אחרי הזכייה בפרס ישראל, חיים טופול שועט לאתגר הבא

עוד לא תמו כל פלאיו של חיים טופול. כשבאוויר עדיין מהדהדים הדי זכייתו בפרס ישראל על מפעל חיים, שהוענק לו במוצאי יום העצמאות, ממשיך ה"כנר" הנצחי לשעוט. במלונות רשת "לאונרדו" בירושלים, נפתחה תערוכת הצדעה ללאונרדו דה וינצ'י (1519 - 1452), גאון הרנסנס האיטלקי, כשכל ההכנסות ממכירת יצירותיה ייתרמו ל"נהר הירדן", כפר נופש לילדים חולים ביוזמתו ובהנהגתו של טופול, המדגיש: "כאן זה ממש לא וואן מן שואו. במה שאני עושה בדברים האלה, אני איש צוות".

טופול, השחקן הישראלי המצליח בעולם, ממלא בכפר, לאחר גלריית תפקידיו המפוארת, את תפקיד חייו. "30 מיליון דולר, שהגיעו מתרומות מאנשים שפתחו את לבם וכיסם, עלה לבנות את הכפר ואת השטח, 245 דונם יפהפיים, שקיבלנו מהממשלה, כלומר ממינהל מקרקעי ישראל", הוא מספר. "רק חבל שפול ניומן הלך לנו ולא הספיק להגיע לכפר".
 

״כן, פול ניומן. הוא היה הקש ששבר את הגב שלי. שני יהודים טובים, מרלן ומורין גרנט, הסבו את תשומת לבי לכפרים כאלה שהקים. אחרי שנסעתי לראות את הכפר שלו בקונטיקט, הייתה לי ארוחת צהריים איתו. הוא היה זה ששכנע אותי לעניין הזה. אפשר ללמוד הרבה מהכפרים שהקים - חמישה בארצות הברית, כפר באירלנד וכפר בצרפת. שינסנו מותניים ועוד נעלה על רבנו. בעוד שניומן ואנשיו מפעילים את הכפרים שלהם רק בחודשי הקיץ, אנחנו מפעילים את כפר 'נהר הירדן' כל ימות השנה, ב־45 מחזורים, כי לצערנו יש בארץ הרבה ילדים, יהודים וערבים כאחד, שזקוקים״.
 

לאונרדו לא צריך לדאוג

ניומן כבר איננו ובכפר ״נהר הירדן״, המוקף בנוף גלילי יפהפה, זקוקים לכסף להמשך הפעלתו. לכן, טופול ועמיתיו בהנהגת הכפר קיבלו בהתלהבות את הרעיון של האוצרים דורון פולק ודוד טמרין לגייס לעניין את לאונרדו דה וינצ׳י, איש האשכולות של ימי הביניים. ציירים ציירו אותו ומוטיבים מעבודותיו וציוריהם יוצגו בשני מלונות ״לאונרדו״ בירושלים. בתום התערוכה יימכרו הציורים והכסף יועבר לכפר בגליל.
 

״כן, גם אני בין המציגים בתערוכה. אבל אני צייר? מה אני מול אריות כמו דני קרוון ומנשה קדישמן ועוד אמנים מהשורה הראשונה? אני בחלק התחתון של הרשימה. הציור בשבילי זה כיף מאז שהייתי ילד בן 8. בדרך כלל לקראת סוף המרוץ של הצגה, אני מצייר את הקולגים שלי. כצייר, לאונרדו לא צריך להרגיש מאוים ממני״.
 

לדברי טופול, פעילותו בכפר היא המשך ישיר לפועלו למען ״וראייטי ישראל״, השלוחה המקומית לארגון הצדקה העולמי למען ילדים עם צרכים מיוחדים. כיום, משמש טופול כנשיא הכבוד של הארגון הזה, שבראשו עמד במשך שנים וגם כיהן כשגריר ״וראייטי הבינלאומי״.
 

״הכל התחיל ב־67', כשגייסו אותי להבאת אמבולנסים מלונדון לישראל״, הוא מעביר אותנו לימיו הבלתי נשכחים ב״כנר על הגג״, ומשחזר את המבצע כמו נלקח מסרט רב השראה.
 

הזמן רץ ולא צריך משקפת כדי להבחין שהוא נראה פחות מדי על הבמה, בקולנוע, או בטלוויזיה, בישראל. טופול, שהתבטא לא אחת נגד הקליקות המקומיות והשמיע דברי ביקורת כמו ״אנחנו חקיינים שמחקים מה שעושים בחוץ לארץ, ובדרך כלל יוצא לנו חיקוי פרובינציאלי״, תוך הדגשה ש״כאשר הקמנו את מדינת ישראל, זה לא היה חיקוי, אלא משהו מיוחד במינו״, יושב משום מה על הגדר.
 

״כשיש דבר מעניין, אני נענה לו. יש לי עכשיו שש הצעות. רק צריך לבחור. בדרך כלל אני קובע אם אני לוקח על עצמי איזשהו תפקיד. אפילו יש לי הצעה לשחק בארץ. אולי. צריך לזכור שאף פעם לא רצתי מהצגה להצגה. תמיד היו לי עוד עיסוקים שנהניתי מהם. ועכשיו, מה יש לי לרוץ? שמע, הבן אדם כמעט בן 80. זה לא צחוק״.
 

״מי שפעיל, לא מרגיש את הגיל. למ־ רות זאת, ללכת עכשיו ולהתחייב לשנה להצגה בלונדון או בניו יורק, זה כבר המון זמן בגיל שלי, כשלא נראה לי נכון לבזבז שנה על הצגה אחת״.
 

לבסוף, אני מזכיר לטופול ראיון שערכתי עמו לפני 17 שנה. טופול, אז סבא נמרץ מאוד, כולה בן 63, יצא למשימה היומית של הבאת נכדו, גיא, בנה של בתו, עדי, כמי ששיחקה מולו, טוביה החולב הנפלא, את חוה ב״כנר על הגג״, מגן הילדים. בדרך חלפנו על פני ביתה של יפה ירקוני, שהייתה שכנתו לרחוב בדב הוז. כשהזכרתי לטופול את זכייתה בפרס ישראל, בעוד שהוא היה באופסייד בהקשר הזה, אמר בנימה של פרגון: ״בטח שבירכתי את יפה ואת יוסי בנאי על זכייתם בפרס ישראל. מגיע להם״.
 

ומה איתך? שאלתי אז, בראיון ההוא. ״אני עוד ילד״, השיב הסב הצעיר. ״ואם יאמרו לי שאינני ראוי לפרס, מפני שעיקר הקריירה שלי בחו״ל - לא אפגע. במובן הזה לא אשתווה ליוסי. בעוד שהוא מתרוצץ בהופעות בין קריית שמונה לדימונה, אני מקפץ לי בין לונדון לניו יורק. אבל מה? אולי בסוף יגיעו גם אלי עם הפרס הזה״.
 

ואכן, הם הגיעו גם הגיעו, לשמחת רבים. הפרס היוקרתי נחת הפעם בכתובת הנכונה. ״אני לא יכול להתלונן״, מעיר טופול. ״קיבלתי הרבה פרסים פה וגם ובחוץ לארץ. עכשיו פרס ישראל. בסדר. מה זה פרס ישראל? עם כל הכבוד זה עוד פרס. האמת? אני חושב שיש ראויים ממני. מדי שנה אני שולח המלצות לגבי מועמדים אחרים ואיכשהו לצערי הרב הם לא זוכים בפרס״.

"מחווה ללאונרדו - אמנים בעקבות לאונרדו דה וינצ׳י", תאריך נעילה: 29.5, מלון לאונרדו, סנט ג׳ורג׳ 9, ירושלים; מלון לאונרדו פלזה, קינג ג׳ורג׳ 47, ירושלים.