60 שנה ל״אקסודוס״: כוכבת הסרט אווה מארי סיינט בראיון בלעדי למעריב​

ב-15 במרץ 1960 אפפה התרגשות עצומה את מדינת ישראל, שזכתה להרגיש אבק כוכבים הוליוודי עם נחיתתו של השחקן פול ניומן, אז אחד הכוכבים המצליחים בעולם, בשדה התעופה בלוד. נסיבות הגעתו של ניומן ארצה לצד אשתו, השחקנית ההוליוודית ג’ואן וודוורד ובתם הקטנה, היו צילומי הסרט ההוליוודי “אקסודוס”, בבימויו של הבמאי היהודי־אמריקאי אוטו פרמינגר, שיצא לאקרנים לפני 60 שנה. זו הייתה הפעם הראשונה שסרט הוליוודי צולם בארץ הקודש.

עוד לפני שהגיע לארץ, כשקיבל את התסריט לידיו, היה צריך ניומן ללמוד כמה מילים בעברית תקנית. שמחה (סימי) סלפטר, אז סטודנט צעיר בניו יורק, היה זה שנרתם למשימה. “ניסו לשדך לניומן איזה סטודנט יהודי אחר, אבל הוא ידע עברית ספרותית ולא עברית רגילה, ולכן חיפשו בשגרירות ניו יורק מישהו שיוכל ללמד אותו”, משחזר ספלטר כעת.

“פנו אליי והציעו לשלם לי עשרה דולרים, אז הסכמתי. הגעתי לדירה שלו בניו יורק, והוא היה נחמד, אדיב ומאוד לבבי. אני זוכר שכל הזמן הוא אמר ‘אדוניי’ במקום ‘אדוני’ כי מישהו אמר לו ש־Sir אומרים כמו שם אלוקים. תיקנתי לו את זה ועבדנו על התסריט, ובסך הכל הייתה חוויה נעימה ואירוח כיד המלך. זה משהו שתמיד זכור לי לטובה”.

אומנם התקשורת התמקדה מטבע הדברים בניומן, אך הוא לא היה הכוכב היחיד שהגיע לישראל לצילומים: הגיעו גם השחקנית זוכת פרס האוסקר אווה מארי סיינט והשחקנים סאל מינאו, ראלף ריצ’רדסון, לי ג’יי.קוב, יו גריפית’ ופיטר לופורד. הסלבס הישראלים שהשתתפו בסרט היו דן בן אמוץ, שמוליק סגל והזמרת אסתר עופרים. כמו כן, צה”ל השתתף בצילומים, כשספינות חיל הים שימשו כמשחתות בריטיות וחיילי צה”ל גילמו חיילים בריטים בחיפה.

בני אדלמן היה בן 9 כשהגיעה הבשורה כי מצלמים בארץ סרט הוליוודי. “אבא שלי, שהיה צלם חובב, חשב שיהיה מעניין לראות איך מצלמים סרט אמיתי וקנה כרטיסי פיס להגרלה שהייתה מיועדת למי שיגיעו למגרש הרוסים בירושלים באותו הערב שבו צילמו את סצינת הכרזת המדינה”, הוא משחזר. “זה היה תכסיס שיווקי כדי למשוך ניצבים לסצינה. את הכוכבים ראינו די מרחוק, כל פעם כרזו לקהל לזוז לכאן ולשם, למחוא כפיים, אולי גם לשיר. נהנינו מכל החוויה הזו”.

“זו הייתה הפקה ענקית, כשהמטה הביצועי שלה היה במלון ‘ציון’ דאז בחיפה”, משחזר אילן אלדד (91), ששימש עוזר הבמאי בסרט. “כל הצוות, מהטכנאים ועד החשמלאים, הגיע מחו”ל והיה ברמה בינלאומית. כל הקומה התחתונה של המלון נתפסה לצורך ההפקה. בהמשך התפצלה ההפקה, חלק ממנה הועבר לצילומים בקפריסין, ואני התמניתי לאחראי על ההפקה הזו. הייתי אחראי על 200 ניצבים, מתוכם, מלבד הישראלים, היו גם אנשים מטורקיה, יוון, רומניה ובולגריה. המזל שלי הוא שהצלחתי לתקשר איתם וההפקה עברה בצורה מוצלחת”.

“המון מקקים”

הסרט “אקסודוס” חוזר לסיפורה של אוניית המעפילים “אקסודוס”, בפיקודו של יוסי הראל, שיצאה מנמל סט שלחופי דרום צרפת ב־11 ביולי 1947, כשעל סיפונה מעל 4,500 ניצולי שואה במטרה להגיע לישראל. ב־18 ביולי, יממה לפני שהגיעה לחופי ישראל, נגחו בה משחתות בריטיות, ופרץ קרב בין הנוסעים לבין חיל הנחתים הבריטי שעלה לאונייה. לאחר קרב מר נאלצו הנוסעים להיכנע וגורשו חזרה לצרפת.

עוד לפני יציאת הסרט, בשנת 1958 יצא לאור הספר “אקסודוס”, רומן שכתב הסופר היהודי האמריקאי ליאון יוריס והפך לרב־מכר בארצות הברית. בשנת 1959 תורגם הספר מאנגלית לעברית, ובאותה שנה החליט פרמינגר להפיק ולביים את הגרסה הקולנועית, כשעל עיבוד ספרו של יוריס היה אמון התסריטאי דלטון טרמבו.

במרכז עלילת הסרט ניצבת דמותו של ארי בן כנען (פול ניומן), מפקד האונייה, צבר ישראלי, קצין לשעבר בבריגדה היהודית בצבא הבריטי ומפקד בהגנה, שמשיט את ספינת המטען “אקסודוס” מקפריסין לישראל, ועליה 611 ניצולי שואה ממחנות המעצר בקפריסין שברחו. לאחר שהבריטים מאתרים את הספינה, הם מטילים עליה מצור ומאיימים להשתלט עליה, אך נוסעי הספינה מסרבים להיכנע, פותחים בשביתת רעב ומאיימים לפוצץ את הספינה.

בסופו של דבר, הבריטים נכנעים ומאפשרים לספינה לשוט לישראל. עם ההגעה לאדמת ישראל, הסרט ממשיך לתאר את סיפורם של כמה מהמעפילים, מציג את החודשים האחרונים בארץ תחת המשטר המנדטורי ומסתיים עם ההכרזה על הקמת המדינה ופרוץ מלחמת העצמאות.

סוכן של דור

ב־15 בדצמבר 1960 יצא הסרט לראשונה לאקרנים בארצות הברית והפך ללהיט קולנועי על אף אורכו החריג (208 דקות). הוא הכניס למעלה מ־8.7 מיליון דולר והביא למשתתפיו שלל פרסים, בהם פרס גלובוס הזהב לשחקן סאל מינאו, שגם היה מועמד לאוסקר על תפקידו.

לישראל הגיע הסרט ב־21 ביוני 1961, כחודשיים אחרי משפט אייכמן, מה שעורר סערת רגשות בקרב הציבור שנהר לאולמות הקולנוע. “הסרט, שעסק גם במאורעות השואה, חשף את הציבור, בעולם ובישראל, למאורעות הללו שהיו עוד טריים במדינה הצעירה”, מספרת פרופ’ אביבה חלמיש, היסטוריונית מהאוניברסיטה הפתוחה ומחברת הספר “אקסודוס – הסיפור האמיתי”.

בהקרנת הבכורה של הסרט בארץ, שנערכה בבית הקולנוע “צפון” בתל אביב, נכח גם ראש הממשלה דוד בן גוריון, מה שהוסיף לה נופך ממלכתי. “פעם מישהו אמר שהספר, לא פחות מהסרט, מציג את סיפור תקומתה של מדינת ישראל כמו שהוליווד הייתה רוצה להקים אותה”, אומרת פרופ’ חלמיש. “יש הרבה אי־דיוקים היסטוריים בסרט הזה ואסור להסתמך עליו בהקשר הזה. העיוות ההיסטורי החמור ביותר לדעתי הוא בכך שמציגים בסרט את המעפילים כאילו הם נתונים לחסדי ההנהגה של השליחים הארצישראלים, ובעצם מתוכם אין שום מנהיגות משלהם.

בפועל היה תפקיד משמעותי למנהיגים שקמו מתוך המעפילים. כמו כן, בסרט יש תחושה שהמעפילים מוכנים לסכן את חייהם למען קדושת המטרה, דבר שלא היה בפועל”.

“הסרט הוא קיטש הוליוודי מזוקק”, אומרת אשת התקשורת טל לוסטיגמן. “חשיבותו היא בשכתוב העובדות ההיסטוריות ויצירת סרט אמריקאי מרתק וסקסי, אך לא מדויק בעליל. פול ניומן היה הסוכן של הסרט עבור הדור הצעיר שצפה בו בקולנוע”.

“החשיבות הגדולה של הסרט לדעתי היא לזכור את הימים של שנות ה־60, שבהם ישראל הייתה קטנה ואהודה מאוד בעולם”, מסכמת פרופ’ חלמיש. “הייחודיות שלו היא תחושת הנוסטלגיה שהוא מייצר לתקופה שבה הוא נוצר, אפילו יותר מלתקופה שהוא מתאר. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הוליווד הגיעה לישראל”.