ג'וני דפ: כוכב במשבר והסיפור המטורף על המיליונים ‘האבודים' שלו". כך זעקה כותרת באתר "הוליווד רפורטר" החודש, כשמעליה מתנוססת תמונה לא–מלוטשת ולא–מטופלת של דפ, החושפת את פגמי העור בפניו. נדמה כי מטרת התמונה היא פחות להסגיר את גילו - בכל זאת, 53 זה עדיין צעיר יחסית - ויותר את נזקי השתייה המופרזת ואורח החיים הלא בריא שהוא מנהל, לפחות בתקופות משבר.
“מה קרה ל–650 מיליון דולר", שאלה כותרת המשנה. “מאבק משפטי נפיץ בין אחד השחקנים הרווחיים בהוליווד למנהלי העסקים שפיטר חשף התנהלות פיננסית סוערת, בזבוזים שערורייתיים והתנהגות מדאיגה בזמן צילומי ‘שודדי הקאריביים' החדש של דיסני".
ערב עליית סרטו החדש של דפ, “שודדי הקאריביים: נקמתו של סלזאר", שבו הוא יקשור שוב את המטפחת האדומה לראשו וייכנס בפעם החמישית לנעליו של הפיראט האגדי קפטן ג'ק ספארו, מבשרות הכותרות כי מצבו של דפ היה יכול להיות טוב יותר. על פי אותה כתבה, ההוצאות של דפ מסתכמות במשהו כמו שני מיליון דולר בחודש. זה כולל, בין היתר, הוצאות עתק על הנדל"ן הרב שהוא מחזיק ברחבי העולם; 3.6 מיליון דולר בשנה על הצוות שלו הכולל 40 איש; מאות אלפי דולרים בחודש לבת זוגו לשעבר, הזמרת–שחקנית הצרפתייה ונסה פאראדי, ושני ילדיהם, לילי–רוז (שחקנית–דוגמנית עולה בת 18) וג'ק בן ה–15; 30 אלף דולר בחודש על יין; ועוד המון בזבוזים רנדומליים כמו תחזוק האוספים שלו (דפ מחזיק באוסף אמנות, אוסף גיטרות קלאסיות, אוסף ממורביליה הוליוודית ואוסף מכוניות מפוארות), רכישת תכשיטים לאשתו (שבינתיים הפכה לגרושתו) וכו'.
בין ההוצאות שיוחסו לדפ היו מאות אלפי דולרים על טכנאי סאונד שבמהלך צילומי סרטיו אמורים להשמיע את הטקסט שלו באוזן כדי שלא יצטרך לשנן את התסריט. ב–2005 הוא הוציא 3 מיליון דולר על מימון הלווייתו הנוצצת של חברו העיתונאי והסופר האנטר ס. תומפסון. ההלוויה כללה זיקוקים ויריית אפרו של המנוח מתותח על מנת שיתפזר מעל אספן, קולורדו.
אך מסתבר שאפילו איי–ליסטר כמו דפ, שחברת ההנהלה שלו לשעבר טוענת שהרוויח 650 מיליון דולר ב–13 השנים שבהן ניהלה את עסקיו, לא יכול להרשות לעצמו להוציא שני מיליון דולר בחודש. וכשמנהליו הסבירו לו שיש בעיה של נזילות ויעצו לו למכור כמה נכסים ולהוריד הילוך בבזבוזים, הוא לא שמח לשמוע. בתגובה, דפ הודיע על פיטוריהם ותבע אותם על הונאה, מה שמיד הוליד תביעה נגדית מצדם.
השאלה היא מי אשם במצבו הפיננסי העגום של דפ: האם ההוצאות הקפריזיות שלו או שמא יועציו שלא הבהירו את המצב בצורה ברורה ובזמן, לפני שנקלע לקשיים כלכליים (כך טוען השחקן). בנוסף, דפ מאשים את מנהליו בכך שלקחו לעצמם שכר טרחה בסך 28 מיליון דולר שהוא מעולם לא אישר, שאלו מכספו לטובת צד שלישי ללא אישורו, לא ניהלו את ספריו כשורה ובאופן קבוע לא שילמו את המסים שלו בזמן.
דפ התראיין בעניין לעיתון הכלכלי “וול סטריט ג'ורנל" ואמר בתגובה: “זה הכסף שלי. אם אני רוצה לקנות 15 אלף כדורי צמר גפן ביום, זה ענייני". על נציגיו לשעבר אמר: “עבדתי מאוד מאוד קשה במשך המון שנים וסמכתי על הרבה אנשים, שחלקם אכזבו אותי". עתה עולה הטענה שדפ סובל מחוסר יכולת לשלוט בדחפים שלו ומבזבזנות כפייתית - הפרעות פסיכולוגיות שייבדקו על ידי אנשי מקצוע כחלק מההליכים המשפטיים נגדו. “דפ לא הקשיב לאף אחד, כולל לחברת ההנהלה שלו וליועציו האחרים. הוא דרש שהם יממנו אורח חיים אקסטרווגנטי וקיצוני", אמר עורך הדין מייקל קאמפ.
איחור אופנתי
הסרט האחרון בסדרת שודדי הקאריביים, “שודדי הקאריביים: זרמים זרים", אומנם גרף יותר ממיליארד דולר בקופות מסביב לעולם, אך עברו מאז שש שנים. בשנים האחרונות דפ היה חתום על כמה כישלונות קופתיים מפוארים: סרט המד"ב “התעלות" מ–2014, קומדיית האקשן “צ'ארלי מורדכי" מ–2015, וסרטו האחרון “אליס בארץ הפלאות 2: מבעד למראה", שיצא בשנה שעברה (וכנראה נכשל כי טים ברטון לא ביים אותו אלא רק הפיק, בניגוד לסרט המקורי, “אליס בארץ הפלאות" מ–2010, שהיה הצלחה אדירה). בתוספת הבעיות של דפ בחייו האישיים, הרי שהחשש שרכלנים הוליוודיים מייחסים לחברת דיסני לקראת צאת הסרט החדש הוא לגמרי טבעי.
ב"שודדי הקאריביים: נקמתו של סלזאר", הסרט החמישי בסדרה, קפטן ספארו מוצא את עצמו בהרפתקה חדשה, לאחר שאיבד את מזלו. רוחות של ביש מזל נושבות לכיוונו כשרוחות רפאים של פיראטים בהנהגתו של יריבו העתיק והנורא קפטן סלזאר (חאווייר ברדם - התוספת החדשה לעולם “שודדי הקאריביים") בורחות ממשולש השטן ונחושות להרוג כל פיראט בים. כולל אותו. תקוותו היחידה של ספארו היא קלשונו של פוסידון, חפץ עתיק יומין המעניק לאוחז בו שליטה על כל הימים.
העלילה נשמעת מפתה עבור חובבי הזיכיון, אך לא הכל הלך חלק במהלך צילומי הסרט. “שודדי הקאריביים" צולם באוסטרליה במשך כמה חודשים ב–2015. התקשורת העולמית חגה סביב דפ באותם חודשים, והדיווחים באתרי הבידור והרכילות לא היו מחמיאים. אמרו שהוא שותה יותר מדי, שהוא רב, פיזית, עם אשתו, שהוא תמיד מאחר לסט. האיחורים שלו היו כל כך דרמטיים, שלא פעם נאלץ הצוות כולו, כולל מאות ניצבים, לחכות שעות עד שהכוכב יואיל בטובו להראות את פרצופו. טוב, הנישואים הטריים שלו בדיוק התפרקו. ההפקה מצדה הבהירה כי השחקן היה מחויב לעבודתו.
פיוז קצר
את השחקנית–דוגמנית אמבר הרד, הצעירה ממנו ב–23 שנה, הכיר דפ ב–2011, כשעבדו יחד על הסרט “יומן הרום", המבוסס על ספרו של חברו המנוח, האנטר ס. תומפסון. דפ ופאראדי הודיעו על פרידה בקיץ 2012, ובפברואר 2015 דפ והרד התחתנו בטקס פרטי בביתם בלוס אנג'לס.
כידוע, הנישואים לא החזיקו מעמד הרבה זמן. הרד הגישה תביעה לגירושים לאחר 15 חודשי נישואים בלבד, ושלושה ימים בלבד אחרי שבטי סו פאלמר, אמו של השחקן, מתה.
כעבור חמישה ימים הרד הוציאה צו הרחקה נגד דפ באשמת אלימות קשה. “לאורך כל מערכת היחסים שלנו ג'וני התעלל בי פיזית ונפשית", הצהירה הרד. “יש לו פיוז קצר. הוא פרנואיד, והמזג שלו מפחיד אותי, כי פעמים רבות הוא הוכח כמסוכן פיזית עבורי. הרגשתי איום ממשי על חיי".
דפ הכחיש את ההאשמות, והשניים פצחו באחד ממאבקי הגירושים המתוקשרים והמלוכלכים ביותר של השנים האחרונות, שכלל תמונות של פניה החבולות של הרד וסרטון וידיאו שבו דפ נראה משתולל בביתם, משליך בקבוק יין ותוקף אותה ברגע שהוא קולט שהיא מתעדת הכל בטלפון. הסרטון לא היה קביל בבית המשפט, אולם הצליח לשנות את דעת הקהל על דפ. לא עזרו לתדמית שלו גם תמונות של ידו המדממת, אחרי שלטענת אשתו כתב בדמו על מראה בביתו “אמבר הנותנת" (לטענתו של דפ, היא בגדה בו עם השחקן בילי בוב תורנטון).
והייתה גם אפיזודה של התנהגות “מאנית ולא רציונלית" של הרד בבית המשפט - לפי עורכת דינו של דפ. לאורך כל הפרשה חבריו של השחקן תמכו בו, וכך גם זוגתו לשעבר. כולם טענו כי מדובר בעלילת דם של רודפת בצע ושדפ בחיים לא היה מסוגל להרים יד על אישה. יחסיו עם פאראדי, אגב, מצוינים, וכנראה שלא רק בגלל סכומי הכסף המכובדים שהוא ממשיך להעניק לה. “ונסה ואני מסתדרים מצוין", אמר דפ בראיון. “אין שום עוינות. בילינו 14 שנים נהדרות ביחד וגידלנו שני ילדים שאנחנו גאים בהם בצורה מדהימה".
בתום חודשים של מו"מ מכוער, בני הזוג הגיעו לפשרה במשפט הגירושים. נקבע כי דפ ישלם להרד 7 מיליון דולר, אבל הכסף לא הופקד בחשבון הבנק שלה אלא נתרם לצדקה. הדרמה הסתיימה כשהשניים יצאו בהצהרה משותפת, שעל פיה “מערכת היחסים שלנו הייתה מלאת תשוקה ולפעמים גבלה באלימות, אך תמיד מונעת מאהבה. אף אחד מהצדדים לא האשים את האחר לשווא ממניעים כלכליים. מעולם לא הייתה כוונה לפגיעה פיזית או נפשית של אחד בשנייה".
הגירושים הסתיימו בינואר השנה. עתה יכול דפ לפתוח דף חדש בחייו, למכור כמה דברים באי–ביי, לפתוח חשבון דן חסכן, להתחיל לעשות מדיטציה ולמצוא לו אהבה חדשה.