לכבוד חגיגות חודש ההיסטוריה הנשית, דיסני החליטו לשכור את שירותיה של סטלה מקרטני, מעצבת האופנה הבריטית, לעיצוב חדשני וזמני לדמות העכברית המפורסמת. מקרטני פרסמה פוסט באינסטגרם בו נכתב: "חוגגת את חודש האישה עם מיני מאוס בחליפת מכנסיים, זה כבר היה צריך לקרות מזמן, את תמיד לבשת את המכנסיים במערכת היחסים הזאת".

השאלה המתבקשת היא - למה כדי לציין את חודש המודעות להיסטוריה הנשית מיני הייתי צריכה לעבור ללבוש חליפה? האם ניתוק מסממנים שנחשבים נשיים, כמו צבע ורוד/אדום, עקבים, פפיונים, הוא הדרך לחגוג נשיות? האם זה מה שיהפוך את מיני שלנו לשוות ערך למיקי? או שאולי רק ברגע שתוכל להסתובב כמוהו בלי חולצה ולהשתין בעמידה נדע שהמהפך הושלם?

מיני מאוס היא דמות אייקונית שמלווה אותנו כבר 92 שנה, ואפשר להבין למה המעריצים לא היו נלהבים מהטרנסופרמציה.  בצורה מפתיעה כל הסיפור הזה מתרחש בחפיפה למהלך של חברת מארס, שהודיעה בעשרים לינואר כי היא מתכוונת לשנות את העיצוב של סוכריות ה-m&m במסגרת המאמץ להפוך אותן ליותר תקינות פוליטית. הדגש במהפך ניכר בעיקר בסוכריה הירוקה, "גרין", שנחשבה לנשית ביותר עם ריסים ומגפיים ואפילו כונתה "המרלין מונרו של עולם הממתקים". 

עוד דמות אנימטיבית שעברה טרנספורמציה חזותית כדי שתתאים לסטנדרטים הנוכחיים של ״באדי פוזיטיב״ היא לולה באני מהסרט ספייס ג'אם 2. מה השלב הבא? להוריד לגברת פקמן את הפפיון ולהלביש את ג׳סיקה רביט בסווטשרט מוכתם? עד כמה שזה מופרך שאנחנו דנים בלבוש של דמויות מונפשות, אפשר ללמוד הרבה על התהליכים החברתיים שאנחנו עוברים בתוכנו רק על ידי צפייה באנימציה.

בסרטים של דיסני זה כנראה הכי בולט: מייצוג הדמות הנשית הקלאסית של הנסיכה חסרת האונים שמחכה לנסיך שיציל אותה: שלגיה, סינדרלה, אורורה, בת הים הקטנה והיפה והחיה, לדמויות של נסיכות מהשנים האחרונות: אלזה, רפונזל, ראיה, מואנה ומיראבל, שלא מחכות לאף אחד, לוקחות את העניינים לידיים שלהן ועל הדרך מצילות את הממלכה.

היה היגיון רב בשינוי האפיון של הנסיכות הוותיקות משנות ה-90. הן עוסקות במטלות "נשיות" ומעבירות מסרים רומנטיים בעייתיים כמו ציפייה פסיבית לאהבה פנטסטית. הסממנים הללו לא פוגשים את המציאות של 2022 ואף נתפסים כאנטי פמיניסטיים.

ולמרות הטרנספורמציה החיובית של הדמויות הנשיות בסרטי דיסני, במציאות הדברים עדיין לא בדיוק באים לידי ביטוי כמו שהיינו רוצים. משום מה כנשים מסתבר שעלינו לבחור האם להיות רציניות בחליפת עסקים גברית, או חמודות ונשיות בשמלה ורודה. ולמה בעצם אנחנו צריכות לבחור ואי אפשר גם וגם? או שזה שמור רק לסרטים?