מישל קישקה: "ממשלות ביבי פועלות כמו לגיון רומי נגד הרשויות"

בהוצאת מודן הופיע בימים אלה “פלאפל עם חריף”, רומן גרפי חדש של הקומיקסאי, הקריקטוריסט ומאייר ספרי הילדים עטור הפרסים מישל קישקה. חמש שנים לאחר הופעת הרומן הגרפי הקודם שלו, “הדור השני - דברים שלא סיפרתי לאבא”, שבו נתן ביטוי לטראומת השואה במשפחתו, הפעם הוא מציב בדרכו המצחיקה והמעודנת מעין מראה של החברה הישראלית על תהפוכותיה.

בספר החדש משרטט קישקה את מסעו האישי לארץ הקודש - מנעוריו ועד עלייתו ארצה ב־1974. הספר נפתח בגולה. "במטבח הקטן בבית הפועלים העלוב שבו גרנו בבלגיה, בעיירה ליד העיר התעשייתית לייז', הייתה תלויה על הקיר קופת קק"ל", הוא משחזר. "סבא שלי היה אחראי על ריכוז התרומות של הקהילה. כשפעם רציתי נורא לקנות קומיקס אך דמי הכיס שלי לא הספיקו, לקחתי מהקופסה מטבעות אחדים והרגשתי שאני גונב כסף מהעם היהודי".

קישקה הוא שמו”צניק מילדות. לעומת חבריו, שפנו לתנועת הצופים הנוצרית, שם כמרים נשאו הרצאות וכולם הצטלבו לפני כל ארוחה, העדיף את השומר הצעיר. כמיטב המסורת בתנועה, הוא בא ביולי 69’ למחנה קיץ בארץ, שאותה תר לאורכה ולרוחבה. עם כובע טמבל לראשו ולבוש בבגדי עבודה הרגיש כמו החלוצים של פעם כשיצא לקטיף אגסים. “ישראל הקסימה אותי והלכתי שבי אחריה”, הוא מסכם בביתו, במושבה הגרמנית בירושלים. “כשניל ארמסטרונג הטביע את סוליית נעלו על פני הירח, הטבעתי אני את סוליית סנדלי על אדמת הארץ”.