חתן פרס ישראל לספרות, המשורר והמתרגם מאיר ויזלטיר, הלך היום (חמישי) לעולמו בגיל 82, בעת שאושפז בבית החולים שיבא תל השומר. ויזלטיר, מהבולטים שבמשוררי ובמתרגמי ישראל וחתן פרס ישראל לספרות ושירה לשנת תש"ס, הותיר אחריו שתי בנות ושלוש נכדות.
ויזלטיר נולד במוסקבה, ברית המועצות, ב-1941. במהלך מלחמת העולם השנייה אביו נהרג כחייל בצבא האדום ואמו נאסרה על ידי השלטונות הקומוניסטים. בעקבות זאת, עברה עליו ילדותו עם אחותו הבכורה ובעלה, ועלה יחד איתם לישראל ב-1949.
לאחר שירותו הצבאי, למד ויזלטיר ספרות אנגלית והיסטוריה כללית. לאחר סיום לימודיו שהה מספר שנים באירופה, שם השתתף בקורסים וסדנאות רבות בהיסטוריה של הספרות.
בתחילת שנות השישים, החל ויזלטיר בהוצאת ספרי שירה פרי עטו, זאת לצד משוררים בולטים שפעלו באותה תקופה, כמו יונה וולך ודוד אבידן.
יצירתו של ויזלטיר ידועה כפוליטית וביקורתית. במהלך השנים כתב שירי מחאה רבים נגד שלטון ישראל בשטחי יהודה ושומרון, נגד מלחמת לבנון הראשונה ונגד המערכת התרבותית המקיימת את תרבות המלחמה הישראלית. כמו כן ידוע ויזלטיר בשירי האהבה החושניים שלו, בשיריו העירוניים ובשיריו הקוראים להתבוננות. כמה משיריו הולחנו והתפרסמו כפזמונים מוכרים, בהם "יש לי סימפטיה", שהלחין שלמה גרוניך.
ויזלטיר זכה בפרס ביאליק 1995, בפרס עדה בן-נחום לתרגום מחזות על תרגומו למחזה "האשליה" (2003), בפרס ישראל לספרות ושירה ליוצרים בשנת תש"ס, ובפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשע"א.