אחרי שכבשו את הטלוויזיה, הטרנסג'נדריות מגיעות גם למסך הגדול

עתה מגיעה דמות הטרנסג'נדרית גם למסך הקולנוע שלנו בסרט המדובר “הנערה הדנית", בכיכובו של אדי רדמיין, שיעלה היום לאקרנים. בשנה שעברה זכה השחקן הבריטי באוסקר לשחקן הטוב ביותר כשגילם את סטיבן הוקינג בסרט “התיאוריה של הכל". יש סיכוי שרדמיין יזכה באוסקר לשחקן הראשי שנתיים ברציפות – דבר שלא קרה מיום שטום הנקס עשה את זה לפני יותר מ־20 שנה – בעיקר כי האקדמיה אוהבת תפקידים שטרנספורמציה בצדם. העלית/הורדת 20 קילו בשביל תפקיד? הדבקת אף מלאכותי ופאת־קרחת? התיישבת על כיסא גלגלים? הסיכויים לאוסקר גדלים באופן משמעותי. על שינוי מין אין בכלל מה לדבר.
 

הבמאי זוכה פרס האוסקר טום הופר ("נאום המלך", "עלובי החיים") ביים את "הנערה הדנית", המספר את סיפור אהבתם של זוג ציירים שחי בראשית המאה ה־20 בקופנהגן. התסריט מבוסס על רומן מאת דיוויד אברסהוף, המבוסס באופן רופף על סיפורם האמיתי של שני ציירים דנים: איינר ווגנר (רדמיין), שהפך לאישה בשם לילי אלבה, הנחשבת לטרנסג'נדרית המוכרת הראשונה בעולם, ואשתו, הציירת גרדה ווגנר (אלישיה ויקנדר).

 

עבור מרבית האנשים, הפעם הראשונה שהם נתקלים בטרנסג'נדר זה בסרט או בטלוויזיה. לכן ייצוגם של הטרנסג'נדרים בתרבות הפופולרית הוא חשוב כל כך. לפני כמה שנים נבחנו 102 פרקי סדרות טלוויזיה שבהן הופיעה דמות טרנסג'נדרית לאורך עשר שנים, ונמצא ש־40% מהן היו דמויות "קורבניות" ו־21% מהן היו דמויות של רוצחים או פושעים. המקצוע השכיח ביותר היה זנות – 20% מהן עסקו בו – וב־61% מהפרקים הוטחו בהן קללות או עלבונות. לכן למצוא סרטים או סדרות שבהם דמות הטרנסג'נדר מוצגת באופן חיובי, או לפחות ריאליסטי ולא סטריאוטיפי, זה הישג לא מבוטל.
 

ג'ון ליתגו מגלם שחקן פוטבול לשעבר שהפך לאישה טרנסג'נדרית בדרמה הקומית “העולם על פי גארפ", המבוססת על רומן מאת ג'ון אירווינג. סרט זה מתחילת שנות ה־80, בכיכובו של רובין ויליאמס, נחשב על ידי רבים לייצוג האוהד הראשון של טרנסג'נדרים בסרט מיינסטרים גדול. אחר כך הייתה השחקנית הבריטית ונסה רדגרייב מועמדת לפרס אמי ולגלובוס הזהב כשנכנסה לנעליה של רנה ריצ'רדס בסרט הטלוויזיה Second Serve. ריצ'רדס היא אופתלמולוגית אמריקאית, סופרת ושחקנית טניס מקצועית לשעבר שעברה ניתוח לשינוי מין, ונלחמה על זכותה להשתתף באליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס אף שנולדה כגבר.

בסופו של דבר פסק בית המשפט לטובתה – פסיקה שנחשבת לציון דרך בתחום זכויות הטרנסקסואלים.‏ המעניין הוא ששחקנית אישה נבחרה לגלם את דמותה של אישה טרנסג'נדרית, בדומה לסרט האינדי האמריקאי "טרנסאמריקה" מ־2005, שבו מגלמת פליסיטי האפמן מ"עקרות בית נואשות" אישה טרנסג'נדרית שיוצאת למסע יחד עם בנה האבוד. האפמן זכתה בפרס גלובוס הזהב על תפקידה.
 

יותר מפתיע מאישה שמגלמת אישה טרנסג'נדרית זה שחקן שמזוהה עם תפקידים גבריים וקשוחים שמגלם אחת כזו. עשה זאת בהצלחה רבה טרנס סטמפ הבריטי בסרט הקאלט האוסטרלי "הרפתקאותיה של פריסילה, מלכת המדבר".
 

ייצוגים של גברים טרנסג'נדרים בקולנוע ובטלוויזיה הם נדירים יותר, ובכל זאת, הילארי סוונק זכתה באוסקר הראשון שלה לשחקנית הטובה ביותר כשגילמה בחור טרנסג'נדר בסרט העצמאי הקשה מנשוא המבוסס על טרגדיה אמיתית, "בנים אינם בוכים". כמו כן, הסרט הבלגי מ־97' – 

Ma vie en Rose – שמספר את סיפורו של ילד שמרגיש כמו ילדה.