בתוך הצל שהטיל ״הג’וקר: טירוף בשניים״ המדובר על שאר הסרטים שיצאו לאחרונה, לא כדאי לפספס את ״מין אנושי״ (Sex), החלק הראשון מתוך טרילוגיית הסרטים החדשה של הבמאי הנורווגי דאג יוהאן האוגרוד (״זהירות ילדים״) לה הוא קורא "סקס, חלומות, אהבה". מדובר בסרט שמצליח לגרות את המחשבה ולהתקיים גם מחוץ לאולם הקולנוע דרך הבחירות האינטילגנטיות והמשונות שהוא לוקח על עצמו.
שני מנקי ארובות (בגילומם של תורביורן האר ויאן גונאר רויזה), יושבים על גג ומשוחחים על החיים. שניהם נאמנים לבנות הזוג שלהם ואבות מסורים לילדיהם, ועושים כל שביכולתם כדי לשמר את ההרמוניה המשפחתית. אך בשיחותיהם עולות שאלות עמוקות על זהות גברית ומינית, נאמנות ומשפחה, והשפעת החברה על אישיותם. הם בוחנים היבטים מודחקים בתוכם, והשיחות חושפות את המורכבויות של זהותם האישית.
אחת המעלות הגדולות שאפשר לזקוף לזכות הסרט הוא האופן בו הוא לא מפחד ואף מתבסס על דיאלוגים ארוכים, מושחזים וארעיים שהופכים לשיחות בלתי נגמרות שמצליחות באופן כמעט מדהים להימנע מהתשת חוויית הצפייה בשל אורכן. אותן שיחות משמשות כמעין כלי שרת במטרה לגעת, לפרק ולשחק עם המורכבויות והרגישויות שקיימות במערכת יחסים בין בני זוג. השפה הוויזואלית המנימליסטית והמוקפדת של הסרט לא חולשת על אותם דיאלוגים – ובאותה נשימה גם לא מפנה מקום לצפייה מתמשכת במה שנקרא ״ראשים מדברים״. להפך, היא מפנה מקום לאותם רגיעים מפתיעים עד כמעט משונים של תנועות מצלמה כמו לא רצוניות שמצליחות לייצר חוויית צפייה מעניינת שכמו מאלצת אותנו להביט באותה שיחה לפתע באור חדש, שונה.
לתוך זה משתלב פסקול יוצא דופן (אותו הלחין בכישרון רב פדר פאמיו קיילסבי) שטוען את אותם דימויים עם תחושה מעט אפית שמייצרת מעין מבט-על, מרוחק, ואפילו אל-אנושי על הסרט שלקח על עצמו משימה גדולה ויש שיגידו די יומרנית – לגעת בשאלות החבויות והבסיסיות ביותר של בני האדם. נוסף לאלה, האופן בו השפה הוויזואלית של הסרט מתעכבת על חפצים, רהיטים, כבישים, אנשים חולפים כמו מנסה לבטל את אותה היררכיה בין בני האדם והטבע ולתת לנו להגדיר אותה מחדש. עם זאת, בשלב מסוים נוצרה תחושה שהסרט לא בהכרח יודע מה הסוף שלו – ובחלקו האחרון נוצרה תחושה חזרתית של מעין ״שחיקה״ של אותם רגעים שחזינו בהם שהפכו זה מכבר לצפויים.
״מין אנושי״ הוא בהחלט סרט ששווה צפייה לכל אחד ואחת, אבל הוא מבקש מהצופה סבלנות. ואם מתמסרים גם לרגעיו הארוכים והמשונים – הוא לא ייצא לכם מהראש.