טקס פרסי האוסקר ה־91 ייערך הלילה בתיאטרון דולבי שבלוס אנג’לס. ההימורים בשיאם, כמדי שנה, אלא שהפעם קשה מתמיד לחזות את הזוכים. משמעות המאמץ שהאקדמיה עשתה כדי לגוון את שורותיה היא שאי אפשר להתבסס על התנהגותה בעבר כדי לחזות את התנהגותה בעתיד. ולמרות הקושי והיעדר קונצנזוסים ברורים, הנה מיטב התחזיות, הנבואות והניחושים בקטגוריות העיקריות של הטקס.
הסרט הטוב ביותר
שני הסרטים עם הכי הרבה מועמדויות השנה הם “רומא” ו”המועדפת”. כל אחד מהם קיבל עשר מועמדויות, בהן בקטגוריה המכובדת ביותר של הסרט הטוב ביותר, לצד שישה סרטים נוספים.
“הפנתר השחור” של הבמאי השחור ראיין קוגלר הוא תופעה תרבותית אדירה השנה. הקהל התרגש לקבל את גיבור־העל השחור הראשון. ”הניו יורק טיימס” פרסם מאמר בשם “למה הפנתר השחור הוא רגע מכונן עבור אמריקה השחורה”, אבל קשה להאמין שסרט קומיקס של מארוול – חשוב ומשמעותי ככל שיהיה – יזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר. זה מעולם לא קרה, ולא נראה שיקרה גם הפעם.
שני סרטים נוספים המועמדים בקטגוריה עוסקים בשחורים: “שחור על לבן” של ספייק לי ו”הספר הירוק” של פיטר פארלי. “כוכב נולד”, על אף היותו רימייק רביעי של סרט מ־1937, קיבל תשומת לב רבה, בין היתר משום שזהו סרט הביכורים של כוכב הקולנוע בראדלי קופר כבמאי, שלא לומר הסרט הראשון בו מככבת כוכבת הפופ ליידי גאגא. המומחים טוענים ש”כוכב נולד” לא יזכה בפרס הסרט הטוב ביותר, וכנראה שגם לא באף פרס משמעותי אחר מהשמונה שהוא מועמד אליהם. ייתכן כי יאלץ להסתפק בקטגוריות משניות יותר כמו השיר המקורי הטוב ביותר או מיקס הסאונד הטוב ביותר.
מלבד “הספר הירוק” - המספר את סיפור החברות (שעל פי מקורות מסוימים מעולם לא היה יותר ממערכת יחסים של עובד ומעביד) בין הפסנתרן ומלחין הג’אז השחור ד”ר דון שירלי לבין הנהג הלבן שלו, שמלווה אותו במסע הופעות בדרום הגזעני של ארצות הברית בתחילת שנות ה־60 - מועמדים בקטגוריית הסרט הטוב ביותר עוד שני סרטים ביוגרפיים. האחד הוא “רפסודיה בוהמית” (גם הוא, כמו “הספר הירוק”, עם חמש מועמדויות) על חייו של סולן להקת קווין המנוח פרדי מרקורי שמת מאיידס. השני הוא “סגן הנשיא” הסאטירי (עם שמונה מועמדויות) המגולל את סיפורו של דיק צ’ייני, סגנו של הנשיא ג’ורג’ וו בוש, שהפך מבירוקרט בוושינגטון לאחד האנשים המשפיעים בפוליטיקה העולמית.
ומעל לכל אלה עומד הסרט שהמיס את לב המבקרים: הדרמה המרגשת “רומא” שכתב, צילם וביים אלפונסו קוארון המקסיקני ונקרא על שם השכונה במקסיקו סיטי שבה מתרחשת העלילה. זהו הסרט הראשון של נטפליקס שיוצא גם לבתי הקולנוע בסמוך לתחילת שידורו. נטפליקס כמובן מעוניינים לבסס את עצמם כיותר משירות סטרימינג, וזכייה עשויה להיות משמעותית מאוד עבורם.
מרבית המומחים מנבאים כי “רומא” אכן יזכה בקטגוריה הנחשקת, אם כי יש גם כאלה הסבורים שהעובדה שהסרט לא דובר אנגלית פוגמת בסיכויו. בנוסף, חלק מאנשי האקדמיה ירצו למנוע את עליית נטפליקס. במקרה הזה, סביר להניח שעל אף כל הבעייתיות שבו, “הספר הירוק” בכל זאת ייקח את הפרס הגדול. ואם לצטט את Variety, אולי דווקא “רפסודיה בוהמית” יפתיע.
הבמאי הטוב ביותר
ספייק לי ("שחור על לבן"), פאבל פאבליקובסקי ("אהבה בימים קרים"), יורגוס לנתימוס ("המועדפת"), אלפונסו קוארון ("רומא") ואדם מקיי ("סגן הנשיא") – מועמדים בקטגוריית הבמאי הטוב ביותר.
במשך שנים מתלוננים על כך שספייק לי מעולם לא זכה באוסקר. השנה הוא סוף־סוף מועמד בקטגוריית הבמאי הטוב ביותר, על “שחור על לבן”, המגולל את סיפורו של שוטר שחור בסוף שנות ה־70 שהצליח להסתנן לשורות הארגון הגזעני קו קלוקס קלאן. יכול להיות שלי יקבל את האוסקר שלו, אף על פי שמרבית המומחים מאמינים שזה לא יקרה, שכן הפסלון צפוי ללכת לקוארון על סרטו האישי מאוד “רומא”.
השחקן הטוב ביותר
בראדלי קופר גם ביים את “כוכב נולד” וגם משחק בו בתפקיד הראשי. השחקן כבר היה מועמד לאוסקר כמה פעמים ולא זכה. על פי ההערכות, גם הפעם ילך הביתה בלי פרס השחקן. גם שני שחקנים ותיקים יותר מועמדים השנה בקטגוריה: ויגו מורטנסן בן ה־60 בתפקיד טוני ליפ ב”הספר הירוק”, וכן וילם דפו בן ה־63 בתפקיד וינסנט ואן גוך ב”בשער הנצח”, אך נראה כי לא יקבלו את הפסלון.
לשחקנים המגלמים דמויות היסטוריות בסרטים ביוגרפיים תמיד יש סיכויים גבוהים לזכות. כריסטיאן בייל, שנכנס לקרחת ולכרס של דיק צ’ייני ב”סגן הנשיא”, הוא מועמד חזק לאוסקר בדיוק בגלל זה. אבל חלק מהמבקרים טענו שהוא מבצע חיקוי של צ’ייני יותר מאשר משחק, מה שמעיב על סיכויו (ומגדיל את סיכויי הסרט לזכות בקטגוריית האיפור והשיער). בייל כבר היה מועמד בקטגוריית השחקן הטוב ביותר על “חלום אמריקאי”, אבל עד כה לקח הביתה רק פסלון לשחקן המשנה על סרט האגרוף “פייטר”.
מדובר בקטגוריה שיש בה השנה את הקונצנזוס הרחב ביותר בתחום ההימורים. כרגע כולם מצביעים על ראמי מאלק, שנכנס לנעלי פרדי מרקורי. כאמור, לשחקנים המגלמים דמויות היסטוריות בסרטים ביוגרפיים תמיד יש סיכויים גבוהים לזכות. ההפקה של “רפסודיה בוהמית” לא הייתה קלה – הבמאי בריאן סינגר פוטר לפני סוף הצילומים בגלל התנהגות לא נאותה על הסט ובשל האשמות בתקיפה מינית של קטינים. מאלק, כוכב סדרת המתח “מר רובוט”, יזכה כנראה ולו רק כי היה לו את האומץ להיכנס לדמותו הכריזמטית והגדולה מהחיים של כוכב הרוק.
השחקנית הטובה
על אף הבאזז המטורף סביב “רומא”, קשה להאמין שיאליצה אפאריסיו – שחקנית ללא ניסיון קודם – תזכה בקטגוריה היוקרתית הזאת; ואף על פי שמליסה מקארתי נכנסה לנעליה של דמות אמיתית (ביוגרפית הסלבריטאים לי ישראל שהסתבכה בפרשיית הונאה) ב”האם אי פעם תסלחי לי?”, לא נראה שזה הסרט שיביא לשחקנית שמזוהה יותר עם קומדיות מטופשות את האוסקר. אז מי כן תזכה?
כשהרימייק המדובר לדרמה הרומנטית המוזיקלית “כוכב נולד” יצא באוקטובר האחרון, היה ברור לכולם שליידי גאגא עומדת לזכות באוסקר. אך הרבה קרה מאז. ראשית, המבקרים התאהבו באוליביה קולמן האנגלייה ב”המועדפת”, שם היא מגלמת את המלכה אן ששלטה בבריטניה בתחילת המאה ה־18. מה שכן, העובדה שהיא בכלל מועמדת בקטגוריית השחקנית הראשית היא שנויה במחלוקת: לא בטוח שהתפקיד שלה גדול יותר משל חברותיה לסרט, רייצ’ל וייז ואמה סטון, שנאלצו להסתפק במועמדות בקטגוריית שחקנית המשנה.
אבל גם קולמן כנראה לא תיקח את הפרס השנה, שכן גלן קלוז הוותיקה לפתע קטפה את גלובוס הזהב על תפקידה בסרט הקטן “האישה”, שבו היא מגלמת את אשתו הנאמנה של זוכה פרס נובל לספרות. קלוז בת ה־71, שהייתה מועמדת בעבר שש פעמים, מחזיקה בתואר “השחקנית עם הכי הרבה מועמדויות לאוסקר שמעולם לא זכתה”. אחרי גלובוס הזהב, נראה שלא תהיה ברירה אלא לתת לה סוף־סוף את הכבוד.
שחקן המשנה
השחקן מהרשלה עלי, שכבר זכה בקטגוריית שחקן המשנה לפני שנתיים על “אור ירח”, גרף השנה את הפרס בכל התחרויות האחרות - מגלובוס הזהב, דרך פרס גילדת שחקני המסך ועד הבאפט”א, וכולם מהמרים שיזכה שוב באוסקר. “הספר הירוק” נחשב לסרט עם מסרים בעייתיים, לסרט על גזע שפונה לקהל לבן, וגם המועמדים האחרים בסרט הספיקו להזיק לעצמם בכל מיני הערות שלא במקום. עלי, לעומת זאת, יצא מהסרט ללא רבב. גם מבחינת ביצוע וגם מבחינה תדמיתית. לאור כל זאת, רוב הסיכויים שהפסלון יגיע אליו, אם כי יש המהמרים דווקא על ריצ’רד אי. גרנט הבריטי האהוב, שזאת המועמדות הראשונה שלו לאוסקר, בתפקיד ג’ק הוק ב”האם אי פעם תסלחי לי?”.
שחקנית המשנה
ההימורים מצביעים על רג’ינה קינג, האם המודאגת ב”סיפורו של רחוב ביל” (או “אם רחוב ביל היה יכול לדבר”), תפקיד שכבר זכתה עליו בגלובוס הזהב. מרבית המבקרים מסכימים שלקינג מגיע לזכות, אך יש החושבים כי העובדה שהיא אפילו לא הייתה מועמדת לפרס גילדת שחקני המסך עלולה לפגוע בה.
אם קינג לא תיקח את הפסלון, זאת תהיה או רייצ’ל וייז על “המועדפת” (אמה סטון, שמועמדת גם היא על “המועדפת”, לא בפייבוריטיות השנה) או איימי אדאמס, שזכתה לשבחים על תפקידה כלין צ’ייני, אשתו של דיק, ב”סגן הנשיא”. זוהי כבר המועמדות השישית של אדאמס לאוסקר, וגם היא, כמו קלוז, מעולם עוד לא זכתה בפרס.
התסריט
הזוכה במקום הראשון בפרס התסריט המקורי בטקס גילדת הכותבים של אמריקה, דרמת ההתבגרות “כיתה ח’” של בו ברנהאם, כלל לא קיבל מועמדות לאוסקר. לאור העובדה הזאת נראה שהפרס ילך או לתסריט השנון של “המועדפת”, שכתבו דבורה דיוויס וטוני מקנמרה, או לתסריט מחמם הלב של “הספר הירוק”, שכתבו ניק ואללונגה, בראיין הייז קורי ופיטר פארלי.
יש המאמינים שצריך סוף־סוף לתת את הפרס לבמאי/תסריטאי פול שרדר בן ה־72. אם לא בשביל התסריט שעליו הוא מועמד, לסרט “הכנסייה החדשה” שהוא גם ביים, אז על התסריטים המופלאים שכתב במהלך הקריירה שלו ל”נהג מונית”, “השור הזועם” ו”ג’יגולו אמריקאי”.
בפרס התסריט המעובד הטוב ביותר קיים ויכוח אם הוא ילך ל”שחור על לבן” המבוסס על ספר הזיכרונות מאת רון סטולוורת’ (אותו כתבו ספייק לי, צ'ארלי ואצ'ל, דייוויד רבינוביץ' וקווין וילמוט) או ל”סיפורו של רחוב ביל”, המבוסס על רומן מאת ג’יימס בולדווין (סופר, מחזאי ואקטיביסט שחור שמת לפני כמה שנים וממש לא שייך למשפחת בולדווין ההוליוודית), שעל העיבוד הקולנועי שלו חתום בארי ג’נקינס שגם ביים את הסרט.
אופציה נוספת, קלושה יותר, היא שפרס התסריט המעובד ילך לניקול הולופסנר וג’ף ויטי, שעיבדו את ספר זיכרונותיה של לי ישראל לתסריט של “האם אי פעם תסלחי לי?”. בהימור הזה תומכת הזכייה שלו בפרס התסריט המעובד בטקס פרסי גילדת הכותבים של אמריקה.