"אגדת האחים קריי": סרט חדש על התאומים המפורסמים מעולם הפשע

בשנות ה־60 הייתה לונדון טבור העולם. “סווינגינג לונדון” הייתה מרכז צבעוני, צעיר, עדכני ומלהיב של תרבות, אופנה ובילויים.

ומי ניהלו את הסצנה השוקקת הזאת מתחת לפני השטח? שני תאומים זהים בשם רוני ורג’י קריי. רונלד ורג’ינלד קריי נולדו ב־1933 באיסט־אנד של לונדון – אזור מעמד פועלים מוכה פשע. בתור בחורים קשוחים בעלי נטייה קרימינלית וחיבה לאגרוף ולסרטי מאפיה אמריקאיים, כשהם גדלו הם הפכו לגנגסטרים. בשנות ה־50 וה־60 הם עמדו בראש הפשע המאורגן של האיסט־אנד ונחשבו לאנשים הכי מסוכנים בבריטניה. יחד עם הכנופיה שלהם, The Firm, הם ביצעו אין ספור פשעים: שודים, הצתות, איומים, תקיפות וגם (מינימום) שתי רציחות.

רבים מאמינים שהאחים קריי הצטיינו במיתוג עצמי אף יותר מאשר בפשע, שכן הם הצליחו למצב את עצמם בתור הגנגסטרים הכי ידועים בממלכה המאוחדת, כשפורטרט מפורסם, שצולם בידי הצלם הבריטי הנודע דיוויד ביילי, לנצח יזוהה עמם. לעבריינים תמיד היה סקס־אפיל לא מבוטל, ו”סווינגינג לונדון” הייתה זקוקה לעבריינים נוצצים משלה. אם בסרט “הג’וב האיטלקי” הדבר הראשון שמייקל קיין עושה כשהוא משתחרר מהכלא זה ללכת לקנות בגדים בקרנבי סטריט, האחים קריי היו הגרסה האמיתית של הגנגסטר האופנתי של התקופה, ובשנות ה־60 הם כבר הפכו לסלבס של ממש.

בדומה לראשי המאפיה האיטלקית באמריקה, רוני ורג’י התחככו עם ידוענים ופוליטיקאים וניהלו איתם מערכות יחסים סבוכות. כבעלי מועדונים בווסט־אנד של לונדון, הם הסתובבו עם סלבס של התקופה כמו דיאנה דורס וברברה וינדזור הבריטיות, וגם עם כוכבים בינלאומיים כמו פרנק סינטרה וג’ודי גרלנד. באינטרנט אפשר למצוא למשל תמונה חתומה של ברברה סטרייסנד, שהיא עצמה שלחה לרוני קריי.

בסוף שנות ה־60 הורשעו האחים בשני מקרי רצח ונשלחו לכלא למאסר עולם. כעבור עשור הועבר רוני לבית חולים פסיכיאטרי, ובו בילה את שארית חייו עד למותו בשנת 1995. רג’י שוחרר מהכלא בשנת 2000, לאחר שריצה יותר מ־30 שנות מאסר. פחות מחודשיים לאחר שחרורו הוא מת מסרטן ונקבר ליד אחיו בבית קברות לונדוני. לאורך השנים עלו תיאוריות כי השניים ביצעו רציחות נוספות מעבר לאלה שבגינן הורשעו. בין היתר ישנה סברה שרוני רצח את אשתו הראשונה של רג’י, פרנסס, באמצע שנות ה־60. דוח המשטרה קבע כי פרנסס התאבדה.

כמו ג’ק המרטש, הרוצח הסדרתי שפעל באזור ווייטצ’אפל שבאיסט־אנד של לונדון בסוף המאה ה־19, כך גם האחים קריי הפכו לגיבורי פולקלור אורבני־לונדוני – סלבס של העולם התחתון שממשיכים לרתק אנשים שנים לאחר מותם. בתור טיפוסים אלימים, לא יציבים, מעניינים וצבעוניים – רוני גם היה דו־מיני מוצהר – שניהלו מערכת יחסים סימביוטית זה עם זה, עלילותיהם המופרכות מהלכות קסם כבר עשורים רבים על התרבות הפופולרית הבריטית ועל אנגלופילים באשר הם. הם הוזכרו בשירים של “בלר”, ריי דייוויס מ”הקינקס” ומוריסי (אומרים שמוריסי שלח זר פרחים להלוויה של רג’י). כל אחד מהאחים פרסם אוטוביוגרפיה, ובסך הכל נכתבו עליהם יותר מ־50 ספרים. מונטי פייתון עשו עליהם פרודיה, ועלילותיהם שוחזרו בסדרות טלוויזיה, בסרטים תיעודיים, בתיאטרון ובקולנוע, כשבדרמה The Krays מ־1990, גילמו האחים גארי ומרטין קמפ מלהקת Spandau Ballet את התאומים הידועים לשמצה. אפילו ריצ’רד ברטון נסע לבקר את רוני קריי בבית החולים הפסיכיאטרי כשהיה מאושפז שם, כתחקיר לסרט Villain, שבו גילם עבריין אלים.

ממשיכים לרתק

עתה מגיע לקולנוע סרט חדש על התאומים, “אגדת האחים קריי” (Legend). הבמאי בריאן הלגלנד (שחתום על התסריטים ל”מיסטיק ריבר” ול”סודות אל־איי”, שעליו גם זכה באוסקר) מביא את סיפור עלייתם ונפילתם. “אני רואה אותם כשני ילדים עניים משכונת מצוקה שהלכו בדרך היחידה שהייתה פתוחה בפניהם להצלחה – דרך הפשע”, אומר הלגלנד. “תמיד ניסיתי למקם את עצמי באותה רמה איתם, אף פעם לא הסתכלתי עליהם מלמעלה או מלמטה. אתה צריך להיות בצד של הגיבורים שלך”.

באנגליה דובר רבות על חוסר הדיוקים הביוגרפיים של הסרט (חלקם מוזרים מאוד, לאור העובדה שמה שקרה במציאות בדרך כלל הרבה יותר קיצוני, מוזר ומעניין ממה שרואים בסרט), אך גם על משחקו הנהדר של טום הארדי (“התחלה”, “עלייתו של האביר האפל”, “מקס הזועם: כביש הזעם”) בתפקיד כפול. זה מן הסתם לא יהיה הסרט האחרון שיופק על האחים קריי, והאגדה שלהם תמשיך לרתק עוד שנים רבות.