קיפוח הנשים בחברה הישראלית איננו פוסח על תחום הספרות. לרגל יום האישה, התגייסה הספרייה הלאומית בירושלים להרמת קול נגד הקיפוח הספרותי. חקרו בה ומצאו, שמכינון פרס ישראל לספרות, רק 11 מתוך 60 שזכו בו הן נשים. שלוש מהן זכו בפרס לספרות-ילדים.
הזוכות לפי סדר זכייתן: מרים ילן-שטקליס, לאה גולדברג, יוכבד בת-מרים, אנדה עמיר-פינקרפלד, ימימה אבידר-טשרנוביץ, דליה רביקוביץ, עמליה כהנא-כרמון, יהודית הנדל, נילי מירסקי, אידה פינק ונורית זרחי.
אורלי קסטל-בלום היא הזוכה הגדולה במשאל פרס ישראלה, לאחר ששבעה ממשתתפיו המליצו עליה כראויה לפרס. "היא חלק מתופעה חדשה , ספרות פוסט-מודרניסטית, המתארת את המציאות הישראלית באור אחר, נטורליסטי ויומיומי", ציינה סביון ליברכט. "היא יוצרת חד-פעמית, המצליחה לרקוח ביצירותיה קוקטייל בלתי אפשרי של אימה, של הומור ושל אנושיות", כתב אתגר קרת.
ארבעה ממשתתפי המשאל המליצו על צרויה שלו. "היא סופרת, היודעת לאגרף נפלא ביד אחת את העלילה וביד השנייה למחות דמעה מעיני הקורא", ציין רוני סומק. "אני ממליץ בכל לב על הסופרת צרויה שלו על הישגיה בתחום הספרות הישראלית, על כתיבתה המעמיקה ועל חלקה בהעלאת קרנה של הספרות העברית בארץ ובעולם", כתב אלי עמיר.
שאר המומלצות זכו להמלצה אחת או שתיים. ביניהן אגי משעול - "היא תופעה משוררית ייחודית כי היא מעזה להיות להיות 'מאושרת', לחגוג את האהבה, הארצית והשמימית" (שולמית לפיד); רחל שפירא - "השירים שלה הם אחת מנקודות האור בחיים כאן, בארץ הקשה הזאת" (חוה אלברשטיין); רות אלמוג "היא בעיניי הגברת הראשונה של הספרות הישראלית מספרת ריאליסטית-לירית משובחת, המצליחה לעצב מצבים פסיכולוגיים מורכבים" (פרופ' יגאל שוורץ).