כיצד קורה שאנשים בישראל נכנסים להליך רפואי פשוט ויוצאים ממנו נידונים לנכות קשה או אפילו היישר לחדר המתים?
אדם נכנס לקולונוסקופיה, מקבל זריקת טשטוש... ומפסיק לנשום. טעות של רופא בבית החולים ברישום התרופות, שלא תוקנה על ידי הרוקחים, רופא המשפחה או בבית החולים, הביאה למותה של חולה לאחר ניתוח.
במהלך לידה רופאים איחרו לזהות עובר הנמצא במצב של חוסר חמצן... הילוד נולד עם תשניק וסובל משיתוק מוחין.
במקרה נוסף היה זה רופא בעצמו שנפל קורבן לרשלנות חבריו למקצוע שלא ערכו בדיקה פשוטה כמתחייב לאחר צנתור, ולא זיהו זיהום שהכניס אותו לתרדמת.
מקרים אלה ואחרים לא גרמו לרופאים להודות ברשלנותם, אבל בהחלט להיות יצירתיים בהמצאת תירוצים בהנחיית עורכי הדין שייצגו אותם בבית המשפט.
ספר זה חושף את המתרחש מאחורי הקלעים בבתי החולים ובבתי המשפט בישראל, ומציע דרכים להימלט מהסטטיסטיקה של נפגעי הממסד הרפואי, כיצד לפקוח עין ואיך לנהוג באופן הנכון מול הגורמים הרפואיים האמונים לשמור על חיינו ועל חיי הקרובים לנו.
אחרי כשני עשורים בהם עבד כרופא נוירוכירורג, חצה ד"ר אבי רובינשטיין את הקווים, למד משפטים והחל לייצג נפגעי רשלנות רפואית. הוא נתקל בחומה בצורה ואטומה של מה שמכונה "שתיקת הרופאים" ונהפך באחת מקולגה לאויב בעיני חלקם. בספר זה הוא מתייג ומנתח, משפטית ורפואית, כמה מאירועי הרשלנות הרפואית החמורים שנדונים בבית המשפט.
רובינשטיין מדגיש כי אין במלחמתו כעורך דין העוסק ברשלנות רפואית כדי לפגוע ברופאים וברופאות המשקיעים את נשמתם בעבודתם ועושים מלאכת קודש, אלא רצון לגרום למערכת הרפואית להפיק את הלקחים, ללמוד ולהשתפר. במאבקו הוא מבקש למנוע את אירועי הרשלנות הרפואית ככל שניתן.