אחרי שישה עשורים על הבמות, וכשהיא אוחזת ברקורד בינלאומי עצום ומרשים, מריה פרנדורי חוזרת לישראל לקונצרט ענק עם תזמורת האופרה הקאמרית הישראלית. פרנדורי, לנצח המבצעת האגדית של שירי מיקיס תיאודורקיס ומנוס חג'ידקיס, תביא אל הבמה של היכל התרבות את המטען המרהיב של יצירתם המוזיקלית המשותפת ועוד המנונים בלתי נשכחים מהקריירה ארוכת השנים שלה. המופע ייערך ב-23 בהיכל התרבות ת"א.
מריה פרנדורי נולדה להורים חסרי אמצעים ואת הפתח החוצה מעולם הדלות מצאה במוזיקה. היא החלה לשיר במקהלה מקומית שירי עם יוונים, ובלטה מאד בכשרונה ובקולה. כבר בגיל 16 מצאה את עצמה הופכת לסולנית, לאחר שהמלחין האגדי מיקיס תיאודורקיס שמע אותה שרה שיר שלו בהופעה, ניגש אליה מאחורי הקלעים ושאל אותה בישירות - "את יודעת שנולדת לשיר את השירים שלי?". התשובה שלה הייתה ישירה וחד משמעית - כן! מאז, ולאורך כל שנות חייו, היו תיאודורקיס ופרנדורי צמד תרבותי חשוב ביוון, כשלצד החיבור האמנותי חלקו גם השקפה פוליטית זהה, התנגדו לשלטון הגנרלים ביוון ונאבקו למען שיוויון וזכויות אדם. לצד המוזיקה שכתב לסרטים כמו "זורבה היווני " ו"סרפיקו", הייתה זו פרנדורי שביצעה את "הבלדה על מאוטהאוזן" שהלחין תיאודורקיס למילותיהם של ארבעה שירים שחיבר המשורר היווני יעקבוס קמבנליס בעקבות התנסותו כאסיר במחנה הריכוז מאוטהאוזן במלחמת העולם השנייה. גם במהלך שנות גלותו של תיאודורקיס בתקופת שלטון החונטה הצבאית, היה מבריח שירים אל פרנדורי, שעזבה בעצתו לפריז, והיא עיבדה אותם והביאה אותם אל הבמות והקהל.
העיתונות הבינלאומית מיהרה להבחין בזמרת יוצאת הדופן מיוון והעניקה לה תארים כמו "קאלאס של העם" (דיילי טלגרף), "ג'ון באאז של הים התיכון" (לה מונד) ו"מתנה מאלי האולימפוס" (הגארדיאן). פרנדורי הלכה והעמיקה את המבע האמנותי שלה, כשהיא ממשיכה לחקור ולשתף פעולה עם אמנים וגופים אנטי פאשיסטיים. הקונצרטים בהם הופיעה בחו"ל הפכו לסמלי המאבק של העם היווני נגד החונטה הצבאית ועיצבו את דמותה כאמנית חלוצית, מוערכת ופורצת דרך.
בהמשך דרכה הצטלבו דרכיה עם המלחין הענק מנוס חג'ידקיס, והיא זו שביצעה את שיריו במסגרת יצירתו הקנונית The Age of Melissanthi, בה תיאר את הקשיים שאחרי מלחמת העולם ה-II. גם איתו הרבתה פרנדורי לשתף פעולה ויחד איתו יצרה קלאסיקות רבות.
אחרי סיום שלטון החונטה ביוון חזרה פרנדורי למולדתה עם תיאודורקיס ויחד איתו ערכה סדרת קונצרטים שנחשבת לאבן דרך בתולדות המוזיקה היוונית. הם הרבו להופיע בעולם, הגיעו גם לצפון ודרום אמריקה ולמזרח התיכון, פגשו מנהיגים רבים והפכו לשגרירים בינלאומיים של סולידריות ואחווה. בשיא כוחה, הצליחה פרנדורי לשבור את האיבה המתמשכת בין יוון לשכנתה ממזרח - טורקיה. היא העלצה מספר קונצרטים ביוון בהם שיתפה פעולה עם המלחין הטורקי Zülfü Livaneli, ואלו זכו לאהדה עצומה בקרב העמים שעייפו מהסיכסוך הארוך.
מאז 1985, עת נולד בנה סטפנוס, מיעטה פרנדורי להופיע וליצור. היא הבליחה לקריירה פוליטית קצרה ביוון, אך הופעותיה המוצלחות יותר היו על הבמות כשהיא מעניקה שוב ושוב ביצועים מצמררים לשיריה הקלאסיים. פעם בכמה שנים, כשהיא שולטת בקצב העבודה ובתוכן שלה, היא מפציעה על הבמות או באולפן ההקלטות, מחדשת את הקסם העצום שחיבר אותה אל גדולי היוצרים ביוון, מעניקה פרשנות רעננה ליצירות האדירות שכבר הפכו לשלה, ומצליחה לגעת במיליוני לבבות ברחבי העולם.