אחרי הקורונה: עד כמה יהיה קשה לחזור לקריאה המסורתית?

שמעו סיפור: קורא הספרים הישראלי, בן לאומת הסטרט־אפ, לא אימץ כקוראים אחרים בעולם את החידושים הדיגיטליים בתחום קריאת ספרים באתרי אינטרנט ואפליקציות, הדף מעליו את הקינדל ונמנע מהאזנה לספרים מוקלטים באודיו. הישראלי מכור לריח הדפוס העולה מבין דפיו של ספר חדש. אבל אז הגיעה הקורונה וטרפה את העלילה. האזרחים בסגר ובבידוד מאסו עם הזמן בנטפליקס ובצפיית סדרות בבינג’, חיפשו תחליף ומצאו אותו בקריאה. ולא של פוסטים. ובמציאות של חנויות ספרים סגורות, העתיד נגלה בפניהם: הורדת ספרים לאייפד, ללפטופ או לסמארטפון, לאנדרואיד או iOS.

בחנות הספרים המקוונת “עברית” חוו עדנה בתקופת הקורונה. במהלך מרץ-אפריל, החנות המתהדרת ב־15 אלף כותרים של הוצאות ספרים גדולות וקטנות, הכפילה את מכירותיה ורשמה 70 אלף מצטרפים חדשים. “חלק באו בגלל הספרים המודפסים ונשארו בגלל הדיגיטל”, אומר מנכ”ל “עברית” גיא בן נון.

מרבית לקוחותיו בני ובנות 40 ומעלה, בחלוקה גסה של 60% נשים ו־40% גברים. לדברי בן נון, הביקוש לדיגיטל התמקד בשלוש קטגוריות שהתאימו כמו כפפה לימי הסגר: הורות וזוגיות – קפיצה של 300% במכירות, ספרי הדרכה ופנאי (עלייה של 350%) וספרי ניהול (זינוק של 600%). בעוד שספרי מתח וספרות רומנטית־ארוטית הכפילו את המכירות, כמו גם ספרי ילדים ונוער.

“ניפצנו את התקרה. עוד לפני הקורונה עבדנו עם ספריות ציבוריות להשאלה, וכשחנויות הספרים נסגרו הגברנו את הווליום והגענו לקהל רחב יותר שהתחיל לשאול ספרים בדיגיטל וגם לקנות. יש קוראים וסופרים שהביעו התנגדות לפלטפורמה בגלל הסיבות המוכרות של ריח הדפוס וכו’, אבל הפעם הם התאהבו”, הוא מסביר.

ככל שנקפו ימי הסגר, נראה היה ליעל שכנאי – סופרת, עורכת ומו”לית הוצאת הספרים “רימונים” המתמקדת בספרות מתורגמת – שהווירוס תוקף את מפעל חייה ועומד לחסלו. אבל אז הפציעה קרן אור. “לאחר ירידה תלולה במכירות, להפתעתי הנתונים הראו עלייה של כ־350% במכירות הדיגיטליות של ספרי ההוצאה בחנויות המקוונות ובאודיו. מכרנו מאות ספרים”, היא מגלה. אפילו ספרה “חדר חושך” המבוסס על סיפורה של הצלמת ויויאן מאייר “נקבר” עם צאתו בחנויות הסגורות, עד שנגאל בדיגיטל. “אני קוראת ותיקה בטאבלט. בישראל, בשונה מארצות הברית ואירופה, קריאה בדיגיטל אינה נפוצה. היינו צריכים כנראה מכת נבוט בדמות הקורונה שתגרום לשינוי בהרגלי הקריאה. וזה גם משתלם. מחירו של ספר דיגיטלי הוא חצי ממחירו של ספר מודפס”, אומרת שכנאי.

זמן קצר לפני פרוץ הקורונה יצא לאור “נטע זר”, ספר הביכורים של שרית פליין, והמכירות בחנויות ובאתר שלה נעצרו. קוראיה, שעוקבים אחר המלצותיה בבלוג “אוצר מילים” יצאו לחפש אחר הספר בדיגיטל. “הספר בגרסתו הדיגיטלית נמכר מצוין. הקוראים נכנסו לאתר, הורידו את הקישור לספר בדף הרכישה, או רכשו בחנות מקוונת, והופתעו לטובה ממידת הנוחות שבקריאת ספר בטאבלט או בסמארטפון. יהיה קשה לחזור עכשיו לקריאת ספרים מסורתית”, מתמוגגת פליין.

חיסכון בעלויות

את הסופר והמשורר יפתח אלוני אין צורך לשכנע ביתרונות הדיגיטל. “מו”לים בעולם גורסים ספרים יותר מאשר הם מפרסמים”, הוא מגלה. אלוני הוא המייסד והעורך של “מעבורת”, מרחב דיגיטלי חינמי לסיפורים קצרים המאגד בתוכו כ־3,000 סיפורים המתורגמים מ־38 שפות לאנגלית, עברית, ספרדית, ערבית וגרמנית. מספר הכניסות הוכפל והגיע לכ־200 אלף קוראים מכל העולם בחודש, מתוכם 30% מישראל, מרביתם בגילי 36־24. “מאז עידן גוטנברג (אבי מהפכת הדפוס; ר"ק) לא השתנתה מהות התוצר. עולם הספרות מרוכז בידי מנגנוני כוח חזקים, בעוד שהמרחב הדיגיטלי יוצר פוטנציאל לדמוקרטיה. בידי היוצר מצויה היכולת להוציא את ספרו בכוחות עצמו בדיגיטל, תוך חיסכון דרמטי בעלויות”, הוא אומר.

אלוני, אדריכל ובעל הוצאת “אפיק”, פרסם בין היתר שני רומנים – “גנב החלומות” (ידיעות ספרים) ורב־המכר “חלפים” (אפיק). “לא הופתעתי מהשינוי שהתחולל בדיגיטל", הוא אומר. "אני מופתע שזה לא קרה קודם. הדיגיטל דוכא בישראל, לא קיבל את הכוח וההד שמגיעים לו. אבל המציאות מייצרת מצבים שצריך להתמודד איתם”.

בחודשי הסגר נסגרו 150 חנויות הספרים של רשת סטימצקי. לפי המנכ”לית ג. יפית, לפני הסגר נרשמה עלייה של 17% במכירת ספרים מודפסים. “לקוחות שנהגו להזמין ספרים באונליין, ולאסוף את הספרים בחנות, נתקעו בלי ספרים. אז בוצעו שליחויות”, היא אומרת. ואילו באתר GetBooks, בבעלות סטימצקי, נרשמה עלייה של %10%־7 במכירות ספרים בדיגיטל.

זאת ועוד, ענף הקלטות הספרים צומח מדי שנה בכ־30% ובימי הקורונה מגמה זו התעצמה. “הקשבה לספר בתקופת מתח מרגיעה ביותר”, מעיד מוטי ליפמן, מייסד ומנכ”ל אתר אייקסט. באתר 2,500 כותרים, מתוכם כ־70% ספרות מקור. לפי ליפמן, במרץ־אפריל קפצה הצריכה ב־150%, עד כמעט 100 אלף מאזינים. המחיר למנוי חודשי עומד על 39.90 שקלים, וניתן להשאיל בחינם באחת מ־200 הספריות הציבוריות. “האייקסט מנגיש את הספרות, מחזיר רבים למעגל הקריאה ומשיב את חדוות הקריאה”, חותם ליפמן.

עם החזרה לשגרה ופתיחת חנויות הספרים, הוצפה השאלה הגדולה: האם הקוראים יחזרו לקנות ספרים, או יוסיפו לקרוא ספרים בדיגיטל ובאודיו? “כדי לשמור על הקוראים שהצטרפו בקורונה, נצטרך להציע מגוון גדול יותר של ספרים ומבצעים. אני מניח שלא כולם יישארו, אבל מי שנהנה מהמיידיות ומהנוחות בוודאי לא ימהר לעזוב”, משוכנע בן נון, ומציין לראיה את אביו בן ה־86 שקורא ספר בשבוע באייפד, ואת בתו אבישג (15) שהתמכרה לאפליקציית קריאת ספרים. “ממילא כל הבנות באינסטגרם, וכשאני קוראת בהפסקה אני לא נראית מוזרה”, היא מעידה.

לדברי אלוני יש לשמר ולטפח את ההזדמנות שנוצרה לעולם הספרות. ואילו לדברי הסופרת שכנאי, “עם פתיחת החנויות הקהל יחזור לקנות ספרים, וכשהוצאות הספרים יבחינו בתנועות המכירה הם ישובו להדפיס”. גם ג. יפית מסטימצקי מאמינה בנייר: “הדיגיטל לא מתאים לכולם. אבל ייקח זמן עד שאנשים יבואו לקניונים”.