בייבי־בום כזה של ספרים שסובבים סביב נושא אחד - לא נראה מזמן. הכוונה לגל הספרים שעוסקים בנושא הבוער ביותר של החודשים האחרונים: נגיף קורונה. קהל היעד: פעוטות וילדים, ובאופן טבעי, גם ההורים. בכל קנה מידה, היבול רב ומרשים. בספר “לנועה יש קורונה” של האמן, הסופר והבלוגר דורון בראונשטיין , למשל, נועה חוזרת מבית הספר עם חום גבוה, נכנסת עם אמה לבידוד, ומשם השתיים נשלחות לאשפוז בבית חולים עד להחלמתן. ב”רון ורונה נלחמים בקורונה” (ספרי ניב) יוצאים הגיבורים, פרי יצירתם של צמד ההייטקיסטים עמית מזרחי ורון סטרינסקי, למסע לבדיקת שאלות כמו מהו נגיף קורונה המסתורי, מדוע הוא גורם להורים להיות כל היום בבית, ולמה לא הולכים יותר לגן, במטרה לערוך סדר בבלגן ולהרגיע את בני המשפחה.
גם אהובה רענן וחיים ולדר, מסופרי הילדים הפופולריים במגזר הדתי, נחלצים לעזרת הילדים בספר “קורונה, מי את בכלל”, שאותו הם מגדירים כ”ספר עזרה ראשונה לתקופת הקורונה, על הנגיף שמשתק את העולם ומשבש לכולנו את החיים ועל כל מה שאפשר לעשות בינתיים עד שבסיעתא דשמיא תיעצר המגיפה”.
בכלל, המגזר הדתי חזק בתחום. בשיתוף עם פיקוד העורף, יצא בסדרת הקומיקס "חבורת תריג" הספר “חבורת תריג מנצחת את הקורונה” (הוצאת ברמן הלפרט). בכרך הזה, המוצע להורדה בחינם מהרשת, החבורה מתמודדת עם המציאות החדשה, ועל ידי הקפדה על כללי ההיגיינה והנחיות ההתנהגות הם מנצחים יחד את נגיף קורונה תוך כדי עזרה לזולת והמשך שגרת החיים בדרך קצת אחרת.
צריך להבין: מדובר בכלי הסברתי עם כוח. חבורת תריג היא מותג־על במגזר הדתי והחרדי. מדובר בעונת תסכיתים שהופכת בכל פעם לדיסק ולספר. “הילדים של החבורה מקפידים על ההנחיות על פי העדכונים, וההשפעה שלהם על ילדים היא הרבה מעבר לכל הסברה אחרת”, אומר משה ארלנגר, מהכותבים של “חבורת תריג”.
“הדבר הראשון שעמד לנגד עינינו היה להעביר את המסר של שמירת ההנחיות - מבידוד, דרך שטיפת ידיים ועד עטיית מסיכות. קיבלתי פידבקים מהורים שסיפרו לי שהילדים שלהם באו ולימדו אותם את ההנחיות מתוך הספר. הילדים הם שגרירים להעברת מסרים. לקראת אפריל הייתה אמורה לצאת עונה חדשה. ממש במקרה, בלי שידענו על הקורונה, העלילה הייתה אמורה להיות קשורה לנגיף מסתורי שמגיע לשכונה של הגיבורים. כשהקורונה התפרצה, החלטנו לגנוז את זה כדי לא לגרום לחרדות בקרב הילדים. תוך כדי יצרנו עונה שעוסקת במרוץ אחר החיסון לקורונה. כך יצא שהעונה הנוכחית צמחה במקביל למחלה, אבל בלי הקטע המפחיד, אלא בפן ההתמודדותי”.
“חופשת קורונה”, ספרם הדיגיטלי של הפסיכולוגים שרה לוזון ומשה ישראל, נועד, כפי שהם מסבירים, “להעשיר את השיח עם הילדים במהלך החופשה הכפויה ולאפשר להם לקבל מידע ולאוורר חששות ופחדים”. ספר דיגיטלי נוסף, “תמר ואיתמר במחבואים עם הקורונה”, פרי יצירתן של שרה כהן, רבקה לנגלב ושולמית בורשטיין (איורים: שרה פרויליך), מוצע בהוצאת “אספקלריה” להורדה חינם לכל דורש, עם עצות גם להורים כמו: “התייחסו לחלק הנעים והלא נעים בכל שאלה, תרגלו עם הילדים את מה שצריך לעשות. זה מרגיע אותם. שאלו: איך זה להיות בבית סגור? על מה אנחנו מוותרים? למה באמת מוכרחים להיות בבית ולא לצאת?”.
ברוח דומה ראה אור “ספרונה קורונה” מאת שלי זאנטקרן ויעל שרון, בהוצאת המרכז לוויסות רגשי (איורים: רוני שפץ). הספר מוצע להורדה בחינם מאתר המרכז, ונועד, כפי שהן מציינות, “לאפשר נרמול והתיידדות עם וירוס קורונה על ידי שימוש בדמות קורונה חמודה וקטנה, ולא כמפלצת או אויב שמנסה לעשות לנו רע. ההחצנה של הקורונה כיצור ידידותי מאפשרת לילדים וגם לנו המבוגרים להתייחס אליה בדרך פחות מאיימת, אולי גם קצת משעשעת”.
כך קורה גם בספר הילדים הווירטואלי “קורנפלצת”, שבו מאנישות היוצרות, לי קיסר ומאיה ארביב, את הנגיף ומספקות להורים כלי התמודדות תוך הסתמכות על המלצות משרד הבריאות. ספר נוסף, “העולם, האדם וקורונה גם”, של אורית בראון אגמי (הוצאת מנדלי) מציע הסבר אפשרי למשבר הקורונה, קורא לדאוג לאיכות הסביבה ולחדול מלזהם את העולם.
גם בחזית מימון ההמונים יש אקשן: יעל כהן סלור, מורה לגיל הרך, יצאה בקמפיין הדסטארט להוצאת הספר “כשטבע־טוב פגש את קורונה”, והיא מסבירה כי “הסיפור על טבע־טוב נולד מתוך הבנה עמוקה שמשבר הקורונה לא נחת עלינו סתם, הרי ידוע שלכל דבר יש סיבה. כאמא לשני גוזלים, החלטתי להנגיש לילדים את נושא משבר האקלים והקורונה שטרפה את כל הקלפים מנקודת מבטם, אך ברובד עמוק יותר”.
פרויקט הדסטארט נוסף, הספר “אהוד בבידוד” הוא של שני וול, שמספרת לתומכים הפוטנציאליים: “הסיפור נכתב בהשראת התקופה, המציאות המורכבת, חוסר הוודאות ואבא אהוד שנכנס לבידוד. אם אלו התחושות של אדם בוגר, חשבתי: מה ילד מרגיש?”.
סוף אופטימי
“ילדים הם העתיד של כולנו, ולכן בעיניי הם החשובים ביותר בעולמנו”, אומר דורון בראונשטיין, מחבר “לנועה יש קורונה”. “אחרי שראיתי כתבה בטלוויזיה על כך שעדיין לא ברור אם ילדים נפגעים יותר או פחות ממבוגרים מהקורונה, החלטתי לתת תקווה, הן לילדים והן להורים שלהם, בכך שכתבתי ספר ילדים בנושא”.
כמו כותבים אחרים, גם בראונשטיין מקפיד בספרו להיצמד לסוף טוב. “חשוב מאוד לתת תקווה לילדים”, הוא אומר. “רק בעוד שנים רבות העולם יבין באיזו חרדה וטראומה הם היו, לצערי, בתקופת הקורונה. זוהי תקופה מורכבת וקשה לכולם, אבל לדעתי לילדים עוד יותר. העובדה שנועה ניצחה את המחלה, חזרה לכיתה שלה וסיפרה על החוויות שלה מתקופת הבידוד בבית החולים לחבריה לכיתה ולמורה שלה - היא המשמעותית מכל”.
נראה ששפע ספרי הילדים בנושא התמודדות ילדים עם קורונה משתייך לקטגוריית הביבליותרפיה, הפונה לשני קהלים: ילדים ומבוגרים. “הספרים האלה נועדו לעזור לילדים להתמודד עם אתגרים מאיימים כמו חולי, מוות, גירושים, קשיי הסתגלות, מועקות ועוד מצבים מורכבים”, מסבירה ד”ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת תל אביב. “למשל, להבין מה זה קורונה, מדוע ואיך הופיעה, איך היא מסכנת בני אדם, מה אפשר לעשות כדי לא להידבק, ואיך מתמודדים עם החרדות שהמחלה מעוררת. הספרים מציעים דרכי התמודדות שונות, מה שמאפשר לילד לנסות דרכים שונות, וכוללים סוף אופטימי. הם משלבים תיאור קונקרטי עם דמיון, מציאות עם משחק, רצינות עם הומור, פחד עם שמחה, קושי ובמקביל ניצחון”.
גם מקומם של מבוגרים לא נפקד. “המטרה היא לעזור להם לתווך את המצב המורכב בשפה מובנת לילדים, תוך גיוס מנגנונים שיעזרו להם להתמודד עם הרגשות הקשים ולתת לגיטימציה לבטא רגשות קשים. הספרים הם פתח לניהול דיאלוג על הנושא עם הילד. יש ספרים שמדגישים את עולם המושגים הרפואי, את כל מסלול החולי ואת דרכי המניעה המוצעות, ואחרים מדגישים יותר את ההתמודדות עם רגשות שמתעוררים בעקבות המחלה. בנוסף למילים, יש בספרים גם ציורים שהופכים את המושגים מובנים יותר לילד. חלקם גם מפעילים את הילדים, ואפילו מציעים דרכי התמודדות כגון מיינדפולנס, ובחלקם יש במקביל לסיפור גם הדרכה להורים איך להשתמש בהם כדי להסביר לילדים מושגים קשים או חדשים, להציג טווח דרכי התמודדות ולעשות נורמליזציה של המצב. כדאי שמבוגר שמקריא לילדים ספר או נותן להם אותו לקריאה, יבדוק אם הוא שלם עם דרך הצגת הנושא לילדים, עם אופני ההתמודדות המוצעים ועם השימוש בשפה ובציורים”.
מבט לעבר
ד”ר ערגה הלר, מרצה בכירה במכללה האקדמית לחינוך ע”ש קיי בבאר שבע וראש ההתמחות בספרות עברית ובספרות ילדים, לא מופתעת מהפריחה בספרות קורונה לילדים. “סיפור סיפורים הוא צורך אנושי קדום המאחד את כל הציוויליזציות”, היא אומרת. “אם נתבונן במיתולוגיות שונות, נראה שבכולן נמצאים סיפורים שמבקשים להסביר תופעות טבע או אירועים יוצאי דופן. הצורך האנושי להסביר תופעות כדי להרגיע את הציבור לא השתנה למרות שציוויליזציות אנושיות קמו ונפלו.
אנו רואים כי למהירות התגובה יש קשר ישיר לאפשרויות טכנולוגיות. כיום אפשר להפיק ספר במהירות הבזק, בתוך שעות אם נרצה. ספרות הילדים היא חלק מהעניין הזה. כיום, למשל, מבינים חוקרים איזה שינוי חולל אסון התאומים בספרות הילדים והנוער האמריקאית. הסופרת לואיס לורי, למשל, נרתמה לנוכח המציאות החדשה לכתוב המשכים לספר ‘המעניק’ לאחר שהספר המקורי והאהוב הסתיים בצורה איומה; הפיגוע הביא סופרי ילדים ונוער רבים לכתוב סיפורים לעיבוד החוויה ולחיזוק האוכלוסייה הצעירה”.
גם בישראל ישנן דוגמאות לספרי ילדים שנכתבו בעבר במטרה להתמודד עם טראומות ומשברים. “מוטה גור, הרמטכ”ל העשירי, החל בחיבור הסדרה ‘עזית הכלבה הצנחנית’ מתוך רצון להעצים ולהרגיע את הילדים שיושבים במקלטים”, מזכירה ד”ר הלר. “לאחר פרסום הספר הראשון ב־1969, עזית הפכה לסדרה ולתופעה לאומית כשזכתה לעיבוד הקולנועי של בעז דוידזון. רועים גרמניים אומצו במשפחות רבות, וגור, שנרתם לכתיבה לאחר מלחמת ששת הימים, הצליח בחיזוק האוכלוסייה הצעירה גם בימי מלחמת יום הכיפורים ולאחריה”.
“אחרי כל אירוע בסדר גודל כזה, מנסים מבוגרים, באופן טבעי, להסביר לילדים את המתרחש”, אומר המו”ל הוותיק דני פחימה מהוצאת דני ספרים. “הם מנסים לפשט את הנושא במטרה להקל על הילדים ורואים בכך הזדמנות להוצאת ספר. ברוב המקרים הרעיונות מעניינים, אבל לא תמיד הכתיבה מספיק טובה. חלק מהספרים על קורונה הם של כותבים שמממנים את הוצאת הספר בעצמם. לעתים הם גם יותר דידקטיים ופחות ספרותיים”.