"כילדה, קראתי בלי סוף. לעולם האמיתי היו גבולות ברורים מאוד - השדות שהקיפו את הקיבוץ היו הגבול הפיזי, והעובדה שהיינו כיתה קטנה של שמונה ילדים הייתה הגבול חברתי", מספרת הסופרת והבמאית גליה עוז (53), בת קיבוץ חולדה ובתו של הסופר עמוס עוז, שבשבת הקרובה תחגוג עשור לסדרת ספרי הילדים "שקשוקה" פרי עטה - שהפכו רבי־מכר היסטריים, וזה עשור ניצבים בשורה הראשונה של ספרי הילדים הישראליים הנקראים והאהובים ביותר.
"את סדרת ספרי 'שקשוקה' התחלתי לכתוב כשהילדים שלי כבר למדו בבית הספר היסודי", מספרת עוז. "הסיפור הראשון ('שקשוקה נעלמת' – 2007) התנפל עלי וסיפר את עצמו כמעט בלי עזרתי: הכלבה הקטנה של יולי נעלמת והיא מחפשת אותה. החברים שלה מנסים לעזור לה לפתור את התעלומה, ולפעמים גם מפריעים לה. אחרי הספר הראשון, לנפשות הפועלות כבר היה סדר יום עצמאי. אם היית מעירה את גיבורי 'שקשוקה' משינה באמצע הלילה, היה ברור לכל אחד מהם איך הוא צריך להתנהג. לכל אחד מהם יש אופי מובחן".
מי זאת יולי, גיבורת הסדרה?
"יולי, גיבורת הסדרה, היא סוג של כל אדם: חברותית במידה, משפחתית במידה, עצמאית במידה, אמפטית, אבל לא פראיירית. כל אחד יכול להזדהות עם יולי - גם בנים וגם בנות. כשכתבתי, הייתי מודעת לזה שבנות קוראות ספרים על בנים, אבל בנים לא תמיד קוראים ספרים על בנות. ובכל זאת, שמתי גיבורה־ילדה במרכז. הפכתי אותה למספרת, ואפשרתי לה להיות אסרטיבית. בדיעבד, אני חושבת שהכתיבה של הדמות הזו הייתה הדבר הכי פוליטי שיצא לי לעשות".
מהיכן המוטיבציה לכתוב ספר ילדים?
"בזמן הכתיבה, הצורך הזה הסתובב לי בראש באופן מופשט לגמרי. רק אחר כך ידעתי להגיד במלים מה הוא היה: רציתי לכסח את הפוליטיקלי קורקטיות ואת הדרישה לכתוב בצורה חינוכית. לא הייתי מוכנה לכתוב סוף טוב מדי, שיפתור את כל הבעיות. ספר ילדים הוא לא משאית שצריכה לסחוב מסרים, וילדים הם לא בעלי חיים שצריך לאלף. מגיע להם לקרוא טקסטים מורכבים, שמשתקפת בהם מציאות שבורה ולא מושלמת. הם לא יתפרקו בגלל זה. יש איזה קוד בלתי כתוב שלפיו גיבורים בספרי ילדים לא יכולים להיות מרושעים, קטנוניים, מניפולטיביים או אלימים. ואם הם כבר נכשלים בהתנהגות כזו - חייבת לבוא חרטה. אבל במציאות זה לא ככה. לפעמים קל לזלזל במי שחלש ממך. החלשים לא תמיד תובעים את עלבונם, כי הם מוכנים לספוג כדי להרוויח את קרבתם של החזקים. למה צריך להתחסד ולהעמיד פנים שתמיד יש תיקון למצבים כאלה? אני מראה את הסיטואציה החברתית, לטוב ולרע. אני לא חייבת לשים עליה פלסטר. האמת, כשלעצמה, היא תיקון. יש בה משהו מרפא".
מהו סוד הצלחתה של סדרת ספרי "שקשוקה"?
"הייתי רוצה לחשוב שמה שמייחד את סדרת 'שקשוקה' הוא הטמפרטורה שלה. אף שהעולם יכול להיות קשה ומחוספס, יש בו חום ואהבה. לכל אחד מהילדים האלה יש חברים טובים, ואף על פי שאף אחד מהם הוא לא כליל השלמות, יש ביניהם שותפות וסולידריות. הדיאלוג ביניהם, גם כשהוא קונפליקטואלי, הוא מאוד מכיל, ותמיד יש בו הומור".
כהורה, איך יודעים מהי ספרות ילדים טובה?
"נדמה לי שאני יודעת מה טוב, אבל מי קבע שאני צודקת? לספרות אין ערך 'תזונתי' מדיד. בעיניי, אין קיצורי דרך. אנשים שקוראים בעצמם ספרות יפה, ידעו לזהות ספרות ילדים יפה. להורים שלא מסתדרים עם קריאה, כדאי ללכת לספרייה ולהתייעץ עם ספרנית חכמה, ולקרוא עם הילדים ספרים לפני השינה - רצוי ברביצה משותפת על מיטה או על ספה. מומלץ להטביע את הסמארטפון באמבטיה - העיקר להשיג חצי שעה שקטה כזו בכל ערב".
עשר שנים ל"שקשוקה" – סדרת ספריה של גליה עוז. אורחים: יהודה אטלס, ירון לונדון, דורית רביניאן.
1 ביולי, 11:00, צוותא 3, תל אביב