בסוף השבוע האחרון עלתה אצלנו הקומדיה הרומנטית “כמו מאהב אנגלי”, שבה מוצאת את עצמה סלמה הייק במשולש רומנטי עם פרופסור לספרות מאוניברסיטת קיימברידג’ (שאותו מגלם קולין פירת או פירס ברוסנן, זה לא באמת משנה) ועם סטודנטית צעירה שהוא הכניס להריון (ג’סיקה אלבה), שהיא במקרה גם אחותה.



הייק כבר לא ממש צעירונת – בחודש הבא היא חוגגת יום הולדת 49 – אבל היא חתיכה וטמפרמנטלית כתמיד, ומצוידת בוותק מרשים. במילים אחרות – הייק המקסיקנית שיגעה גברים בר’ המתגלגלת והמחשוף הנדיב שלה הרבה לפני שסופיה ורגרה הקולומביאנית החזירה את דמות פצצת הסקס הלטינית לאופנה.



כמי שמתקרבת בצעדי ריקוד־כובע־מקסיקני לסוף העשור החמישי בחייה, הייק מעידה שהעשור החולף היה עבורה הרפתקה אחת גדולה. “אתה לא נראה כל כך רע כמו שחשבת שתראה”, היא הסבירה. “אתה לא מרגיש כל כך זקן כמו שחשבת שתרגיש. זה מיתוס. שנות ה־40 הן מלאות חיים. הדבר היחיד שקשה בשנות ה־40 זה אם אין לך ילד. זה נורא. וגברים כיום הם איומים. ברגע שאת מתקרבת לגיל 40 הם פתאום נעלמים. אבל הטובים שבהם לא נעלמים”.



"הם לא רוצים אותי"


לשמחתה הייק עומדת בקריטריונים שהיא הציבה לחיי אושר בגיל 40 פלוס – הווה אומר שהיא תפסה בעל (עשיר, אלא מה) והפכה לאמא. בעלה, המיליארדר הצרפתי פרנסואה אנרי־פינו, אומנם הסתבך לפני כמה שנים בתביעת מזונות ענקית מצד דוגמנית־העל בדימוס לינדה אוונג’ליסטה, אבל הפרשה הסתיימה בסופו של דבר בהסדר כספי מחוץ לבית המשפט. הייק, אגב, ילדה את הבת הבכורה שלה ושל אנרי־פינו כשנה לאחר שאוונג’ליסטה ילדה את בנו, והתחתנה איתו, אחרי פרידה וקאמבק מתוקשרים, כשהילדה הייתה כמעט בת שנתיים. הרפתקאות, כאמור.



באשר לקריירת המשחק שלה, מוכרחים לומר שעברו 13 שנה מאז היא הגיעה לפסגה. ב־2002 הייק הייתה מועמדות לפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר ולפרס גלובוס הזהב על תפקידה כציירת המקסיקנית פרידה קאלו בסרט הביוגרפי “פרידה”, שגם ג’ניפר לופז וגם מדונה מאוד רצו לככב בו.


הייק הפכה לשחקנית המקסיקנית הראשונה בהיסטוריה המועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, אבל הסרטים שהיא עשתה מאז לא היו בדיוק אוסקריים במהותם. היא כמובן חזרה לשתף פעולה עם הבמאי רוברט רודריגז, שהפך אותה מכוכבת טלנובלות מקסיקנית לכוכבת קולנוע בינלאומית באמצע הניינטיז, כשליהק אותה לככב לצדו של אנטוניו בנדרס בסרט האקשן “דספרדו”, ואחר כך לדפוק ריקוד פתייני כחשפנית מסוכנת בסרט הערדפים הקאלטי “מצאת החמה ועד צאת הנשמה” בכיכובם של ג’ורג’ קלוני וקוונטין טרנטינו. אחרי “פרידה” המשיכה הייק עם רודריגז לחלק השלישי בטרילוגיית ספיי קידס ולחלק השלישי



בטרילוגיית מקסיקו, “היו זמנים במקסיקו”, וכיכבה בעוד שורה של סרטים לא ממש חשובים, כולל מותחן של אוליבר סטון. בכלל, נראה שהתפקיד הזכור ביותר שלה מהשנים האחרונות הוא בתור האחות הפורטוריקנית הסקסית שג’ק דונגי (אלק בולדווין) שכר עבור אמו ב”רוק 30”, ואז התאהב בה.



“אני חושבת שהם לא רוצים אותי, אבל לא ממש אכפת לי”, אמרה הייק לאחרונה לגבי מיעוט שיחות הטלפון שהיא מקבלת בימים אלו ממפיקים הוליוודיים. “קיבלתי הרבה פרסים על העבודה ההומניטרית שלי ויצאו לי הרבה סרטים”, ענתה כשנשאלה לאן נעלמה. “וגם בעלי לוקח אותי להרבה מקומות. פשוט הייתי עסוקה עם החיים שלי”. ובזמן שמפיקים הוליוודיים לא מתקשרים, הספיקה הייק להפיק בעצמה סרט אנימציה המבוסס על “הנביא” – ספר המאמרים הפואטיים המפורסם ביותר של המשורר הלבנוני־אמריקאי ח’ליל ג’ובראן – וגם לדובב בו את אחת הדמויות, לצד ליאם ניסן. “זה בעל משמעות, זה מלא תקווה, זה מכבד ילדים”, אמרה הייק על “הנביא”.


“הרבה אנשים אומרים לי, ‘אבל הם לא יאהבו שירה’. ילדים אוהבים שירה... זו השפה הראשונה שלהם. הם חושבים במטאפורות”.