סרטו של הבמאי היפני הירוקזו קורה-אדה "פרשה משפחתית" זכה ב"דקל הזהב" בסיום תחרות הסרטים של פסטיבל קאן. קורה-אדה, שמרבית סרטיו עוסקים במבנה המעוות של המשפחה ביפן, מגיש גם בסרטו החדש והיפה דיוקן קבוצתי של משפחה יוצאת דופן, שבה צמד פושעים מגדל ילדים שננטשו על ידי הוריהם הביולוגיים.
ב"גראן פרי", הפרס השני בחשיבותו בקאן זכה במפתיע הבמאי האמריקאי הוותיק ספייק לי על סרטו החיוור "איש הקלאן השחור", שאינו אלא מהתלה פוליטית על האופן שבו חדר שוטר שחור-עור מקולורדו אל הארגון הגזעני "קו קלוקס קלאן", הרודף שחורים ויהודים עוד מאמצע המאה ה-19. הפרס השלישי הוענק לסרט מתוצרת לבנון, "כפר נחום" של הקולנוענית נאדין לאבאקי, שמתאר מציאות גיהינומית במחנה פליטים פלסטיני הסמוך לביירות.
תדהמה שהפכה לתשואות עידוד רמות
טקס הענקת הפרסים הנוצץ נפתח בכמה רגעים דרמטיים, שבהם השחקנית האיטלקיה אסיה ארג'נטו, שנקראה להעניק את פרס השחקנית המצטיינת, הצהירה בפני ההמון החוגג כי לפני עשרים שנה, בהיותה בת 21, היא נאנסה במהלך האירועים של הפסטיבל בקאן על ידי המפיק ההוליוודי הבכיר הארווי ויינשטיין, שמעשיו האלימים נחשפו לפני מספר חודשים על ידי העיתונות האמריקאית. דבריה של דארג'טו התקבלו בתחילה בתדהמה, שהפכה במהירות לתשואות עידוד חמות.
בפרסי המשחק זכו סאמאל יסליאמובה מקזחסטן עבור הופעתה המזהירה בסרט הרוסי המעולה "קטנטונת שלי", והאיטלקי מרצ'לו פונטה, שמגיש הופעה אנרגטית במיוחד ב"דוגמאן". פרסים נוספים שחולקו בטקס: פרס הבימוי שהוענק לפאבל פבלובסקי הפולני, עבור עבודתו האלגנטית בסרט "מלחמה קרה", וכן פרס התסריט המצטיין שפוצל בין הסרט האיטלקי הסתום "האושר של לאזארו" לבין "שלושה פרצופים" של ג'אפר פנהי מאיראן. פנהי, שנאסר עליו לצאת מגבולות ארצו במשך 20 שנה, לא נכח כמובן בטקס, ואת דברי התודה נשאה במקומו בתו שליוותה את הקרנות הסרט בקאן.
לראשונה ב-71 שנות הפסטיבל הוענק פרס מפעל חיים ליוצר שהשתתף בפועל בתחרות עצמה. ז'אן לוק גודאר בן ה-87 ששלח לקאן את הסרט "ספר הדימויים", הוכתר בפרס החריג בזכות תרומתו בת 60 השנים לשכלול המבע הקולנועי. האירוניה היא שלפני יובל שנים בדיוק היה זה גודאר שעמד מאחורי השערורייה הפוליטית, שגרמה לביטולו של הפסטיבל של 1968, שהיה אמור להתקיים במקביל לאירועי מרד הסטודנטים בפריז.