זהב: סיפור מיוחד של אמיר גוטפרוינד לשבוע הספר

ערב טוב, אני מדבר עם הסופר?

כן...

הספר שלך טוב. קראתי כמה דפים. מממ...תודה. אדוני, מר...?

רציתי רק להעיר לך על תיאור דג הזהב בספר שלך. עמודים 34, 68 ו־81 לדוגמה.

דג הזהב?

אתה מציג תמונה שגויה ופסולה של גידול דג זהב. הגיבור שלך מודה שהוא שוכח להאכילו, שהמים באקווריום בצבע עכור, אפילו יש תיאור של מים חומים ירוקים. וכל מה שיש לגיבור שלך להגיד זה שהדג שורד למרות הכל, לא מת.

אבל...

הוא אינו עושה שום דבר כדי לשנות את המצב. בעמוד 81 הוא כותב שבעצם המים כל כך חומים עד שהוא מביט ולא רואה את הדג.

זו רק מטפורה ל...

כך לא מטפלים בדגי זהב. הם אומנם חזקים ושורדים בתנאים לא אידיאליים, אבל האמן לי, אני חבר באגודת מגדלי דגי הזהב, וכולנו הזדעזענו עמוקות מהתיאורים ומהאדישות וממה שעלול הספר שלך לגרום לאלפי דגים הגדלים באקווריומים אצל קוראיך.

אלפי קוראים...הלוואי.

המספר המדויק אינו חשוב. חשוב שתיקח אחריות.

הה...מה אדוני רוצה ממני בעצם?

אנו, באגודת מגדלי דגי הזהב, ערכנו ישיבה אתמול, בעניין הספר. היה לא פשוט, האמן לי. אנשים היו נסערים. ואני מבקש ממך לתקן את הכתוב.

לתקן? גם אילו הייתי סבור שזה...נכון...הרי יש בעיה. הספרים מודפסים, מופצים. ואני גם מקווה שנמכרו כמה עותקים.

זה בדיוק מה שאני מבקש. איסוף כל העותקים מהחנויות. תיקון הכתוב והפצה מחדש. אני מוכן להיות לך לעזר בכל מה שתזדקק לו, לגבי תדירות ההאכלה, אופן ניקוי האקווריום, טמפרטורת המים הנכונה, הוספת משלימים מינרליים וכן הלאה.

זה לא ריאלי, אדוני...וזה עוד לפני שאני נכנס לשאלה של הרצון שלי לתקן.

הבנתי. הבנתי. אצטרך להביא את תגובתך לישיבה הבאה, והאמן לי, היו שם קולות אחרים משלי. קיצוניים הרבה יותר.

קיצוניים?

אל דאגה. יש בינינו עורך דין חובב דגי זהב, והוא טרח להסביר לכל מי שהציע דרכי פעולה שנויות במחלוקת, שעם כל הזדהותו העמוקה עם סבל הדגים, למה שהם הציעו קורא החוק בלשון יבשה תקיפה, חבלה חמורה, כליאת אדם שלא כדין, וכן הלאה.

על מה את מדבר? רגע...מה?

כפי שציינתי, אין לך מה לדאוג. עורך הדין גרם להם להסס. ולפחות רובם לא טיפוסים שיחרגו מגבולות החוק. בכל מקרה, להבדיל מקיצוניים אלה, הדרישה שלי היא פשוטה ולא מאיימת. רק לתקן את הכתוב. אני אעזור מבחינה טכנית.

אני באמת לא חושב ש...

תחשוב על זה. אצור קשר מחר.

אבל...

תודה רבה לך על זמנך. ערב טוב שוב.

(צליל ניתוק)

שלום??

שלום, אדוני הסופר. צהריים טובים. שוחחנו אמש בטלפון. אהה...טלפון? אתה ואני? בעניין ההתנכלות המרושעת לדג הזהב בספרך. אה, אתה! ומה אדוני עושה כאן, בבית שלי? בפתח הבית. מבחינה חוקית זה אינו ביתך. פני לשלום. ומה...מי האיש מאחוריך? למה הוא מביט בי ככה?

זה אלכס. גם הוא חבר באגודת מגדלי דגי הזהב. הזכרתי אמש בשיחתנו שאני מייצג גישה מתונה, ויש אחרים. אלכס דרש לבוא עמי. כנציג...גישה אחרת.

שלום, אלכס. שלום? הוא לא מדבר? למה הוא מביט בי ככה?

אלכס שונה מרוב האנשים. ולענייננו... סליחה, אבל נדמה לי שאין לנו שום עניין משותף. האם תוכל, בטובך, להזמין אותנו ברשותך המלאה לתוך דירתך כדי ללבן את הסוגיות?

אבל...מה...אילו סוגיות? הספרים הודפסו, הופצו. וכדאי שתאמין שגם נמכרו.

כפי שציינתי אתמול בשיחתנו, אלה בעיות שבמעט רצון טוב ניתן לפתור. לא.

מה לא?

אין דרך לפתור. למה הוא מתקרב? תרחיק אותו! הוא... תשמע, נדמה לי שבדרך כלשהי המסירות שלך...שלכם... לדגי זהב, שהיא מאוד מכובדת בעיני, גרמה לך...לכם... לקרוא באופן שגוי לחלוטין עבודה ספרותית. אין לי דבר וחצי דבר נגד דגי זהב, אבל...זה כמו שיגיע נציג אגודת חובבי הזאבים למחבר של "כיפה אדומה" וידרוש לשנות את הצגת הזאב באגדה הידועה. 

גרים.

אהה...הוא כן מדבר. הבחור הזה... אלכס.

כן, והוא צודק. נניח היו באים לאחים גרים, ו...אתה מבין? זה לא קשור לדגי זהב. כל מה שכתבתי קשור לרגש פנימי של הגיבור, שמקבל צורה ביחסו לעולם הסובב אותו. אני מבין שאדוני המכובד לא יכניס אותנו לביתו?

 אני סבור שלא.

ולא יתקן, בעזרתי כמובן, את הטעון תיקון בספרו?

 לא...אני חושב של...למה הוא שוב מתקרב? אני אקרא למשטרה!

ערב טוב, אדוני, וסליחה על ההפרעה. (תנועת יד, הסתובבות, ירידה במדרגות)

היי, אתם...הוא...למה הוא קופץ על גג המכונית שלי? סליחה, אדוני הסופר. השליטה שלי באלכס מוגבלת. שירד! אני מזמין משטרה!

אין צורך, אדוני. אני אבקש. אמרתי לך שהקל ביותר הוא לשבת וללבן את הסוגיות ברוח הדדית אוהדת. שירד! הגג מתקמט? אני מתקשר! (תנועת יד. קפיצה מטה מגג המכונית) אדוני ישמע מאיתנו. אנו דואגים לדגי הזהב.

אז הם מאיימים עליך?

אחד מהם...היית צריך לראות איזה מבט היה לו בעיניים. על מבט בעיניים קשה ללכת למשטרה. הוא גם קפץ לי על גג המכונית. אבל השני הוריד אותו. 

השני? מי זה השני? לא משנה. אין כאן הרבה חומר למשטרה. דגים, אתה אומר...

דגים.

זה מה שהפריע להם?

 כן.

ובגלל הדגים הם איימו עליך. 

כן.

למה בכלל הגיבור שלך מתייחס ככה לדג?

זו רק מטאפורה.

כן, אבל אפשר לבחור חיה שאף אחד לא אוהב. יתוש, למשל. למה לא בחרת יתוש?

איך אפשר יתוש חיית מחמד?

הא, זו חיית המחמד שלו. אז למה הוא מתייחס אליה ככה?

למה? מאיפה להתחיל...אתה הרי קראת את הספר שלי, אתה ודאי יודע שמצבו הנפשי של...

כן, קראתי. ואתה צודק. זה הולך רק עם דג. צריך להישאר עם דג. מממממ....צריך לחשוב. דג, דג, דג.

קיוויתי לקבל איזה סיוע מהמחלקה המשפטית. אתה יודע, עורך פרטי זה...

מה הם רוצים, בעצם?

שאאסוף את כל הספרים מהחנויות.

הם בקרוב יחזרו ממילא. אתה יודע, ככה זה פועל. החזרות. מה שלא נמכר.

והם דורשים שנאסוף גם את מה שנמכר.

הממ...זה, לצערי, פינה קטנה מאוד. המספר לא כל כך גדול. לצערי.

לא... מה?

לא.

שוב אני לא פורץ.

לא. לא פורץ. אבל אתה יודע מה...הנה אתה הולך לפרוץ...

אני?

שוב חשבתי על רעיון נפלא. ברגע זה אני קורא לסיימון מיחסי ציבור.

יחסי ציבור? קיוויתי שהמחלקה המשפטית. זאת אומרת...היית צריך לראות איך הוא הסתכל עלי, והשני אמר ש...

אתה רוצה לפרוץ?

מה?

לפרוץ. תודעת הקהל. מכירות גדולות. רוצה?

בוודאי שאני רוצה. הספר הזה ממש נחצב מעומק הנשמה שלי. אתה יודע שהגיבור בסך הכל משקף משבר שחוויתי אחרי ש...

תשמע, אתה הולך עכשיו הביתה ומתקן. אתה מתאכזר לדג פי עשרה. אתה הולך להוציא את הדג מהאקווריום ולדרוך עליו.

לדרוך עליו? על הדג? איך זה מסתדר עם הסגנון שלי?

נדמה לי שכבר שאלתי. אתה רוצה לפרוץ?

רוצה.

אז תדרוך!

אבל אתה לא ראית את המבט של ההוא בעיניים. קוראים לו אלכס, והוא...

רגע, בחור. זה הרגע לבחור. מחלקה משפטית או יחסי ציבור. לפרוץ או לא לפרוץ.

לפרוץ.

אז קדימה!♦