רגע לפני האירוויזיון: אחד מיוצרי השיר “יוניקורן" חושף את הסיפור מאחוריו

למרות שהוא מוכר היטב בתעשיית המוזיקה הישראלית והבינלאומית, ולמרות שאין כמעט אמן בארץ שהוא לא תרם להצלחתו בעשורים האחרונים, המפיק המוזיקלי ינון יהל (44) ממעט להתראיין ומתרחק מאור הזרקורים. “אני עושה מוזיקה, מתרכז ביצירה ובלעשות את הכי טוב שאני יכול בתקווה לשמח אנשים ולהעביר דברים חיוביים כי יש יותר מדי דברים לא חיוביים בחיים שלנו", הוא אומר. “כשאני רואה את השמחה של אנשים בעיניים מהמוזיקה – זה הריגוש הגדול".

בימים אלה הוא חתום לצד דורון מדלי, נועה קירל ומאי ספדיה כאחד מיוצרי השיר Unicorn (שהוא גם מפיקו המוזיקלי) העתיד לייצג אותנו באירוויזיון ה־67, בחצי הגמר שייערך מחרתיים בליברפול. יהל מצדו לא הצטרף למשלחת הישראלית שנסעה לשם בשבוע שעבר. “כבר סיימתי את ההכנות שלי לאירוויזיון", הוא אומר. “תהליך היצירה היה התהליך המשמעותי פה, והחשיבה איך להציג את נועה על הבמה. עברתי את החלק הקשה, ועכשיו זה התור של נועה ושל הצוות שלה".

איך השיר נולד?
“השיר הספציפי הזה נולד ב־2016 למטרה אחרת לחלוטין: דורון מדלי ואני נפגשנו כדי ליצור שיר לפרויקט שלא יצא בסוף לפועל, והשארנו אותו בצד. יום אחד דורון צלצל אליי לגבי השיר, נפגשנו עם מאי ספדיה שהיא יוצרת שאני מאוד אוהב לעבוד איתה, השמענו לה את הפזמון, שבו כבר הייתה המילה ‘יוניקורן', והתחלנו לעבוד על זה. התחלנו לחשוב מה זה אירוויזיון ומה צריך בשביל לנצח בו. כשגיבשנו רעיון, נפגשנו עם נועה והתחלנו לכתוב את השיר יחד איתה – עד שהרגשנו שזה זה. זה מצחיק, אבל שם השיר ‘יוניקורן' נולד כשדורון ואני בזמנו חיפשנו ביוטיוב אם יש שיר עם המילה ‘יוניקורן' ולא מצאנו, אז כתבנו. הכל עבר לנו בראש, מעבר לזה שאנחנו מעצמת הייטק בישראל שיש בה הכי הרבה יוניקורנים. זה התחבר נכון מכל הכיוונים. הטקסט, אולי לא בצורה ישירה, מדבר גם על המדינה. הריגוש עבורי היה שהיינו בחדר והרגשנו את העשייה המשותפת והתוצאה".

ואיך היה לעבוד עם נועה?
“אני פוגש הרבה חבר'ה צעירים שמאוד קשה לעבוד איתם, אבל איתה זה אחרת: היא נותנת הרבה ספייס ומצד שני היא יודעת לנהל את העניינים. זו בחורה ששומרת על הקול שלה, מתאמנת ושומרת על תזונה. היא לוקחת את הכל בצורה הכי רצינית שיש. כשעבדתי בחו"ל עם אמנים כמו כריסטינה אגילרה ופאף דדי קיבלתי את התחושה הזו. לא קיבלתי את התחושה הזו מהרבה אנשים. היא משהו מיוחד".

אתה עוקב אחרי טבלאות ההימורים לגבי השיר?
“אני לא כזה עוקב. ברגע שאני יוצא מהאולפן אני מתרכז בילדים ובמשפחה שלי, וכשאני באולפן אני מתרכז ביצירה. אין לי זמן להתעסק בקריאת טוקבקים. בגלל שאני גם די־ג'יי בינלאומי, אז אני מקבל פידבקים מדיג'ייאים ממדינות שונות בעולם שהם מתים על השיר ורוצים לעשות לו רמיקס, אז אני מבין שהוא מתקבל יפה. זה משמח ואני מתרגש לקראת התחרות".

עבודות בניין

יהל נחשב היום אחד המפיקים המוזיקליים, הרמיקסרים והדיג'ייאים המצליחים בעולם, כשברזומה שלו עבודה עם מדונה, כריסטינה אגילרה, פאף דדי וג'ניפר לופז ועם אמנים מקומיים כמו עומר אדם, עדן בן זקן, רן דנקר, ליאור נרקיס, נטע ברזילי, נרקיס, משה פרץ, אנה זק, אלה לי להב, שירי מימון ועוד. זו לא הפעם הראשונה ששיר שלו מככב באירוויזיון: הוא הפיק את השיר Golden Boy שעמו הגיע אביב גדג' למקום התשיעי באירוויזיון 2015: “הכל קרה מאוד מהר כי הייתה מעורבת בזה תוכנית טלוויזיה (‘הכוכב הבא לאירוויזיון' – ד"פ).

היו לי שלושה ימים להפיק את זה. זה דבר מבורך שיש לך דדליין. נהניתי מכל התהליך הזה. נדב הרשים אותי ווקאלית. יצא לי לשלב כל מיני רעיונות מוזיקליים שהיו לי ואמרתי לעצמי: ‘טוב, אני מחכה עכשיו לתגובות הרעות'. אבל בסופו של דבר זה עשה שמח והגיע למקום מכובד. עד היום אני מקבל הדים מסביב לעולם על השיר הספציפי הזה. זכיתי להפיק עם עידן רייכל גם את Feker Libi לעדן אלנה שהיה צפוי להשתתף באירוויזיון ב־2020, אך זה לא יצא לפועל כי האירוויזיון בוטל באותה שנה בגלל הקורונה".

אנו נפגשים בסטודיו Session 42 בתל אביב, שאותו הוא הקים ומנהל יחד עם המוזיקאים סתיו בגר וטל פורר: “בתעשיית המוזיקה אנשים לא מפרגנים אחד לשני ופתאום שלושתנו נכנסנו לאותה חברה ודואגים שכולם יפרגנו לכולם. אנחנו עושים פה סשני כתיבה, למשל עם המפיקים של דרייק, אריאנה גרנדה, ברונו מארס וג'סטין ביבר. אנחנו מייצרים הרבה חומרים לחו"ל, מקדמים פה אמנים".

יהל, יליד רחובות, נולד לתוך המוזיקה. “המוזיקה תמיד הייתה נוכחת בבית, ההורים שלי ניגנו ושרו כל הזמן, ובגיל מאוד צעיר שלחו אותי למורה פרטית לפסנתר", הוא מספר. “בגיל 14 הצטרפתי כקלידן ללהקת ‘אמן' (Eman). הוחתמנו מהר מאוד ב'הד ארצי' והופענו ב'זהו זה!' ובתוכנית של מני פאר. בתור ילד הרגשתי שהיו מוזיקאים יותר טובים ממני, וזה דרבן אותי להשתפר, ועד היום אני כל הזמן לומד טכניקות חדשות".

בשנות ה־20 לחייו מיקד יהל את עבודתו בסצנת המוזיקה האלקטרונית, אז גם פגש את שותפו המוזיקלי עופר ניסים, מהדיג'ייאים המצליחים בעולם. “הגעתי לראות אותו מופיע בבר בראשון לציון, ראיתי כישרון עצום ונדלקתי", הוא מספר. “במשך כ־13 שנה עבדנו צמוד על מוזיקה והיינו בלתי נפרדים. הייתי מתעורר בחמש בבוקר והולך לעבוד בעבודות בניין ובערבים הייתי יוצר עם עופר להיטים שפוצצו את המדינה".

ב־2002 החלו יהל וניסים לעבוד עם הזמרת מאיה סימנטוב ובשנת 2005, עם צאת האלבום First Time, השלושה חוו הצלחה בינלאומית ראשונה. האלבום נחשב עד היום לאחד האלבומים הישראליים המושמעים ביותר בכל הזמנים בספוטיפיי. למרות כל האמנים הבינלאומיים שעמם עבד לאורך השנים, הוא בחר לקבוע את מקום מגוריו בישראל. “הכל פייק שם, לא הרגשתי בבית בשום צורה", הוא אומר. “גם הבנתי ששם לא מעניינת המוזיקה אלא הביזנס".

מהן בעיניך ההצלחות הבינלאומיות הגדולות שלך?
“לראות את העיבוד שלי בהופעת הגראמי של מדונה מאוד ריגש אותי כי גדלתי עליה, והתקליט הראשון שקניתי היה שלה. העבודה עם פאף דדי גם הייתה מרתקת עבורי".

שמרת על קשר איתם?
“אגיד לך את האמת, לא התחברתי כל כך לאווירה שהייתה שם. הייתה שם אווירה של היפ הופ. אתה מרגיש שאתה בתוך סרט הוליוודי ואתה קולט שזה לא המקום שלך. הייתי עושה ביט מדהים וכולם היו אומרים לי: ‘אתה גאון, בוא נלך למועדון חשפנות'. הם הלכו ואני נשארתי באולפן לעשות עוד ביטים".

בשנת 2014 הפיק יהל את אחד הלהיטים הגדולים ביותר של ליאור נרקיס ועומר אדם, “מהפכה של שמחה". “כשהשיר יצא הוא קיבל ביקורות נוראיות מכולם ובמשך כמה חודשים הוא לא תפס", הוא מספר. “אני זוכר שליאור (נרקיס) אמר לנו: ‘אולי נוריד את השיר מיוטיוב'. אבל אמרתי לדורון מדלי, שכתב את השיר, שייפול להם האסימון. אני זוכר שבאו אליי אנשים ותיקים ואמרו לי שאני הורס את התעשייה. אבל מסתבר שלא הרסנו את התעשייה, אלא היא עברה אבולוציה, ואני חושב שהרבה דברים טובים קרו לפופ. אנשים התחילו ללמוד להשתמש בטכנולוגיה כמו שצריך. הדור הצעיר של הפופ מדהים".

איך אתה מקבל את הביקורת נגד שירים שהפקת?
“אני מבין שיש דברים שאעשה ואנשים לא יאהבו ולא יעריכו אותם. עשיתי פעם הפקה מושקעת וקיבלתי פידבקים מכולם, אבל השיר הזה לא עבר את ה־4,000 צפיות ביוטיוב, ומצד שני עשיתי דברים שחטפו ביקורות קשות והפכו להיות המנונים".

“שיחקת אותה"

אחת הזמרות שיהל, כמפיק, אחראי להצלחתן הגדולה היא עדן בן זקן, אז יוצאת הריאליטי המוזיקלי “אקס פקטור". “היא בדיוק יצאה מהתוכנית והייתה צריכה לספק את הסחורה, היו עליה מלא לחצים והיא גם לא הייתה הטיפוס הכי חרוץ בעולם, בניגוד לחרוצה שהיא היום", הוא מספר. “לא אשכח שהקלטתי אותה פעם אחת והטייק לא היה מושלם אז ביקשתי ממנה להקליט עוד פעם והיא לקחה את זה קשה. אבל עשינו עוד סשן וערכתי הכל ויצא מושלם. זה היה השיר ‘מלכת השושנים' שפרץ לה את הדרך".

יהל אף הפיק לבן זקן את השיר “אף אחד", שזכה בתואר “שיר השנה" בשנת 2017: “קיבלתי טלפון מהמנהל של עדן שאמר לי: ‘תקשיב, השיר גרוע! ההפקה גרועה! אכזבת!'. אמרתי לו שהוא יכול לגנוז את השיר אבל הוא אמר ‘לא משנה'. כשהאלבום יצא, דווקא השיר הזה הפך ללהיט הגדול מהאלבום. המנהל בא ואמר לי: ‘טעיתי, שיחקת אותה!'".

בטקס פרסי אקו"ם האחרון זכה יהל בשני פרסים: כ"מעבד השנה", וכן על השיר “הולכת איתך" של נרקיס, שהוא עיבד והפיק מוזיקלית, ונבחר בתור “שיר השנה" של אקו"ם. “מרגש לראות את ההכרה ומרגש להצליח עם שיר כזה כמו של נרקיס, כי כשהשמעתי אותו בהתחלה לאנשים אמרו לי שהוא אלקטרוני מדי, והוא נהיה סוג של קונצנזוס", הוא אומר. “נרקיס מרגשת אותי בטירוף ואני חושב שהיא זמרת מדהימה".
עם איזה אמן היית רוצה לעבוד?

“די עבדתי עם כולם פה בארץ, אבל אני אוהב לעבוד עם אנשים זורמים שכיף לעבוד איתם. אני אוהב לעבוד עם אנשים שיכולים לתרום ליצירה. זה מה שמרגש ומעניין אותי".