כמו רוב המושגים בשיח המקומי, גם "סרט בורקס" הפך אצלנו למילת גנאי. למעשה, סרט בורקס הוא ז'אנר כמו כל ז'אנר. יש סרטי בורקס טובים ויש סרטי בורקס פחות טובים, בדיוק כמו שיש מערבונים טובים ומערבונים פחות טובים. "בחורים טובים", שעלה לאקרנים בסוף השבוע, הוא סרט בורקס - וכיאה לשמו, הוא טוב.
כמו רוב המושגים, גם "סרט בורקס" איבד את המשמעות המקורית שלו. כיום משתמשים בו כדי לקטלג כל קולנוע מקומי ו"עממי", מה שזה לא אומר. במקור, הכוונה הייתה לסרטים העוסקים במתח העדתי דרך סיפור רומנטי. כך היה למשל ב"כץ וקרסו", וכך קורה גם כאן. ההבדל הוא שברוח הימים, ובהתאם למגמת השטיסליזציה של התרבות הישראלית, זה קורה בחברה החרדית.
וכך, הסרט עוסק בצעיר בשם מוטי - עילוי בתורה, עלם חמודות, ואשכנזי. הוא סחורה חמה בשוק השידוכים החרדי, וכל אמא אשכנזייה חולמת שיהפוך לחלק מהמשפחה שלה, רק מה? הוא בכלל התאהב בצעירה מזרחית בשם נחמי.
השידוך ביניהם לא בא בחשבון, אך מוטי לא מוכן לוותר על אהבת חייו. כדי שיפסיקו לנסות לשדך לו בחורות אחרות, הוא מתחזה לעיוור, מה שמוביל לצניחה מיידית בערך השוק שלו. התכסיס הזה פותח מחדש את האופציה שרומיאו ויוליה של החברה החרדית בכל זאת יהיו ביחד, אבל כמובן מוביל גם לסיבוכים חדשים ואחרים.
סרטי בורקס הם סוגה מתעתעת. על פניו מדובר בקומדיות קלילות, אך בדרך כלל מסתתר בהם מטען חברתי. זה נכון גם לגבי "בחורים טובים". מעל פני השטח זוהי מהתלה רומנטית מקסימה, אך למעשה היא עוסקת בגזענות הנוראה בחברה החרדית. זה הופך את הלהיט הטרי הזה לייחודי למדי, שכן ככל הזכור לי, היה עד כה רק סרט ישראלי אחד בנושא - "הבלתי רשמיים" המצוין של אלירן מלכה.
קהל חילוני שיצפה בסרט אולי יפטיר מילות בוז כלפי העולם החרדי, אך כרגיל - המראה כאן מכוונת גם אליו. האם המצב בחברה החילונית טוב בהרבה?
בחוכמתו, "בחורים טובים" מוסיף לכך שכבה נוספת, ונוסף לשד העדתי, עוסק גם בשיפוטיות כלפי האחר. העובדה שמוטי הופך מ"סחורה חמה" ל"מוצר פגום" ולרווק לא אטרקטיבי רק בשל העיוורון שלו, מלמדת על היחס שלנו כחברה לשונה, ועל הדחייה שלנו את מי שלא עונה על המודלים המקובלים. כמובן שגם זה רלוונטי עד מאוד לציבור החילוני, ומי שלא רואה את זה, שיגדיר את עצמו בטינדר כעיוור ויראה מה קורה.
ל"בחורים טובים" יש מה להגיד, אבל התוכן לא בא על חשבון הצורה. הסרט עשוי היטב ומהנה לצפייה. ארז תדמור הבמאי אסף כמה שמות לוהטים, והם עושים עבודה מצוינת. בולטים בהם עמית רהב וליאנה עיון כרומיאו ויוליה, מאור שוויצר כשדכן ואחרים.
גם בין דמויות המשנה אפשר למצוא שמות מוכרים, למשל עדי ביטי בתפקיד קולנועי בולט ראשון כצעירה חרדית, אבל אשמח לציין דווקא תגלית אלמונית (בינתיים): מרני שמרוט, המפציעה וזוהרת כצעירה אמריקאית שהגיעה לארץ והופכת לאחת המועמדות לשידוך של הגיבור. להבנתי, גם השחקנית עצמה עלתה לכאן מבולטימור. יש לה נוכחות קולנועית יוצאת דופן, כריזמה כובשת מושלמת. היא מתנה לקולנוע הישראלי.
אי אפשר להתעלם מהזיקה של הסרט ל"שטיסל", והוא גם חולק את הצלם שלה - רואי רוט, מי שגם צילם את "מנאייכ", ושוב מוכיח כאן את היותו אחד מבעלי המלאכה הכי לא מוערכים דיו בקולנוע ובטלוויזיה המקומיים. כהרגלו, עבודת הצילום שלו מוסיפה ל"בחורים טובים" אנרגיות, חספוס וצבעוניות.
תדמור הוא אחד היוצרים החרוצים והפוריים בקולנוע הישראלי. בפרק זמן של פחות מחמש שנים הוא הספיק להשלים לא פחות משלושה סרטים באורך מלא - "בשורות טובות", שיצא לפני כשלוש שנים, "בחורים טובים" ו"ילדים של אף אחד", שהתחרה השנה על פרס אופיר ויגיע לאקרנים בהמשך.
חייבים להעריך את המסירות של תדמור למסך הגדול. "בחורים טובים" ממחיש את התשוקה שלו לקולנוע ואת הבקיאות שלו בתחום. זה סרט שנעשה במסגרת של הז'אנר הישראלי מכולם, ומתרחש במציאות מקומית ספציפית, אבל הוא שואב השראה גם מקלאסיקות רומנטיות הוליוודית. רגע השיא, למשל, מתכתב באופן ברור עם המונולוג של ג'וליה רוברטס ב"נוטינג היל".
ואחרי כל המילים החמות, כמה מילות הסתייגות לגבי האמינות של הסרט. תדמור עצמו חילוני, אבל הפיק את הסרט יחד עם יקי רייסנר החרדי, והם כתבו את התסריט יחד עם חוה דיבון, גם היא דתייה. אפשר להאמין שיש להם מושג על מה הם מדברים.
עם זאת, כמעט כל השחקנים חילוניים גמורים. כך אגב זה גם ב"עקרה", שעלה לפני שבועיים ועוסק גם כן בחברה החרדית, אבל שם לפחות רוב הגיבורים הם חוזרים בשאלה, מה שקצת מרכך את חוסר האותנטיות. ב"בחורים טובים" אנחנו צריכים לקנות את האשליה שעדי ביטי נולדה וגדלה כחרדית והיא עדיין כזו.
נכון, זה מה יש: חרדים הרי לא ישחקו בסרט שנועד גם לקהל חילוני, אז ליהוקים כאלה הם הפתרון האפשרי היחיד. למה זה לא הפריע לי כש"למלא את החלל" יצא לפני עשור וזה כן מפריע לי עכשיו? אולי כי היום אנחנו חיים בעידן האינסטגרם. קצת מצחיק לראות שחקנים מגלמים כאן חרדים טהורים וכשרים, ואז מעלים תמונות שלהם בבגדי ים. אפשר היה במינימום להתאפק עם זה וליצור איזשהו אזור חיץ של כמה שבועות לפני ואחרי צאת הסרט, אבל בימינו הרי לא מתאפקים.
"בחורים טובים" הוא סרט מעולה, עם מסר רלוונטי ואוניברסלי, שהרוויח ביושר את מקומו בצמרת טבלת הסרטים הנצפים בסינמה סיטי - אך הוא גם נשף תחפושות לא אותנטי בעליל. הקולנוע הוא תמיד אשליה, זה ברור, אבל הפעם האשליה קצת יותר זועקת לעין מהרגיל.