על ההצלחה המסחררת של טרילוגיית "חמישים גוונים של אפור" של הסופרת הבריטית אי. אל. ג'יימס, שזכתה לכינוי "פורנו לאמהות", אין צורך להכביר מילים. וכמו סדרת "דמדומים", שג'יימס השתפשפה בכתיבת "ספרות המעריצים" שלה, גם סאגת "חמישים גוונים של אפור" נועדה לעיבוד קולנועי מתמשך. הספר הראשון בסדרה יצא ב־2011, הגיע למסך הגדול ב־2015, וזכה לספר גם במדיום הקולנועי על מערכת היחסים של בוגרת קולג' טרייה עם מיליונר שפותח אותה אל עולם הסאדו־מאזו.
בסוף השבוע האחרון הגיע למסכים העיבוד לספר השני בטרילוגיה, "חמישים גוונים של אופל", שיצא לחנויות הספרים ב־2012. הסרט החדש יוצא לקראת ולנטיינ’ס דיי, מתוך הנחה שבדייט של חג האהבה המסורתי הגברים ייתנו לנשותיהם לבחור את הסרט שהולכים לראות בלי להתווכח.
שלושת ספרי הסדרה, המלווים באיזושהי אמתלה פסאודו־פמיניסטית מקושקשת שקשורה בעובדה שאישה חתומה עליהם, כמובן יצאו גם בעברית בהוצאת ידיעות ספרים. הם יושבים על מדף ספרי הרומן הרומנטי (משמע ספרות עקרות בית נחותה), תוך אזהרת “למבוגרים בלבד”. אם לצטט מהעטיפה האחורית של “חמישים גוונים של אופל”: "לאחר שטעמה מסודותיו האפלים ומנחת זרועו של כריסטיאן גריי, מחליטה אנסטסיה סטיל לנתק את קשריה עמו ולנסות לבנות את חייה מחדש. היא חוזרת לגור בדירתה ומתחילה לעבוד בבית הוצאה לאור בסיאטל. אלא שתשוקתה לגבר המעונה ויפה התואר לא מרפה, והיא נאלצת להיאבק בה יום־יום ושעה־שעה. ולכן כשכריסטיאן מציע לה למסד את הקשר ביניהם על פי חוזה חדש, היא מתקשה לסרב". זהו גם תקציר הסרט, שהפוסטר והטריילר שלו מצטטים מ”עיניים עצומות לרווחה” של סטנלי קובריק, שם טום קרוז וניקול קידמן, בשירת הברבור הזוגית שלהם, התמסרו אף הם לצדדים האפלים של הארוטיקה. מעבר לדימוי של נשף המסכות, באחד הפוסטרים של “חמישים גוונים של אופל” גריי מרוכז באנסטסיה בעוד היא מביטה אל המצלמה – בדיוק כמו קרוז וקידמן בפוסטר של “עיניים עצומות לרווחה”.
ממשיכה את המורשת
את הסרט “חמישים גוונים של אפור” ביימה סם טיילור־ג'ונסון (שהכרנו קודם כסם טיילור־ווד – אמנית בריטית ומי שביימה את הסרט הביוגרפי על ג'ון לנון, “נער משום מקום”). ב”חמישים גוונים של אופל” התיישב על כיסא הבמאי הקולנוען האמריקאי ג’יימס פולי (“גלנגרי גלן רוס", "זרה מושלמת"), שכבר חתם גם על בימוי הסרט השלישי בסדרה, המגולל את עלילת הספר השלישי בטרילוגיה, "חמישים גוונים של שחרור", שמתוכנן לצאת לאקרנים בעוד שנה בדיוק. לקראת ולנטיינ'ס, כמובן, שכן סחטנות רגשית לעולם לא מאבדת את כוחה.
בסרט החדש מככבים, כמו בסרט הראשון, דקוטה ג'ונסון בתפקיד אנסטסיה המכונה אנה וג'יימי דורנן הצפון־אירי בתפקיד הגבר המעונה ויפה התואר. על אף הניסיון הקולנועי המועט שלה, ג'ונסון נבחרה לתפקיד בין היתר בזכות הערך המוסף ששמה מביא. בהיותה בתה של מלאני גריפית (ודון ג'ונסון) ונכדתה של המוזה של אלפרד היצ'קוק, טיפי הדרן (שכיכבה בשניים מסרטיו, "הציפורים" ו"מארני"), ג'ונסון, שהייתה אז בת 25, הייתה הליהוק המושלם. עם הטענות של סבתה על כך שהיצ'קוק הטריד אותה מינית, והפילמוגרפיה של אמה שכללה לא מעט ארוטיקה קינקית, הנכדה הביאה איתה למסך את המורשת הסאדו־מזוכיסטית של נשות משפחתה.
בשנתיים שחלפו מאז תפקיד הפריצה שלה, צילמה ג'ונסון לא מעט סרטים – כולל תפקיד ראשי בקומדיה הרומנטית הגרועה "המדריך לסינגלס" – ואף אחד מהם לא משמעותי במיוחד. “חמישים גוונים של אופל” ו"חמישים גוונים של שחרור" צפויים מצד אחד, לחזק את שמה בתודעה הציבורית, ומצד שני, להעמיק את הטייפ־קאסט שעלול דווקא לפגוע בקריירה שלה. לקאסט מצטרפת בסרט החדש קים בייסינגר בת ה־63, בתפקיד אלנה לינקולן, שותפתו לעסקים של גריי ומאהבת שלו לשעבר. גם בייסינגר היא, כמובן, שחקנית בעלת מניות בעולם הקולנוע הלגיטימי המפלרטט עם ארוטיקה, בתור כוכבת קלאסיקת האייטיז החרמנית "תשעה וחצי שבועות של שיכרון חושים", שבה קיימה מערכת יחסים קינקית ולא בריאה עם מיקי רורק.
ההיגיון אומר ש"חמישים גוונים של שחרור", הסרט של השנה הבאה, יסגור את הבסטה, אם כי מתברר שאי. אל. ג'יימס הוציאה ספר רביעי בסדרה בשם “GREY” (שגם בעברית נקרא כך), המספר את הסיפור מזווית הראייה של כריסטיאן גריי, לכן, אין לדעת.