לקרב על יפו, שיזם הארגון הצבאי הלאומי (אצ״ל) בסוף אפריל 1948, יש חשיבות אסטרטגית עצומה – כיוון שקבע עובדה חשובה במפת המדינה היהודית, שעמדה לקום. פעולות אצ״ל הכריחו את מפקדת ה״הגנה״, שהתנגדה להתקפה על יפו, לשנות את מדיניותה, ולכבוש את יפו. בכך הוסר איום רציני על שלומה של תל-אביב ועל ביטחון תושביה היהודיים.

הקרב של אצ״ל ביפו הנו סיפור של כישלון מבצעי, שהשתנה בזכות נחישות חיילים ומפקדים, שנטלו יוזמה, וכבשו לבסוף את שכונת מנשיה במזרח יפו, והתחברו לחוף הים. בכך ביתרו את יפו, שכבר התרוקנה מרוב נכבדיה ומרוב תושביה, וכניעתה הייתה עניין של ימים.

זה הכרך השנים-עשר בסדרה ״בשדות הקרב של מלחמת העצמאות״, שכותב ד״ר אורי מילשטיין, והוא דן בקורות כיבוש יפו, בקרבות על שיח׳ ג׳ראח ועל מנזר סן סימון בירושלים, ובמבצע ״יפתח״ בגליל המזרחי העליון.

כמו כל כתיבתו של מילשטיין, גדוש הכרך במסמכים ובעדויות של מנהיגים, של מפקדים, אך גם בעדויות מפקדים וחיילים פשוטים – מי שהבטיחו את עצמאות מדינת ישראל בגופם, בדמם ובזיעתם, למרות טעויות מפקדיהם ומנהיגיהם.

הקרב על יפו התרחש שלושה שבועות בלבד לפני ההכרזה על העצמאות, והוכיח, שה״הגנה״, הפלמ"ח, אצ״ל ולח״י לא היו מוכנים למלחמה. כלומר, למרות שמלחמת הקוממיות כבר ניטשה כחמישה חודשים, טרם הפכו מכוחות גרילה, שהתאימו, פחות או יותר, להתמודדות עם הכובש הבריטי ועם ערביי ארץ-ישראל, לצבא, שיכול להתמודד עם צבאות ערב.

את האמת על מה שאירע לא נדע לעולם, אך נוכל להתאמץ להתקרב אליה. היסטוריונים חלוקים לשני מחנות – קוראים כפייתיים של תעודות ושל מסמכים ומולם המראיינים, שמלקטים עדויות. לשיטתו, מער̤ב מילשטיין בין שתי הגישות – בניגוד לרכילות עליו – ומביא תמונה מלאה ככל האפשר של אירועי העבר, שמתבססת על עדויות, שגבה אישית (בארכיונו אלפי עדויות של חיילים ושל מפקדים במלחמת הקוממיות ובמלחמותינו הבאות), וליקט מארכיונים שונים. בנוסף, הוא מביא מסמכים רבים ממקורות שונים – וחלקם מפריכים את הסיפורים הרשמיים על מלחמת הקוממיות.

אבן-פינה לדיון ביקורתי

למרבה הפלא – גם כתוצאה מחיסיון ביטחוני תמוה – אין מחקר היסטורי מקיף על מלחמת הקוממיות. בתחילת שנות התשעים הצליחו יוצאי הפלמ״ח להפסיק את הוצאת ספרו של מילשטיין, "תולדות מלחמת הקוממיות" – כיוון שחשף בארבעת הכרכים שפורסמו כמה מכישלונותיהם. לפני כעשור חזר מילשטיין למיזם הייחודי, ופרסם את מה שכבר יצא לאור במהדורה מורחבת ומעודכנת – במיזם, ״בשדות הקרב של מלחמת העצמאות״, שנועד לכלול שלושים כרכים, שיתארו את הרקע למלחמה, את ההחלטות המדיניות, הכלכליות, הפוליטיות והצבאיות, את מהלכיה ואת תוצאותיה הצבאיות והמדיניות. זה מיזם פרטי של איש יחיד ועצמאי, שאין מאחוריו קרנות ומוסדות, והממסד לא כל כך אוהב אותו, ומשמיצוֹ על כל גבעה רמה ומעל כל קתדרה באקדמיה הישראלית. למרות זאת, אין מיזם מחקרי, שישווה ל״בשדות הקרב של מלחמת העצמאות״, כיוון שהמדובר במחקר מעמיק, מקיף ומפורט, שדן כמעט בכל קרב במלחמת הקוממיות בנימה ביקורתית מאוד תוך הסתמכות קפדנית על עובדות. כשיושלם, למרות הביקורת עליו, יהיה מחקרו של מילשטיין אבן-פינה לדיון ביקורתי על מלחמת הקוממיות ועל צה״ל, שקם במהלכה.

הכותב הוא עמית מחקר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור (ICT) באוניברסיטת רייכמן בהרצליה; לשעבר – עורך כתב-העת "מערכות" בצה"ל