״פרה יותר טובה מאישה. בפרות מטפלים יותר טוב מאיתנו״, אומרת רוכלת אלמונית בתחנת הרכבת של הודו, ובלי משים כמעט חורצת את גורלה של סמיטה ושאר בנות מינה.

״הצמה״, המבוסס על רב המכר העולמי תחת אותו שם מאת הסופרת, התסריטאית והבמאית לטישיה קולמבני, הוא סרט על הבלתי אפשרי שמתממש לנגד העיניים בעוצמה שלא תתואר. בין שלוש מדינות שונות ומרוחקות זו מזו, נרקם שתי וערב סיפורן של שלוש נשים שלכאורה לא חולקות שום דבר זו עם זו, אך נוטלות בלא יודעין פיסות ורגעי חיים שמחברים אותן יותר מכל.

שלוש עלילות מתקיימות כאן במקביל עם שלוש נשים בלתי נשכחות: שרה, עורכת דין קנדית יפה ומצליחה, סמיטה, תושבת כפר הודי שבטוחה שלביתה מחכה עתיד מזהיר עם למידתה קרוא וכתוב, וג׳וליה, בחורה איטלקיה צעירה ומחוזרת שעובדת בבית המלאכה לייצור פאות שבבעלות אביה.

ג'וליה, הבחורה האיטלקייה המחוזרת. מתוך ''הצמה'' (צילום: באדיבות סרטי נחשון)
ג'וליה, הבחורה האיטלקייה המחוזרת. מתוך ''הצמה'' (צילום: באדיבות סרטי נחשון)


אך בעוד חייהן של השלושה נראים עוברים על מי מנוחות עם קו מתוח של תקווה באופק, הן מגלות ברגע אחד שהקרקע מתחילה להישמט תחת רגליהן.

שרה מתבשרת על חוליה בסרטן, סמיטה מחליטה לעזוב את מושבה יחד עם ביתה לעבר הלא נודע וג׳וליה נותרת ללא אב שהשאיר אותה עם חובות גדולים בבית המלאכה.

כל אחת, במעט הכוחות שביכולתה לגייס וללקט מהחורבן שהופל עליהן, נאבקת למען הצלת חייה ומשפחתה. האלמנט החבוי המשותף לחיי השלושה, ממש כמו צמה שזורה, הוא אולי הסממן הנשי ביותר- השיער.

אחת מאבדת אותו, השנייה מקריבה אותו והשלישית מייצרת אותו. במעגל הזה של אובדן- קורבן- יצירה, מצליחות הנשים הללו בעזרת כוח ותעוזה ללא גבולות להתגבר על מה שהמיט עליהן גורלן.

ל״הצמה״ לוקח זמן להתעצב, להתגבש ולהתקדם בעלילתו, אך הסבלנות משתלמת. המשחק של כל אחת מהשחקניות כובש, אותנטי ומכמיר לב. גם דמותו המאצ'ואיסטית והרגישה של בן זוגה ההודי של ג'וליה, שהופך בהמשך גם לשותפה העסקי, נוסך ומשרה תחושה של חום, טוב לב ואנושיות טהורה.

עם זאת, האינדיבידואליות והעצמאות של הדמויות הנשיות המרכזיות בסרט בולטת ומתעלה על נוכחותם של הגברים שלצידן, ומלוא הזרקור ומוקד תשומת הלב מופנה אליהן. הסיפור האחדותי שהן חולקות נהיה כל כך טבעי ועמוק ככול שמתקדם הסרט, עד כדי כך שהמעבר בין התרבויות והשפות השונות פחות ופחות מורגש. הזהות האתנית והגאוגרפית לא נפגעת במעמדה או בחשיבותה, אך בשלב מסוים היא מתחילה להתקלף ומומרת לכללית יותר, למעין "רקמה אנושית אחת". 

לבעלי הלב הרגיש מבינכם, לא ייקח זמן רב עד שדמעות ייקוו בעיניכם ויזלגו על מורד הלחיים כשתראו את הדרך והמסע ששלוש הנשים הללו עוברות. קשה שלא להתאהב בשרה, סמיטה וג׳וליה, ולהתמסר למאבק הנצחי שלהן בלשרוד ולנצח את קשייהן. מלבד דמויות בלתי נשכחות, הצופה האדוק צפוי ליהנות מנופים מרהיבים (לעיתים אף מצמררים) של נהר הגנגס הבוער, מקדשי הודו המונומנטליים, הנוף האורבני והמודרני של מונטריאול ורחובותיה המסורתיים והעתיקים של דרום איטליה.

כל אחת מן הנשים העומדות בחוד החנית של הסרט הזה מציגה יופי, הן פנימי הן חיצוני, אחר ומיוחד שהופך אותה לחד פעמית, ובו זמנית שחושף את היסוד הבסיסי והמשותף של נשיות רבה עוצמה.

״אל תתאבלו על מי שנטש אתכם ועל מה שאין לכם, על עברכם ועל מי ששונא אתכם. תתרכזו במי שיש לכם, בהווה ובמי שאוהב אתכם״, אומרת אחת הדמויות הגבריות השוליות יותר בסרט. במילים אלו אותו גבר מצליח להגדיר בקול את פרקטיקת המאבק הנשית והבלתי מוסברת לאורך הסרט כולו. בואו לצפות ב״הצמה״ עם ציפייה, תקווה וקצת טישו בשעתיים שמבטיחות קולנוע איכותי באמת.

הסרט "הצמה" יוקרן החל מהיום (חמישי) בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ.