ללכת’, שירים מאת גלעד מאירי. הספר נפתח בשתי שורות: ‘אי אפשר לעקור את השמש/ מתמונת השקיעה’. וברוח השורות האלה אפשר לומר שהספר החזק הזה מואר מאוד”.

איזה ספר נוגע ללבך במיוחד?
“’חיים על נייר זכוכית’ מאת יורם קניוק. שאלתי פעם את קניוק מה הייתה ההשראה לכתיבת הספר, והוא ענה: ‘תשוקה, ג’אז ואלוהים’. וזה נכון כיוון שאלוהים תמיד גדול, התשוקה בספר הזה נוגעת בבילי הולידיי, והג’אז הוא לא פחות מהסקסופון של צ’ארלי פארקר”.

איזה ספר קראת הכי הרבה פעמים?
“’גלות המשוררים’ מאת ברטולט ברכט בתרגום ה. בנימין. קראתי את הספר לבד ולפני תלמידים גם בתיכון וגם במכללות, ואפילו לפני אסירים בבתי סוהר. השריר השירי של ברכט ניצח בכל מקום”.

איזה ספר שינה את חייך?
“’משהו בשביל מישהו’ מאת דוד אבידן היה ספר השירה הראשון שקראתי אחרי שהתחלתי לכתוב. למדתי ממנו שלכפפת הבוקס יש בטנה רכה, אבל גם עור קשה היכול להכות חזק. למדתי מהשירים של אבידן שיותר מכל, השירה קרובה יותר לרוקנרול. אחריו באו עמיחי, יונה וולך, אמיר גלבע ועוד, שהפכו לאבות המזון שלי”.

איזה ספר בספרייה שלך הוא בעל ערך מיוחד?
“’שירי אלן גינזברג’. את אלן גינזברג פגשתי ב־1993 בפסטיבל אמנות שהתרחש בעיר לודג’ שבפולין. בסופו אמרתי לגינזברג שהוא העיניים הפקוחות של החלום האמריקאי שלי, ולכן מוזר לפגוש אותו תחת שמי פולין. הוא חייך ונתן לי את המהדורה הפולנית של שיריו. מעל ההקדשה הוא צייר פרצוף שהיה צריך להיות שלי וכתב בתוכו ‘טייגר’”.

הסופרת והעיתונאית שרית ישי לוי

מה הספר הכי ישן בספרייה הפרטית שלך?
“הספר הראשון בספרייה שלי הוא ספר שקראתי בסתר (ללא ידיעת אמי, שזה היה הספר שלה) והוא רומן רומנטי בשם ‘נוה קיץ’ מאת סלואן וילסון. הספר בלוי ומצהיב, אבל שמור בספרייתי וגם בלבי”.

איזה ספר חדש הצטרף לספרייה הפרטית שלך?
“’חיים קטנים’ מאת האניה ינגיהארה. קיבלתי אותו כמתנת יום הולדת מאקס בעלי, וטרם הספקתי לקרוא בו”.

איזה ספר נוגע ללבך במיוחד?
“טוב, זה קל, ספר חיי הוא ‘התפסן בשדה השיפון’ מאת ג’.ד. סלינג’ר, שגם הוא הולך איתי מאז ימי נעוריי”.

איזה ספר קראת הכי הרבה פעמים?
“סליחה על חוסר הצניעות: הספרים שלי, ‘מלכת היופי של ירושלים’ ו’אישה מעבר לים’”.

איזה ספר שינה את חייך?
“’יונה ונער’ של מאיר שלו. קראתי אותו בלילה אחד בתקופה שבה הכנסתי למגירה את חלומי לכתוב רומן. הספר כל כך ריגש אותי והחזיר אותי לתקופת ילדותי ונעוריי שבה לקרוא ספר הייתה חוויה מזככת, שבה קמת בבוקר והלכת לישון בלילה עם הגיבורים והדמויות. אמרתי לעצמי: ככה אני רוצה לכתוב ספר, אני רוצה לרגש, אני רוצה לגעת, כפי שספרו של מאיר שלו ריגש אותי, נגע בי. ‘יונה ונער’ הסיר ממני מחסום ופחד של שנים מכתיבת רומן והעניק לי השראה שבעקבותיה כתבתי את ‘מלכת היופי של ירושלים’, והשאר היסטוריה”.

איזה ספר בספרייה שלך הוא בעל ערך מיוחד?
“כשהייתי עיתונאית, דאגתי לראיין כל סופר שהערכתי ורציתי לדעת עליו יותר. כך שיש לי בביתי ספרים בחתימתם של טובי סופרינו וגם של סופרים זרים”.

ד”ר ללשון עברית ואיש התקשורת אבשלום קור

מה הספר הכי ישן בספרייה הפרטית שלך?
“הספר הראשון בספרייתי הפרטית הוא מילון אליעזר בן־יהודה ב־17 כרכים. אין מילון עברי המשתווה לו בשפע הדוגמאות הממוינות. הוא מביא גם הערות מספריהם של חכמי העברית מימי הביניים. קניתי אותו משומש מספרייתו הפרטית של שר החקלאות הראשון, אהרן ציזלינג מעין חרוד, אדם דגול, שבימי ההיסוסים, יומיים לפני הכרזת העצמאות, היה מן המכריעים: מדינה מיד בתום המנדט הבריטי, אין לדחות. הספר הישן ביותר בספרייה הוא ‘תבואות הארץ’, ספר ידיעת ארצנו מ־1842. כתב אותו החוקר יהוסף שוורץ, מהדורת אברהם משה לונץ. על הכריכה ציור קבר רחל בעת כתיבת הספר: חדר יחיד עם כיפה, בטרם בנה לו מונטיפיורי את חדר המבוא”.

איזה ספר חדש הצטרף לספרייה הפרטית שלך?
“הספר ‘בעקבות שלמה המלך – קריאה חדשה בספר משלי’ מאת יורם טהרלב. הופיע לאחר מותו של יורם, ומשמר את הלב של טהרלב”.

איזה ספר נוגע ללבך במיוחד?
“הספר ‘בתי כנסת קדומים בארץ ישראל’ מאת צבי אילן. בתוך שפע הצילומים והשרטוטים סיפר צבי אילן על גילוי רצפת בית הכנסת בעזה מלפני 1,500 שנה, המציגה את דוד המלך מנגן. בפסיפס הזה השתמשה עיריית ירושלים כסמל חגיגות 3,000 שנה לירושלים כעיר הבירה, אבל המקור מעזה! הכומר העזתי, שזיהה את האתר כבית כנסת עוד בימי שלטון מצרים ברצועה, נרצח בידי ערבים בעזה ב’עוון’ ידידותו לישראל”.

איזה ספר קראת הכי הרבה פעמים?
“הכי הרבה פעמים קראתי את התנ”ך. הוריי לקחוני לחידון התנ”ך הראשון. הייתי בן 8, שנת העשור למדינה. חשתי שאני שומע את משק כנפי המלאכים. הוריי קנו לי שם תנ”ך עם תרגום לאנגלית, ששימש אותי כעבור עשרות שנים, כשהייתי למנחה החידון. כך גיליתי, למשל, שארבע המילים ‘אל יתהלל חוגר כמפתח’ מתורגמות באנגלית ל־16 מילים”.

איזה ספר שינה את חייך?
“’ספר התיבה המזמרת’ מאת נתן אלתרמן. השיר ‘קרב גרנדה’, המציג את המשורר העברי שמואל הנגיד (לפני אלף שנה בספרד) כאדם – לימד אותי לראות בכל ספר את האדם שהתמסר לכתיבתו. גם הספר ‘שמשון’ של זאב ז’בוטינסקי שינה את חיי. הצוואה ששם ז’בוטינסקי בפי שמשון, המוטל תחת הריסות המקדש הפלשתי, היא דבריי לנכדיי עד היום: לאגור ברזל, לשים מלך וללמוד צחוק”.

איזה ספר בספרייה שלך הוא בעל ערך מיוחד?
“’סליחה שניצחנו’ ו’אוי למנצחים’ – יצירות משותפות של קישון ודוש בעקבות ניצחוננו במלחמת ששת הימים. בכל אחד מהספרים יש הקדשה משני היוצרים לאבי, שלמה קור, שהיה איתם מעמודי התווך של ‘מעריב’ בשנות הפאר של העיתון”.

השחקן והמנחה טל מוסרי

מה הספר הכי ישן בספרייה הפרטית שלך?
“הספר הראשון שאני זוכר שצירפתי לספרייה הפרטית שלי הוא ‘האי ברחוב הציפורים’ של אורי אורלב. סבתא שלי, סבתא בלומה, הייתה ניצולה יחידה למשפחה גדולה ומפוארת שנספתה כולה בשואה בטרבלינקה. אני זוכר שכילד היה לי קשה לדבר עם סבתא שלי על מה שהיה שם, ולה היה קשה לתת את התשובות ולפתוח את הלב. הדרך שלי הייתה לברוח אל הספרים. קראתי הרבה ספרים שעסקו בשואה ועוד כילד נמשכתי לזה. הספר הזה של אורי אורלב השפיע עליי מאוד בילדותי ובנעוריי”.

איזה ספר חדש הצטרף לספרייה הפרטית שלך?
“הספר האחרון שצירפתי לספרייה הוא ‘אל תספר לאחיך’ של מאיר שלו. אני מאוד אוהב ספרות עברית וספרות מקור, ובכל פעם שיש ספר חדש של מאיר שלו או של אחד הסופרים הישראלים האהובים עליי, אני מיד רץ לקנות אותו. את הספר הזה של מאיר קראתי מיד ביום שהוא יצא והוא ספר מאוד שונה מכל הספרים של מאיר שהכרתי ואהבתי, ועדיין ספר נפלא, משעשע, מרגש ומפתיע. פגשתי לאחרונה את מאיר וסיפרתי לו שמיד כשסיימתי את הספר, סיפרתי עליו לאח שלי, עידו”.

איזה ספר נוגע ללבך במיוחד?
“’אישה בורחת מבשורה’ של דויד גרוסמן, אחד הסופרים האהובים עליי ביותר. הספר נפלא, רחב יריעה, מרגש, מטלטל ואי אפשר לקרוא אותו ולא לחשוב על הסיפור הכל כך עצוב שקרה לסופר כשהוא איבד את בנו אורי, במלחמת לבנון השנייה. ספר שלא הצלחתי להניח מהיד שלי, וגרם לי לחשוב כל כך הרבה, גם כאזרח שחי פה במדינה הכל כך כאובה ועצובה הזו, וגם כאבא לשלושה ילדים. ספר שהוא חובה”.

איזה ספר קראת הכי הרבה פעמים?
“אני חוזר הלוך ושוב כל הזמן בספרייה אל כל ספריו של עמוס עוז, שהוא בעיניי אחד הסופרים הגדולים והחשובים שחיו כאן, אבל בעיקר אני חוזר אל ‘סיפור על אהבה וחושך’. בכל פעם אני שולף את הספר מהספרייה, פותח איזה פרק באקראי וצולל לתוך הפרק הזה. כל פרק מרגש, מטלטל ולוקח אותי שוב אל עמוס עוז הילד ואל הסיפור המשפחתי והכאוב שלו”.

איזה ספר שינה את חייך?
“הספר ‘הנביא’ של חליל ג’ובראן, שקיבלתי אותו במתנה. אני כל פעם חוזר לספר הזה אל הפרקים על אהבה, נישואים, ילדים, ידידות, יופי, מוות, שמחה וצער. חליל כותב בבהירות ובעומק ונותן הסתכלות אחרת על החיים שלנו כאן. אחד הקטעים הכי חזקים בספר שאני ממליץ לכל הורה לקרוא הוא הפרק על הילדים. זו מתנה בעיניי לכל הורה”.

איזה ספר בספרייה שלך הוא בעל ערך מיוחד?
“אני מעריץ גדול של נעמי שמר, ותמיד יהיה לי מקום בלב לספר של שירי נעמי שמר עם התווים, ספר שקיבלתי בילדותי במתנה. כנער, כשפגשתי את נעמי, ביקשתי ממנה חתימה על הספר הזה ועד היום בפתיחת הספר יש חתימה: ‘לטל היקר מנעמי שמר’. השירים של נעמי הולכים איתי לכל מקום, וכעבור כמה שנים הצטרפתי לתיאטרון הבימה ושיחקתי במחזמר המבוסס על שירי נעמי שמר, ‘סימני דרך’. הספר הזה יקר ללבי, בין השאר בגלל החתימה של נעמי”.

העיתונאית ואשת התקשורת צופית גרנט

מה הספר הכי ישן בספרייה הפרטית שלך?
“’החטא ועונשו’ מאת דוסטויבסקי ו’החיים כמשל’ מאת פנחס שדה”.

איזה ספר חדש הצטרף לספרייה הפרטית שלך?
“’הילד בחלון’ מאת אורן גזית”.

איזה ספר נוגע ללבך במיוחד?
“’כוכבים תועים’ של שלום עליכם. סיפורם של שני ילדים, רייזל ולייבל, שברחו מהבית כדי להצטרף לתיאטרון היידי”.

איזה ספר קראת הכי הרבה פעמים?
“’מינוטאור’ מאת בנימין תמוז”.

איזה ספר שינה את חייך?
“’הדרך’ מאת קורמאק מקארתי הוא ספר אפוקליפטי מצמית, סיפור מסעם של אב ובנו לאחר קטסטרופה גלובלית בתקווה להצליח להינצל מהאכזריות האנושית. ספר שטלטל את נשמתי”.

היוצר והמוזיקאי קובי אוז

מה הספר הכי ישן בספרייה הפרטית שלך?
“’צמח אטלס’ של חיים גראדה הוא אחד הישנים שבספרייה שלי, ספר שתורגם מיידיש שנה לפני שנולדתי. הוא מספר על הווי ישיבת נוברדוק המרתק, עולם שלם מלא חיות קם לתחייה בין חריצי מרצפות תנועת המוסר באמצעות ספר מעניין זה. קיבלתי אותו במתנה מפרופ’ דניאל שבתאי מילוא, חבר שלקח חלק משמעותי בחיי”.

איזה ספר חדש הצטרף לספרייה הפרטית שלך?
“’אמריקנה’ של צ’יממנדה נגוזי אדיצ’יה. זהו רומן אהבה נפלא המתרחש בין ניגריה ובין העולם המגוון להפליא של אפרו־אמריקאים בארצות הברית. למדתי ממנו המון, ממש היכרות עמוקה ופנימית”.

איזה ספר נוגע ללבך במיוחד?
“’הנודד’ של פריץ לייבר. זה ספר שקראתי מזמן־מזמן לאט־לאט, גרם לי לריחוף ממשי מעל נסיבות עולמי. בספר מסופר על כוכב לכת נודד שמופיע בשמיים ועל פסיפס התגובות שהוא מעורר בבני האדם ברחבי העולם, וגם על סיפור אהבה מוזר בין בן כדור הארץ ובת הנודד. מופלא, ארוך ומרגש מאוד”.

איזה ספר קראת הכי הרבה פעמים?
“מסכת תענית בגמרא פורשת בפנינו דרכים שונות של לקיחת אחריות על בואו של הגשם וגם על חסרונו. מסכת שמזמינה לבדק בית רוחני על פי נדיבות השמיים אלינו. ספר שהוא מהלך נפשי שלם לדעתי”.

איזה ספר שינה את חייך?
“’יוביק’ של פיליפ ק. דיק שינה אותי במיוחד, אבל פיליפ ק. דיק בכלל מתח לי את המוח למקומות מפתיעים - כל הזמן הוא שומט את השטיח מתחת לרגלי ההבנה של הקורא ומותח את מושגי האמת והשקר כאילו היו גבינה צהובה מחוץ לטוסט”.

איזה ספר בספרייה שלך הוא בעל ערך מיוחד?
“אנציקלופדיה ‘תרבות’ הכתומה והיפה שבאנציקלופדיות היא מבחינתי היהלום שבכתר. אבא שלי שבקושי ידע לקרוא - קנה וגם כרך חלק גדול ממנה דרך מבצע בעיתון יומי. הקנייה הכי טובה בעולם. לפני הפוטושופ וההדפסות הממוחשבות, מישהו צייר במכחול את הקרבות, בעלי החיים, הספינות והאישים ליד הערכים של האנציקלופדיה. אני למדתי לקרוא רק בשביל לקרוא באנציקלופדיה הזאת - לפני זה רק ניחשתי וניחשתי לפי התמונות, רק אחר כך הבנתי למשל שלאיש עם כל השרטוטים וההמצאות קראו ליאונרדו דה וינצ’י”. 

הדיפלומטית, הח”כית לשעבר ויו”ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה, קולט אביטל

מה הספר הכי ישן בספרייה הפרטית שלך?
“הספר הישן ביותר בספרייתי הוא ספר שקיבלה אמי ז”ל כפרס לרגל סיום לימודיה בבית ספר ברומניה ב־23 ביוני 1931. אלו שני כרכים של תולדות הספרות הצרפתית. הם נותרו ברומניה אחרי שהצלחנו להימלט משם, וזה היה הרכוש הכמעט יחיד שהצלחנו להבריח משם ארצה, בדרך לא דרך, שנים מאוחר יותר. הספר הראשון בספרייתי היה גם כן פרס שקיבלתי מידי שגריר צרפת בישראל פייר ז’ילבר שנה אחרי שעלינו ארצה, בסיום כיתה ה’ בבית הספר הצרפתי ביפו”.

איזה ספר חדש הצטרף לספרייה הפרטית שלך?
“ספרו של ראובן מרחב, מי שכיהן כמנכ”ל משרד החוץ, ‘מקום במרחב’”.

איזה ספר נוגע ללבך במיוחד?
“קשה מאוד להשיב על השאלה הזאת כי כל כך הרבה ספרים נגעו ללבי. אני יכולה לחשוב על כמה ספרים: ספרו של אמיר גוטפרוינד, ‘שואה שלנו’, ספרו של אדמונד דה ואל, ‘הארנבת עם עיני הענבר’, ספרו של אלי ויזל, ‘לילה’ - קראתי אותו בגיל 23 והוא עדיין מהדהד בי, וספרה של קתרין קלמנט, ‘לה סניורה’”.

איזה ספר קראת הכי הרבה פעמים?
“בעיקר את ספרי השירה העברית של יהודה עמיחי, חיים גורי וחמוטל בר יוסף, ספרי השירה הצרפתית של אלפונס דה למרטין, ספרי השירה האנגלית של וויליאם וורדסוורת' וספרי המשוררים האמריקאים ת”ס אליוט ורוברט פרוסט”.

איזה ספר שינה את חייך?
“הספר ‘הנסיך הקטן’ של אנטואן דה סנט־אכזופרי. הוא אולי לא שינה את חיי, אבל לבטח עיצב בהרבה את השקפת עולמי, את עולמי הפנימי ואת החשיבות שאני מייחסת לחברות”.

איזה ספר בספרייה שלך הוא בעל ערך מיוחד?
“ספר נדיר שפורסם לראשונה ב־1925 בפורטוגל אחרי שמהנדס פולני שעבד שם גילה את האנוסים. בספר מופיעים גם נוסחי תפילותיהם. ספר שני כזה הוא ספר שהודפס במהדורה מוגבלת על מסעות גילויי היבשות החדשות במאה ה־16 על ידי יורדי ים פורטוגלים”.