מנשה הזקן בביטוח לאומי

נוסע גשם גשם גשם

כזה גשם לא ראית בחיים

אומרים התחממות גלובלי

אבל אני קר לי בטקסי קר לי מוות

לתקן את החימום זה 500 שקל,

ומה אני רואה ליד ביטוח לאומי?

זקנה אחת עומדת בוכה,

ליד הבניין עומדת בוכה,

וגשם גשם גשם נשפך כמו שהייתה השכנה הזאת שופכת

מחלון שלה קומה שלישית שהייתי ילד,

היו קוראים אותה גיברת שאקי

ואנחנו הילדים היינו קוראים לה גיברת קקי

"גיברת קקי גיברת קקי, יש לך דואר",

ככה היינו עומדים מתחת למרפסת שלה צועקים

הייתה יוצאת החוצה צועקת "שאקי, לא קקי, שאקי!"

היינו אומרים אה, סליחה, אז אין לך דואר

הייתה מתעצבנת שופכת דלי מים של הספונג'ה

אבל היינו יודעים אז זזים הצדה

אבל גשם כזה? מה תעשה - תזוז הצדה?

ואני רואה את הזאתי בוכה בוכה,

עושה עם היד שאני יעצור, עצרתי.

נכנסת. אומרת קח אותי לחולון,

ומתחילה לחטט בארנק שלה, קטן כזה של זקנות,

מוציאה שטר של 20, ועוד שקל ועוד שקל,

ועוד חצי שקל ועוד חצי שקל,

אבל אמרתי חראם, גשם, ובוכה, יאללה ניקח אותה

והיא לא מפסיקה עם הדמעות הזקנה הזאתי,

אני אומר לה מה קרה, גיברת, מה קרה,

אז היא אומרת ביטוח לאומי חארות זבלים

לא רוצים לאשר לבעלי פיליפינית

הוא משותק, לא מדבר, לא זז,

אבל הם אומרים: לא מגיע לו פיליפינית,

יש לך כסף? תביאי בעצמך,

אין לך כסף? זברבירים בכנרת,

ואיך שהיא אומרת זברבירים בכנרת

שזה ביטוי מפעם–פעם, שמי מכיר אותו בכלל?

אז אני מביא הסתכלות במראה

כי כל החיים שלי הכרתי רק אחת שהייתה אומרת את זה,

כל משפט שני שלה היה זברבירים בכנרת,

ואני מסתכל טוב–טוב ומה אני רואה?

שככה יהיה לי טוב נעצר לי הלב כמו התקף לב,

מזל היה פקק ליד היכל נוקיה אחרת הייתי עושה אקסידנט

זאתי אותה אחת - סיגלית אבוהב קראו לה,

הייתה איתי בכיתה,

ישבה שתי שורות מאחורי שמאלה

כל כיתה אל"ף כיתה בי"ת כיתה גימ"ל,

כיתה דל"ת ההורים שלה עברו דירה ונעלמה,

אז אני אומר לה, סיגלית אבוהב?

אז היא מרימה את העיניים מפסיקה לבכות אומרת: כן למה?

אומר לה סיגלית את לא מזהה אותי?

את לא מזהה אותי באמא שלך

תגידי את לא מזהה?

אז היא אומרת ככה עם הדמעות בגרון, לא, מי אתה?

אז אני אומר לה אני מנשה! מנשה אני!

הייתי איתך כיתה אל"ף כיתה בי"ת כיתה גימ"ל,

אז היא אומרת לא זוכרת זה היה מזמן הזדקנו,

ומה אני יגיד היא צודקת בייחוד היא הזדקנה

מה נהיה מהילדה הזאת פחד אלוהים,

אני שמרתי על עצמי אוכל טוב עושה התעמלות,

עד היום עולה מדרגות שתיים שתיים

הרבה טונה, הרבה ביצים,

גם חילבה זה טוב לכוח גברא ככה אומרים,

תימנים אומרים ככה, אבל אלה גם ככה יש להם גנים של חמור,

אבל היא - אלוהים ישמור,

נראית כמו מדוזה וגם כן בכתה אז בכלל,

אמרתי לה את יודעת מה?

מכיר מישהו בביטוח לאומי, אולי הוא יכול לעזור,

ובאמת אני מכיר קוראים לו דני סעדון

אני והוא נסענו פעם להימורים בטורקיה,

נכנסנו לאיזה מועדון, קנה שמפניה עלה 600 דולר,

חשב 60 אבל היה 600,

שיחקנו שלוש שעות הפסיד כל הכסף רצה ללכת,

אמרו לו אדוני וה–600 דולר מה?

אמר רימיתם אותי מי שמע דבר כזה,

600 דולר שמפניה? למה, זה מזהב?

אמרו לו אדוני או אתה מביא 600 דולר או אנחנו חותכים לך כליה,

אמר להם תחתכו נראה אותכם למה חשב ובצדק,

אלה לא נראים רופאים מאיפה הם יודעים לחתוך כליה?

ובאמת צדק הם לא ידעו לחתוך כליה,

אבל להרביץ הם ידעו לקחו אותו בחוץ,

חילעו את אמא שלו במכות, טח טח טח,

אחד מביא לו בפרצוף שני דורך עליו עם הנעל,

טח טח טח כמעט מת,

בסוף אני יוצא החוצה רואה אותם הורגים אותו,

ובאותו תקופה חיים רביבו שיחק בטורקיה,

שיחק בפנרבחצ'ה היה כוכב גדול,

אז אני אומר להם ווט יו דו! ווט יו דו!

יו נואו חיים רביבו? דיס מן בסט פרנד איז חיים רביבו!

והם נבהלו למה כולם שם העריצו אותו,

אמרו לא ידענו לא ידענו ווי דידנט נואו,

הרימו אותו ניקו לו את הבגדים אמרו לו סליחה,

תגיד לרביבו סליחה לא קרה שום דבר,

חזרנו למלון,

והוא מת מפחד מה אשתו תגיד,

אמר לה שהוא נוסע לעסקים

הוא בכלל עובד צה"ל איזה עסקים איזה עמייאת,

והוא אומר וואי וואי אשתי תראה אותי ככה מה אני יגיד לה,

אז אמרתי אין בעיה תקשר לאשתך,

לקחתי את הטלפון אמרתי לה בעל שלך גבר גבר,

באו אלי שתי ניאו נאצים ברחוב רצו להרוג אותי,

בא בעלך קפץ עליהם הביא להם מכות רצח,

כל הכבוד לו הציל את חיי גבר גבר,

והיא האמינה למרות שטורקיה זה ערבים - איך ניאו נאצים?

בחורה תמימה, האמינה,

ומאז הוא חייב לי כי אם הייתה יודעת שהוא מהמר? וואי וואי,

אז אני אומר לה בואי איתי, דופק יו טרן,

מחנה בביטוח לאומי, עולה איתה במעלית,

חדר חדר עברתי עד שמצאתי אותו אבל הוא לא היה בחדר,

בא מישהו אומר לי: דני סעדון לא פה מה אתה רוצה?

אני עושה לו מה זה עניין שלך?

עושה לי, אדוני, אני קורא לביטחון.

אמרתי לו תקרא, תקרא, כל הביטחון שלך על הזין של מנשה,

קרא לביטחון, באו לנגוע בי אמרתי אל תיגעו בי! יהיה אוי ואבוי!

בכל זאת נגעו בי. נהיה אוי ואבוי.

איך שהראשון שם עלי יד הבאתי לו בוקס במפתח הלב,

בא השני הרמתי כיסא שמתי לו בראש,

והיא סיגלית אבוהב עומדת צועקת:

עזבו אותו איש זקן מה עשה לכם!

רצו לקרוא למשטרה אבל ברחנו,

נכנסנו לטקסי, שמתי גז, ולא השיגו אותי,

וכל הדרך צחקנו, היא צחקה, אני צוחק,

אבל אז היא שוב מתחילה לבכות

כי תכלס זה לא עזר לה בביטוח לאומי,

אבל תוך כדי שאנחנו מתקרבים לבית שלה מי מתקשר דני סעדון,

אמר לי משוגע, זה אתה? זה אתה שעשית בלגנים?

אמרתי לו איך ידעת? אמר לי כי צעקת

על הזין של מנשה על הזין של מנשה,

כמה מנשה יש משוגעים כמוך,

צחקנו אמרתי לו תשמע דני צריך טובה,

שמע מה העניין אמר אני לא יכול זה לא מחלקה שלי,

אמרתי לו שאני אספר לאשתך מאיזה מחלקה אתה יא חרא?

שאני אספר לה איך כל הכסף שחסכתם לדירה הלך בהימורים?

אז הוא אמר שתוק שתוק בסדר תביא את הפרטים,

כאילו אני לא מכיר אותם ביטוח לאומי יד רוחצת יד,

עשה טוק טוק טוק במחשב אמר מסודר גיברת,

תבואי יום ראשון יאשרו לך פיליפינית,

סגר והיא חיבקה אותי ונישקה אותי ושוב ירדו לה דמעות,

הפעם דמעות של שמחה אבל טונות,

ומחבקת, ומנשקת, איך עמד לי אלוהים,

איך רציתי להביא לה אותו שמה בטקסי

סיגלית אבוהב סיגלית אבוהב מי יאמין לי?

אבל אז אמרתי תהיה ג'נטלמן מנשה תהיה ג'נטלמן,

לא עשית אותה בכיתה אל"ף לא תעשה גם עכשיו,

עבר זמנו בטל קורבנו איך שאומרים,

וגם ראיתי שכל השיניים שלה תותבות איחח מה אני חיה?