אז ומתמיד ליוותה המוזיקה העברית את מלחמות ישראל בשירים שחלקם נכנסו לקאנון שירי ימי הזיכרון והעצמאות, וחלקם הפכו להמנוני המלחמות עצמן: את מלחמת השחרור ליוו “הן אפשר", “שיר הרעות", “האמיני יום יבוא", “באב אל־וואד" ו"דודו"; את מבצע קדש ליווה “מול הר סיני"; את מלחמת ששת הימים ליוו “נאצר מחכה לרבין", “שארם א־שייח’", “ירושלים של ברזל" ו"הכותל"; את מלחמת יום הכיפורים ליוו “לו יהי", “המלחמה האחרונה", “מי ידע שכך יהיה" ו"אין לך מה לדאוג" (תחתונים וגופיות); את מלחמת לבנון הראשונה ליוו “הביתה" ו"חצבים פורחים"; את מלחמת לבנון השנייה ליוו “מיליון כוכבים" ו"אם יש גן עדן"; ואת מבצע “צוק איתן" ליווה “אצלנו בגן".
עוד לא אבדה תקוותנו: דודי פטימר שב אל סיפור הולדתו של המנון "התקווה"
"צודק היום וגם מחר": אריאל זילבר שר "כהנא צדק" עם חיילי מילואים
ניתן לחלק את שירי המלחמות לשירי נחמה ושכול ושירי העלאת המורל. עוד מימי מלחמת העולם השנייה והבריגדה היהודית הושרו שירים עבריים שעסקו בדמע ובניצחון, ונדמה כי המלחמות ומצבי החירום הלאומיים רק עודדו, ועדיין, את היוצרים והאמנים להקליט שירים שיתארו את המצב. גם במהלך מלחמת “חרבות ברזל" יוצאים שירים חדשים שמנסים לתאר את השבר העמוק, השכול, הכאב וגם את החוזק והאחדות הישראליים, אך בדומה למלחמה עצמה, גם החזית המוזיקלית שונה מכל מה שהיה בעבר: בחודש האחרון יצאו למעלה מ־50 שירים חדשים שעוסקים במלחמה, מספר בלתי נתפס שלא היה כמותו באף מלחמה, בטח שלא בחודש הראשון לפריצתה.
בגזרת שירי ההמתנה לשובם של אהובים, הוציאה נרקיס את “הבלדה למחכות", עידן רייכל ורוני דלומי את “תחזור" ודקלה את “Bring Them Home"; “תרקדי" של אושר כהן, “תרקוד לנצח" של עומר אדם ואינפקטד משרום ו"הריקוד האחרון" של אדיר גץ עוסקים בטבח בפסטיבל “נובה"; בחזית שירי הזיכרון והשכול הוציאה אודיה אזולאי EP חדש ובו שירים כמו “דם של גיבורים" ו"מלאכית לבנה" (לזכר מאי נעים ז"ל), מירי מסיקה הקליטה את “מפל" (לזכר מפל אדם ז"ל), עדן בן זקן חידשה את “מלאכים" של רינת בר, שיר לוי חידש את שירו “יפהפייה", דודו אהרון הוציא את “יש עוד עולם" שהוקדש לחללי ונרצחי מלחמת "חרבות ברזל", נונו הקליטה את “כשהשמש שוב", אליאב זוהר יצר את “בגוף אחד", ועטרה אוריה שחררה את הסינגל “לתמיד", המצדיע ללוחמי מג"ב ומשטרת ישראל ומבכה את הנופלים.
לצד זאת, ישנם גם שירים להעלאת המורל, שירי מולדת ושירים שעוסקים באחדות ובזכות לחיות במדינת ישראל: חנן בן ארי עשה את הספתח עם “מולדת"; איל גולן, שבעבר הקליט את “מי שמאמין" ההמנוני, הקליט הפעם את “עם ישראל חי"; פאר טסי הקליט את “לא תירא"; יובל דיין הוציאה את “תשמרי על הלב" שעוסק בביחד שלנו כעם; ליאור נרקיס הקליט את גרסתו לפיוט “אחינו כל בית ישראל"; שרית חדד ועדן חסון הקליטו את הדואט “אנחנו זה גורל"; לי בירן ואליאנה תדהר יצרו את “בשורה טובה"; שלומי שבת חבר לזיו רובינשטיין לשיר “בדמייך חיי" ויהורם גאון הקליט את “תפילת הדרך".
מבחינת שירי מלחמה, גם כאן היו לא מעט הצלחות ויראליות, בראשן “חרבו דרבו" של נס וסטילה (מבית היוצר של “תיק קטן"), “עזה בלאגן" של צוקוש וג’וסו, ו"כובשים את עזה" של דניאל סעדון. ניסיונות נוספים היו החידוש ל"עם אחד שיר אחד" הידוע מהאייטיז, שזכה לגרסה עכשווית, ו"עם אחד", שיר מקורי שיצרו אלי קשת, בן צור ועומרי ששון ובו איחדו מספר אמנים מהז’אנר הים־תיכוני (דוגמת מאור אדרי, סגיב כהן ויגל אושרי) לשיר משותף.
“דרך להתבטא"
“הסיבה שיוצאים ‘שירי מלחמה’ היא כי זו הדרך של אמנים להזדהות עם המצב", מסביר אסי לביא ("הג'וקר"), עורך ומגיש "בריזה" ברדיו צפון 104.5 וברדיו התחנה 101.5. "יש הרבה יוצרים שזו הדרך שלהם לשפוך את הלב על הנייר ולהוציא שירים ויצירות. זו אחת הדרכים להזדהות עם המצב. יצאו הרבה יותר שירים, גם בשל ריבוי יוצרים וזמרים בהשוואה לעבר. לצד שירים פתטיים, יצאו גם שירים עם טקסטים מאוד חזקים וחודרים שיכולים להתאים לתקופות משבר ולחימה שלצערי יהיו גם בעתיד".
"חלק מהיוצרים כותבים שירים שכביכול ישקפו את ההרגשה שלהם וגם את הלך הרוח הציבורי, והרבה מהם מנסים לייצר איזשהו רגש", מסביר שחר אמאנו, עורך ומגיש מוזיקה בגלגלצ. "זה שצף לא נגמר של שירים. הרבה מהזמרים הם צעירים, חלקם לא מוכרים, שמנסים לקבל הכרה או לתפוס דרך הרשתות והטיקטוק כדי ליצור את 'שיר המלחמה'".
מיכל אסולין סלם, מגישה ועורכת מוזיקלית בכאן גימל, טוענת כי "יש מבול של שירים כיוון שבזמנים קשים, במיוחד בזמן שבו אנחנו נמצאים מאז ה־7 באוקטובר, כמו שראינו - אנשים רוצים לתת מעצמם, כל אחד ומה שהוא יכול להעניק. לכתוב עוזר בתהליך הריפוי, גם של האמן וגם של המאזין. בנוסף, מוזיקאים ומוזיקאיות שהרבה זמן לא עבדו, לא הופיעו, אלא רק בהתנדבות, אם בכלל, אז זאת הדרך שלהם להתבטא ואולי אפילו להוציא שיר שיצליח".
עד כמה מבול השירים הזה מגיע למאזינים כמו גם אליכם, עורכי ומגישי המוזיקה ברדיו? איך מתמודדים עם הצפת החומרים?
אסולין: “האתגר הוא באמת להאזין לכולם, וזה בלתי אפשרי. זה היה נכון עוד לפני המלחמה, ועכשיו אף יותר. אבל מאזינים לרוב. השירים כמובן מרגשים ביותר וחלקם מאוד מחזקים את העם המיוחד הזה שלנו. בתוכניתי 'אגן הים התיכון' בכאן גימל התחלנו לצאת לשטח לבתי המלון של המפונים מהדרום והצפון, שם לראשונה אני ממש רואה את המאזינים המדהימים שלנו, המוזיקה חשובה להם מאוד. השירים מרגשים אותם, והם צמודים לרדיו. ירדתי לשטח כדי לחזק ולחבק ויצאתי מחובקת על ידי המאזינים הנדירים. מאוד מאתגר לשדר את 'אגן הים התיכון' בשטח. המפונים והחיילים רוצים לשמוח, בעיקר מוזיקה שמחה. והמאזינים בבית לא רוצים לשמוח עדיין, עוד מוקדם להם. צריך איזון מושלם וזה אתגר לא פשוט".
לביא: “זה הג’וב שלי במהלך היום. אני מקבל כל יום בערך 100 שירים בממוצע, ואני משתדל לשמוע כל שיר לפחות דקה, דקה וחצי, נותן עדיפות לזמרי A LIST ולא מקפח גם את האנונימיים. לוקח לי בערך דקה, דקה וחצי לדעת אם השיר מתאים לתוכנית שלי, ‘בריזה’, שעוסקת במוזיקה ים־תיכונית. זה לא פשוט".
אמאנו: “בתור אחד ששומע מוזיקה כמעט כל היום אני לא יכול להגיע לכולם. הרבה פעמים שולחים לי גם בוואטסאפ וגם בפלטפורמות השונות אבל אתה לא יכול להגיע לכולם. לפעמים זה ‘תפסת מרובה לא תפסת’".
בשבוע וחצי הראשונים למלחמה, בטרם החלו לצאת שירים חדשים שהתכתבו עמה בצורה ישירה, פרסמה פלטפורמת “מדיה פורסט" את נתוני ההאזנה לשירים המושמעים ביותר בתחנות הרדיו, נתונים שהתבססו כמובן על שירים שיצאו לפני האסון. לפי הנתונים, השיר המושמע ביותר בתחנות הרדיו בשבוע הראשון למלחמה הוא “אמן על הילדים" של חנן בן ארי.
עם זאת, ממרחק של חודש, “ספוטיפיי" ישראל פרסמה את השירים המואזנים ביותר אצלה, המייצגים במובן מסוים את הלך הרוח בשטח, ובמקום הראשון מובילה יסמין מועלם עם שירה “יהיה טוב" (קרוב ל־340 אלף האזנות), שיצא במאי השנה ובשבוע האחרון זכה גם לשיתוף בסטורי של אושיית הרשת והאופנה קים קרדשיאן. מועלם גם נמצאת במקום השלישי בגרסת המשאפ ל"יהיה טוב" ו"מים שקופים" יחד עם עומר אדם (272 אלף האזנות). במקום השני והמפתיע ניצב יגל אושרי עם השיר “לצאת מדיכאון" (קרוב ל־312 אלף האזנות). אושרי, שאיבד בטבח ה־7 באוקטובר את בת זוגו של אחיו, הקליט את השיר לפני המלחמה. בראיון סיפר שהוא נכתב על דיכאון אישי שלו, אך מאז הטבח הפך השיר סמל לדיכאון לאומי. גם שירים ישנים כמו “יעקב התמים" (אל תירא ישראל) ו"עוד אבינו חי" הפכו ללהיטי שטח, בעיקר בהופעות בפני לוחמים.
“אנחנו רואים עכשיו הרבה שירים נקודתיים שמתאימים לסיטואציות", מסביר אמאנו. “אני מזהה הרבה אמנים שמנסים להביא את המשהו המרגש הזה, שיר שיתפוס את הרגש, ולדעתי זו טעות כי אנחנו כרגע מאוד חסומים רגשית, וכשאתה נוטה לדבר אליי עכשיו לרגש – אני לא מצליח, וכשאתה מביא לי את זה בכמות כזו של שירים - אז בכלל. אני מקבל את הסיפורים האלה בחדשות, ופחות צריך את זה כרגע בשירים. הרבה מהשירים לא פוגעים ולא מצליחים לרגש כי אנחנו די חסומים רגשית מכדי להתמכר לאיזה שיר אחד. ערב לפני האסון, הגשנו בן פרג’ ואני בגלי צה"ל ספיישל סוכות ושאלתי את איש הרדיו והפזמונאי חיים קינן למה לא כותבים כיום על הארץ, והוא אמר שהיום לא מחפשים שיר עם משמעות אלא להיט, ופתאום אתה רואה שטף של שירים על הארץ והמולדת. פתאום לכולם יש רצון להביא משהו פטריוטי, ישראלי, משהו מהמקורות".
והאוזן הישראלית צמאה לזה לדעתך?
“אני חושב שהאוזן הישראלית דווקא מאמצת שירי ‘טרום מלחמה’, ולכן ‘יהיה טוב’ של יסמין מועלם הוא השיר הכי מושמע. לאנשים קשה עכשיו לאמץ שיר חדש לתקופת המלחמה, הם מחפשים את השיר המוכר. השיר נותן אופטימיות ואנשים מחפשים את הנחמה הזו. גם ‘לצאת מדיכאון’, שיצא באוגוסט, תפס בזמנו ברשת, אבל הפעם, לצד סיפור האובדן האישי של יגל, הוא זכה לחשיפה ואומץ במלחמה הזו".
מחפשים המנון למלחמה
נכון לכתיבת שורות אלה, לפי נתוני “מדיה פורסט" מהשבוע האחרון, השיר המושמע ביותר בתחנות הרדיו בישראל הוא “עם ישראל חי" של איל גולן. אחריו ניצב “תחזור" בביצוע הפרויקט של עידן רייכל, “תרקדי" של אושר כהן, “לצאת מדיכאון" ו"הבלדה למחכות". למעשה, 19 שירים מבין 20 השירים המושמעים ביותר נוצרו בחודש האחרון וכבשו את מצעדי ההאזנות הרבה יותר מקלאסיקות ישנות, דוגמת “מה אברך" או “אין לי ארץ אחרת" שכבשו בעבר את הפלייליסטים בזמן מבצעים, מלחמות וטראומות לאומיות.
איזה מבין השירים שיוצאים בימים אלה יוכתר כ"המנון המלחמה"?
אמאנו: “לדעתי ‘שיר המלחמה’ עוד לא נכתב. השירים האלה נקודתיים לחודשים הקרובים אך לא תשמע אותם בעוד שנה. אני רואה שמנסים לכתוב שירים כאלה, אבל כרגע אנשים מחפשים לאמץ שיר שהם מכירים ולהתאים אותו למצב. נוצר מצב שהרבה זמרים מוציאים שבלונות של מוזיקה כדי לדבר לרגש וברוב המקרים זה מתפספס וזו טעות".
אסולין: “לא בטוחה שיישארו הרבה כהמנונים של המלחמה. אני דווקא רואה ששירים ישנים יותר הפכו להמנון. השיר שמבחינתי הכי מזוהה עם המלחמה הוא ‘יהיה טוב’ של יסמין מועלם, במיוחד הביצוע לשיר הזה עם עומר אדם עם השיר ‘מים שקופים’. זה שיר מאוד מחזק והוא בדיוק מה שהיינו צריכים בתקופה הזאת. אי אפשר היה לכתוב אותו יותר טוב ובהתאמה יותר מושלמת למצב. גם הסרטונים מתחילת המלחמה של חיילים ששרים אותו הוסיפו. יש בו משהו מאוד מרגיע ומנחם. הוא לא שיר שמח ולא שיר אבל, אלא הוא מדבר בדיוק על מה שאנחנו צריכים לשמוע עכשיו, שבסוף יהיה טוב. זה תמיד יישאר המנון המלחמה בשבילי".
לביא: “להגיד לך שיש שירים שיחזיקו כאן עוד 30 שנה קדימה ויהפכו להמנוני מלחמה או לשירים בסגנון כמו ‘כשתבוא’ של בועז שרעבי או ‘לו יהי’ של נעמי שמר? לא בטוח. היום אורך חיים של שירים הוא הרבה יותר קצר, אבל יש שירים מדהימים ומצוינים שיכולים להתאים לתקופות כמו זו שלנו".
מהם השירים שהכי נגעו בכם?
לביא: השיר ‘תרקוד לנצח’ של עומר אדם ואינפקטד משרום, שלכאורה נראה הכי מוזר שיכול להיות לחבר מוזיקת טראנס עם מוזיקה מזרחית, אבל זו פעם ראשונה שהצטמררתי והתרגשתי מקטע טראנס. ‘שמור עליי’ של אודי צברי על מתנדבי זק"א גם קורע את הלב, שיר מצוין ולחן מעולה שנותנים הרגשה טובה. ‘שלמים’ של מאור אדרי הוא גם מצוין. לדעתי גם ‘אנחנו זה גורל’ של עדן חסון ושרית חדד הוא שיר טוב, וגם ‘עם ישראל חי’ של איל גולן, שגם אם לא יחזיק פה שנים, הוא שיר שמתאים לתקופות של מלחמה ומגיפה, תקופות שמזכירות את התקופה שעכשיו אנחנו עוברים.
כמובן שגם ‘יהיה טוב’ של עומר אדם ויסמין מועלם הוא שיר שקיבל קונוטציה מדהימה למלחמה, כמו גם ‘שושנים עצובות’ של עידן רייכל, שיצא לפני 20 שנה ועכשיו מקבל קונוטציה מצמררת. הראל מויאל עם ‘בשורות מאהובי’, ‘מולדת’ של חנן בן ארי והשירים מה־EP המצמרר של אודיה אזולאי ‘דם של גיבורים’ ו’מלאכית לבנה’ – מצמררים".
אסולין: “נוסף ל’יהיה טוב’, גם השיר ‘בגלל הרוח’ של שלומי שבת הוא המנון עבורי למלחמה הזו. ב’אגן הים התיכון’ יש ברכות לשבת של המאזינים. מתחילת המלחמה כל תוכנית מסתיימת בברכה ‘אנחנו ננצח, לא בגלל הכוח, רק בגלל הרוח’. זה המנון מלחמה שלא ילך לעולם. גם השיר ‘לצאת מדיכאון’ הפך להמנון. הוא יישאר חקוק בזיכרון שלנו של המלחמה הזאת".
אמאנו: “בעיניי יש כמה מאוד טובים, למשל ‘שיבולים’ של אדר גולד, שממש מתכתב עם ‘הדרך אל הכפר’ של רבקה זוהר משנות ה־80, וזה כמו ‘החיטה צומחת שוב’ של חוה אלברשטיין. זה שיר ממש טוב שבמערכת החינוך אימצו אותו ושולחים למורות, ואני חושב שהוא יתאים גם לימי זיכרון אחרים. גם ‘הבלדה למחכות’ של נרקיס הוא שיר מצוין כי אפשר לאמץ אותו לכל יום זיכרון. ‘תחזור’ של עידן רייכל ורוני דלומי הוא גם שיר זיכרון קלאסי שאפשר לאמץ למלחמה הזו אבל גם לכל אירוע זיכרון. ‘שמור עליי’ של אודי צברי הוא גם שיר מעולה שמביא משהו אחר ומיוחד".
