"באחד הבקרים נתקלתי במילות שירה של רחל שפירא 'בוא בשלום'', הלחן היפה של נורית הירש התנגן לי בראש וידיי גלשו מאליהן על קלידי הפסנתר", מעידה הזמרת והפייטנית ליאת יצחקי. "שרתי את מילות השיר - ופתאום נעצרתי. המילים הצטלצלו לי ברלוונטיות מצמררת כמו נכתבו כאן ועכשיו, על מה שאנחנו עוברים בימים אלה, עם האבק המתערבל בגבעות ובשוחות, הציפייה לגשם ומעל לכל - התפילה שישובו אלינו בשלום".
שנה למותו של יצחק קלפטר: האזינו למיטב יצירותיו
זו השנה השמינית: פסטיבל יהודי לאמנויות יצא לדרך
יצחקי החליטה להפיק את השיר - שכתבה שפירא ב-81' בעקבות פיוט עתיק ונהפך תוך שנה לאחד משירי מלחמת לבנון הראשונה - כתפילה וכתקווה להשבת החטופים בעיבוד הממזג את הרוח הישראלית, הנושבת ממנו, עם קצב וניחוח אתני עכשווי. להקלטת השיר עם הבעת התקווה, העולה ממנו, היא צירפה נשים מיישובי העוטף, שפונו ומבתיהן ושרות מעומק ליבן, כשכל המעורבים בהפקה המוזיקלית בראשות נדב ביטון הם מהדרום.
"זה מתוך הרגשה שכולנו נזרקנו בחזית, לא רק הנלחמים ברצועה וכולנו מעורבים נפשית במלחמה", מעירה יצחקי, שקיבלה מרחל שפירא את ברכת הדרך לחידוש השיר. ביצועו הנוכחי מצטרף לביצועיו המקוריים, על-ידי "האחים והאחיות" ועל-ידי להקת "הכיס" עם הסולנית דלית כהנא, כשגם נורית הירש עצמה מרבה לבצע אותו בהופעותיה.
בשיחה עם יצחקי מתחוור עד כמה יש לה קשר אישי לשיר, כשכאשר היא שרה כעת "בוא בשלום", היא מתכוונת לשניים מחמשת ילדיה, המגויסים כעת, כשאחד מהם מעורב בלחימה ברצועה, "מה שהופך אותי לאמא מודאגת", לדבריה.
יצחקי לבית אסולין היא בתם של אנשי חינוך מבית-שאן, שהשקיעו בחינוך המוזיקלי של ילדיהם, מה שהביא לכך שהיא מנגנת במספר כלים וגם שרה "למרות שבלימודיי באולפנה לא עודדו אותנו, הבנות, לשיר בנוכחות גברים". יצחקי איננה מההולכים בתלם. כשהיא למדה במכללה דתית לתואר ראשון בחינוך, התפרנסה, בין השאר, מנגינת פסנתר בבתי-מלון ו"אפילו גם משטיפת רצפות בבתים". היא מאוניברסיטת בר-אילן בעלת תואר שני במשפטים, עם דגש על קניין רוחני וזכויות יוצרים, אך היא איננה עוסקת בכך בפועל.
פרסומה הראשון של יצחקי, הנראית צעירה מ-48 שנותיה, היה באמצע העשור הקודם בעקבות השיר "אין לי דבר", שאותו היא כתבה על-פי מכתב שנמצא במכתב שכתב אחד מחללי מבצע "חומת מגן" לארוסתו. הראל מויאל, זוכה כוכב נולד 2, פרסם ראשון את השיר.
יצחקי, זמרת שהיא גם פייטנית, חיה עם משפחתה בבית-חורון, יישוב מעורב, שבו חיים יחדיו חילונים ודתיים. ההרמוניה ביניהם מיושמת גם בביתה, כשבעלה, דני, איש ענף הביטוח, הוא חוזר בשאלה. "בוא בשלום", היא שרה ברגש ומתכוונת לכל מילה שבשיר שהיא שרה בברכתו.