מֶגרה לעיר הולדתו סן־פיאקר. הסיבה: פענוח פשע מתעתע וזדוני בעקבות פתק אנונימי על רצח הצפוי להתרחש בכנסייה ביום כל הנשמות. חקירת הפקד חושפת את פגעי הזמן וההסתאבות המוסרית של בני העיירה השקטה, שאומנם מקפידים לפקוד את הכנסייה ולהשתתף במיסות, אך מתחת לפני השטח מבעבעים כוחות אפלים של ניצול ושחיתות, המתגלים בשיא כיעורם במותה הפתאומי של רוזנת הטירה בשיא הטקס הכנסייתי.
מֶגרה מאמין שכוונות אפלות הובילו למוות הזה, וחושף רשת תככים סבוכה, עד שנדמה כי כל אחד ממכריה של הרוזנת עשוי להיות החשוד המיידי.
עבור הפקד מֶגרה, גילויה של האמת כואבת ומטרידה, במיוחד מפני שהכיר את הרוזנת מילדות, והניוון המוסרי הפושה בכל מזהם קשות את זיכרונותיו והוא קולט שלא רק הנוף השתנה, גם האנשים התנוונו קשות, והוא מרגיש זר ומנוכר במקום שבו נולד.
הסופר הבלגי הפורה ז'ורז' סימנון כתב מאות רומנים, בהם עשרות המגוללים את עלילות הפקד מֶגרה הקאלטי. ספרים רבים מהסדרה זכו לתרגום עברי, ורבים אחרים ממתינים בסבלנות לתורם. התרגום מצרפתית של רמה איילון מצליח לצייר תמונה של עיירה בצרפת בשנות ה־30 של המאה הקודמת, ומיטיב להמחיש עד כמה השתנו החיים מאז והפכו למהירים ועתירי ציניות. מקצועות שהיו - נעלמו. אחד מהם הוא הפעמונר (איש שתפקידו היה לצלצל בפעמוני הכנסייה), הנזכר פעמים רבות בספר. מוזכרים גם חפצים שימושיים בעבר שנכחדו לעד כמו "קוטם פתילות" ו"טלגרף".
המרחב החיצוני אומנם השתנה כליל, אך החתירה האנושית אחר האמת נותרה בעיניה, ולכן קל להזדהות עם תשוקתו של הפקד מֶגרה ללכוד את הרוצח ולהעמידו לדין בכל מחיר. ולמרות שקריאה ב"פרשת סן־פיאקר" לא מייצרת מתח ממשי, היא מצליחה לעורר תחושת חוסר נוחות עוכרת שלווה לנוכח העוולות, ודריכות קלה עד לפתרון התעלומה.