תזמורת המהפכה, שכשמה כן היא, יוצאת במופע חדש - ״אדבר איתך״, מופע בעברית ובערבית עולה בהפקה משותפת עם מרכז תרבות בית הגפן בחיפה לציון 60 שנה להיווסדו.
במופע - בהשתתפות דיקלה, נור דרוויש, רביד כחלני ואכרם עודה – יבוצעו שירי האהבה הגדולים העבריים והערביים - כפי שמעולם לא נשמעו. השירים העבריים יושרו לראשונה בערבית והשירים הערביים יבוצעו בעברית. כל השירים במופע יבוצעו בעיבודים תזמורתיים חדשים. מנצח: רועי אופנהיים. אוצרים: זהר שרון, רועי אופנהיים, ניזאר אלכאטר.
- 6/4/24 אודיטוריום חיפה במסגרת אירועי 60 לייסודו של מרכז בית הגפן
- 10/4/24 במסגרת סדרת המהפכה באופרה הישראלית, ת"א
- 29/4/24 בהיכל אמנויות הבמה הרצליה
זוהר שרון, מנהל הלהקה, מסביר על מה ולמה המופע כ"כ מתבקש ורלונטי. שרון בעל רזומה עשיר-מלחין, פסנתרן, מפיק מוזיקלי ואיש חינוך. זוכה פרס יצירה לקומפוזיטורים מטעם ראש הממשלה לשנת תשע"ב (2012) וזוכה תחרות "קלאסילייק" של מפעל הפיס להלחנת יצירה תזמורתית לילדים לשנת 2012. בוגר בית-הספר למדעים ואומנויות בירושלים (IASA). בוגר תואר ראשון ושני ומצטיין דיקן מטעם האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים בפקולטה לקומפוזיציה, וכן בוגר בהצטיינות של האוניברסיטה העברית בירושלים, בחוג למדעי המדינה. מרצה למוזיקה באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים במגוון תחומים כגון קומפוזיציה, תיזמור ועיבוד, פיתוח שמיעה, תולדות המוזיקה הישראלית האמנותית, הרמוניה וקונטרפונקט, ליווי שיר, אילתור. מנחה של פרויקט הגמר בבית ספר רימון למוזיקה במסלול קומפוזיציה וניצוח לאמנויות המסך והבמה.
חבר מייסד ומנהל אמנותי של "תזמורת המהפכה". במסגרת פעילותו ב"תזמורת המהפכה" יצר והלחין פרויקטים המשלבים מוזיקה תזמורתית, וידאו ואלקטרוניקה ("ריפליי", "לנוע בלי לזוז", "מצבי רוח", "הבשורה על-פי מונטי פייתון״, "התזמורת חיה בסרט – פרויקט האנימציה") וכן שיתף פעולה וכתב עיבודים למיטב האמנים בארץ ביניהם ברי סחרוף, הדג נחש, עברי לידר, החצר האחורית, אסף אמדורסקי, נינט טייב, גידי גוב ועוד. עוסק בהלחנה ועיבוד להרכבים שונים בסגנונות מגוונים. יצירותיו ועיבודיו בוצעו על-ידי מיטב התזמורות וההרכבים הקאמריים בארץ. הפיק מוזיקלית ועיבד את האלבומים של נגן העוד ערן זמיר ("ניגודים משלימים") ואלבום הבכורה של להקת "גוטה-גוטה".
מהי תזמורת המהפכה ומה הרעיון מאחוריה?
תזמורת המהפכה הינה בית ליצירת מוזיקה ישראלית תזמורתית מקורית בשילוב אמנויות במה אחרות (אנימציה ווידאו-ארט, תיאטרון, מחול). התזמורת יוזמת, מפיקה ומבצעת פרויקטים מקוריים משלה מדי שנה. נגני התזמורת הינם נגנים מצטיינים עם יכולת נגינה במגוון סגנונות ועם פתיחות להתנסויות בימתיות החורגות מהנגינה הקלאסית המסורתית.
התזמורת נוסדה ומנוהלת אמנותית על-ידי המלחין זהר שרון והמנצח ד"ר רועי אופנהיים בשנת 2004. התזמורת מנהלת אמנותית שתי סדרות מופעים שנתיות במשכן האופרה ת"א ובהיכל אמנויות הבמה הרצליה - "סדרת המהפכה".
תזמורת המהפכה משתפת פעולה עם תיאטראות הקאמרי וחיפה בשלל הצגות (׳החבדניקים׳, ׳מלאכים באמריקה׳, ׳חובזה׳ ו׳בילי שוורץ׳), ועם להקת המחול ׳ורטיגו׳ במספר מופעי מחול (׳רעש לבן 2018׳ ו׳בציר 2023׳). הטרילוגיה הישראלית של תזמורת המהפכה (׳התרנגולים: הרמיקס׳, ׳קונצ'רטו לגשש ותזמורת׳ ו׳יוסי בנאי והמהפכה׳) זכתה להצלחה רבה ברחבי הארץ, והמופע יוסי בנאי והמהפכה אף שודר בכאן. התזמורת הופיעה במגוון פסטיבלים בארץ (פסטיבל ישראל, צלילים במדבר, פסטיבל קול המוזיקה כפר בלום ועוד) וכן על במות ברחבי העולם ביניהן ברויאל אלברט הול, לונדון ובפסטיבל סיביו ברומניה. כמו כן הוציאה התזמורת שירים ואלבומי הופעות עם גידי גוב, ציפורלה, דודו טסה, ועברי לידר ועוד.
התזמורת הינה עמותה הנתמכת על ידי משרד התרבות ועיריית תל אביב. מופעי סדרת המהפכה נתמכים על ידי סנו - אלכס ודיתי לנדסברג וכן על ידי מיכל ויובל רכבי.
מהפכה זה מה שקורה כאן, איך אתם פועלים בהתאם למצב?
החיים מורכבים, בלתי צפויים ומלאי סתירות. לא תמיד יש הלימה בין אירועים שונים המתרחשים בציר הזמן. דווקא בשנים האחרונות שהיו מלאות משברים חריפים אשר פגעו בין השאר גם בעולם התרבות (מגיפת הקורונה הממושכת, ההפגנות והמחאות בשנה שעברה על רקע המהפכה המשפטית, ובחצי השנה האחרונה אירועי ה-07.10 המזוויעים והמלחמה שפרצה בעקבותיהם) תזמורת המהפכה נמצאת בתנופה גדולה של עשייה ויצירה וגם זוכה לחשיפה גדולה ולהכרה הולכת וגוברת מצד קהל ומבקרי תרבות ומוזיקה.
אני תוהה לעצמי לעיתים עד כמה התנופה הזאת יכלה להיות גדולה עוד יותר אילו מציאות החיים היתה יותר שלווה ושפויה…
אנחנו מתחילים את תהליכי היצירה של הפרויקטים שלנו חודשים רבים לפני מועד הבכורה, ולעיתים האירועים שמתרגשים עלינו תופסים אותנו בעיצומם של תהליכי יצירה שאינם תלויים בנסיבות החיים, בפוליטיקה, במשברים. איננו אדישים למתרחש סביבנו, והדבר יוצר לנו דילמות לגבי העיתוי של הבכורות של המופעים שלנו, אולם אני מרגיש שיש לעשייה אמנותית ותרבותית תוקף ורלוונטיות לא רק בקונטקסט של הכאן והעכשיו ושבני אדם, כל אינם במצב הישרדותי, תמיד צמאים להפוגה משגרת החיים ולמזון רוחני.
את המופע 'אדבר איתך' היינו אמורים להעלות בבכורה כבר בחודש דצמבר 2023 אך הבנו כי החברה הישראלית מדממת ואין פניות נפשית לסוג כזה של מופע. גם כשהעלינו בבכורה בחודש פברואר את המופע 'הבשורה על פי מונטי פייתון' שאלנו את עצמינו לגבי העיתוי והלגיטימיות של סוג כזה של מופע שבמרכזו הומור, נונסנס, אבסורד, סצינות שיש בהן לעיתים אלימות וקריאת תיגר על מוסכמות בעת שהעצבים של החברה הישראלית כה חשופים ושהרגשות השולטים הם של עצב, כאב, כעס, חרדה ותיסכול. לבסוף החלטנו למרות הכל להעלות את המופע, ולאפשר לאנשים לצאת לבלות, להתנתק ולו לשעה קלה מצרות היום-יום.
אני מרגיש שהדבר דומה במעט ללידה. כשאתה בוחר להביא ילד לעולם, אתה לא יודע בדיוק לתוך איזה עולם הוא יוולד בעוד 9 חודשים. אבל אתה מרגיש צורך עמוק ורצון עז להביא חיים חדשים לעולם, ואתה מלא תקווה שהעולם יאיר פנים לילד שלך, ושהוא יצלח את המורכבויות והקשיים. כך גם אנחנו, מרגישים שליצירה שלנו יש מקום בעולם, שיש מספיק אוזניים פקוחות, לבבות שחפצים במעשה האמנות, בחוויה תרבותית שמכנסת לשעה קלה קהל רב לתוך אותו עולם ומאפשרת להתענג על האיכויות הטובות שיש למין האנושי - היכולת של קבוצת אנשים לשתף פעולה יחדיו למען מטרה משותפת כפי שמתגשמת בצורה מופלאה בנגינה תזמורתית, היכולת להקשיב, להסתקרן, להתענג על יופיה של המוזיקה, של היצירתיות, של החיפוש אחר היפה, ההרמוני. לעיתים קרובות, אנחנו גם מעוניינים להעלות שאלות ולאתגר את הקהל לבחון אפשרות לראות את המוכר מזווית חדשה, או להתמודד עם רגשות פחות נעימים אולם במרחב בטוח של יצירת אמנות.
אני מאמין שדווקא בעיתות משבר, כשיש הרגשה שהדברים מתפרקים ושהשנאה גוברת, זה הזמן להשמיע את הקול השפוי שחושב אחרת. הקהל צריך לדעת שיש אהבה ותקווה בעולם ולא רק שנאה, סבל ומלחמה. אני באמת ובתמים מאמין שכדי לנצח את החושך צריך בראש ובראשונה להגביר את האור.
איך נולד הרעיון להפקה הנוכחית? מה היא תכלול? איך אתם נותנים במה לכל הצדדים?
לפני כשנה וחצי הוזמנו לפגישה עם בית הגפן - מרכז תרבות ערבי-יהודי הפועל בחיפה במטרה לקדם את החיים המשותפים בחיפה ובישראל. לייצר הזדמנויות מפגש והיכרות בין תרבותית, להוות בית לכולם, לתת במה לגיוון ולעושר התרבותי בחברה בישראל. פגשנו שם את אסף רון המנכ״ל, הילה גושן המנהלת האמנותית ולימור שיין המפיקה הראשית. הם סיפרו לנו כי בשנת 2024 יחגוג בית הגפן 60 שנים להיווסדו ו-30 שנים לפסטיבל ״החג של החגים״ וכי בית הגפן מעוניין לציין זאת באמצעות מופע חגיגי מיוחד המיועד לאחד האולמות הגדולים בחיפה.
רועי ואני יצאנו מהפגישה בתחושת שליחות אך גם בחששות. הרגשנו שיש כאן הזדמנות ליצור מופע באזור שעד כה תזמורת המהפכה לא פעלה בו ושבעצם ההיענות להזמנה יש אמירה ערכית ואפשרות לתרומה לחברה המשוסעת והכואבת שלנו. מנגד, עלו אצלנו חששות, מאחר ואיננו תזמורת אנדלוסית או תזמורת שמתמחה בשילובי ״מזרח ומערב״ בעשייה האמנותית שלה. חיפשנו דרך אישית משלנו לגשת לאתגר הזה, ולאחר מספר רעיונות וניסיונות, רועי העלה את הרעיון המבריק של ביצוע של שירים של שתי התרבויות שיתורגמו לשפה האחרת. אחרי דיון ומחשבה החלטנו לבחור נושא מאחד לכל השירים - שירי אהבה. חשוב היה לנו לבחור שירי אהבה שיש להם איכות קאנונית בכל אחת מהתרבויות (העברית והערבית), שירים אהובים שכל (או לפחות רוב) הציבור מכיר, על-מנת שאפשר יהיה ליצור מפגש של ממש בין המוכר - הלחן המקורי של השיר, לבין הזר - התרגום לשפה האחרת. בתחילה חשבנו להתעסק בנושא האהבה בצורה רחבה - אהבה זוגית, אהבת השם, אהבת הטבע וכו׳. לבסוף, החלטנו להתמקד בשירי אהבה זוגית.
חיפשנו אוצר שותף אשר בקיא בשירי האהבה של התרבות הערבית וכך הגענו אל המלחין והפסנתרן ניזאר אלכטאר. ניזאר סייע לנו לגבש רשימה של 10 שירים ערביים מאד פופולריים, כאלה שגם יחמיאו ויתאימו לסגנון הנגינה המערבי של נגני התזמורת שלנו אשר מרביתם אינם בקיאים בנגינה במקמאת (סולמות ערביים הכוללים גם רבעי טונים). מנגד גיבשנו רשימה של 10 שירים אהבה עבריים. הבחירה היתה מאד קשה. התחלנו עם רשימה של כ-100 שירים, ובהדרגה הלכנו וצמצמנו אותה. נעשו בחירות וויתורים כואבים…
בשלב הבא, כשסיימנו את שלב האוצרות של השירים, פנינו למספר מתרגמים - ד״ר יותם בנשלום אשר היה אמון על תרגום השירים מערבית לעברית, והמתרגמת ד״ר שאדיה חאמד וד״ר גו׳דאת עיד היו אמונים על תרגום השירים מעברית לערבית. ביקשנו מכל אחד מהם לתרגם באופן חופשי יחסית את הטקסט, כשהדגש המרכזי היה לשמור על המשקל המוזיקלי של הטקסט וההתאמה שלו לקצביות ומבנה הפראזה המוזיקלית של הלחן המקורי.
לאחר מכן, פנינו למספר מלחינות ומלחינים, חלקם יוצרים שכבר עבדנו איתם בעבר וחלקם יוצרים שאנחנו עובדים איתם בפרויקט הזה בפעם הראשונה. כל אחד מהם התבקש להאזין לכל השירים ולדרג את השירים המועדפים עליו. יצאנו מהתהליך הזה עם שיבוץ - כל מלחינה או מלחין יצאו עם 2 עד 4 שירים אותם הם היו אחראים לעבד לתזמורת.
הרגשנו שעל-מנת לאפשר לתת ביטוי מוזיקלי עשיר והולם לשתי התרבויות כדאי שנעבה את ההרכב התזמורתי שלנו אשר כולל כלי קשת, כלי נשיפה מעץ וממתכת, כלי הקשה מערביים ומערכת תופים, גם בסקציה של כלים מזרחיים - חליל נאיי, עוד, קאנון, וכלי הקשה מזרחיים. במשך מספר חודשים המעבדים שלחו אלינו סקיצות של העיבודים שלהם, אנחנו הגבנו, תיקנו, ליטשנו והכנו גרסאות דמו של השירים שיאפשרו לזמרים ללמוד את העיבודים החדשים.
במקביל התחלנו לפנות אל זמרות וזמרים ערביים ויהודים, וגיבשנו צוות שכולל את נור דרוויש, דיקלה, אכרם עודה ורביד כחלני. הסברנו לכל זמר שפנינו אליו את מהות הפרויקט. למעשה, ההזמנה היא לשיר שירים של התרבות האחרת (היהודים שרים את השירים הערביים והערבים שרים את השירים העבריים), ולא בשפת המקור, אלא בשפה המתורגמת. דיקלה למשל תשיר במופע את השיר ״אני לדודי ודודי לי״ (انا لحبيبي وحبيبي الي - Ana la Habibi) של הזמרת הלבנונית פיירוז ללחן של האחים רחבאני בעברית, ואילו אכרם עודה ישיר את השיר ״ניצחת איתי הכל״ של הזמר והיוצר עמיר בניון בערבית. דוגמאות לשירים נוספים שיבצעו בגרסאות מתורגמות לשפה האחרת במופע הם "הכניסני תחת כנפך", "ממעמקים" "שיר של יום חולין״, ו"אדבר איתך" שיבוצעו בערבית, לצד מיטב השירים של פיירוז, עמרו דיאב, או מאג'דה אלרומי אשר יושרו בעברית. יהיו מספר שירים במופע שיבוצעו גם בדואטים בשתי השפות ובסיום המופע יבוצע השיר ״לשיר איתך״ ברביעייה של ארבעת הזמרים ובשתי שפות.
רובד נוסף וחשוב מאד במופע הוא עבודת הוידאו ארט אשר יוצר הסטודיו של אורן גבאי. בעבודת הוידאו-ארט יוקרן הטקסט המקורי של השיר על גבי מסך גדול בשילוב עבודת הנפשה של צבעים, צורות ותמונות מופשטים שנוצרו במיוחד עבור כל אחד מהשירים. כלומר, אם מדובר בשיר שבמקור היה שיר ערבי, הטקסט שיוקרן על גבי המסך יהיה בערבית בעוד הזמר או הזמרת שיבצעו את השיר יבצעו אותו בעברית. כך, אפשר יהיה לחוות את השיר ולפענח אותו בכמה רבדים. באמצעות התרגום לשפה האחרת, נתקרב ונתרחק, ננוע בין המוכר לבין הזר, נשמע את שירי האהבה שלנו באופן שונה ונאפשר בכך הקשבה חדשה לעצמנו ולאחרים.
אנחנו מזמינים למופע קהל מעורב של יהודים וערבים - לשבת יחדיו ולהקשיב למוזיקה המדברת לשני העמים על נושא שמשותף לכל בני אנוש - אהבה. ברור לנו כי היומרה להגיע לקהל הערבי מרחיקת לכת, אולם יש ערך לכוונה ובכוונתינו לנסות למצוא דרכים להגיע גם לקהלים האלה עם המופע.
האם היו קשיים בדרך? מהם?
היו אתגרים רבים לאורך הדרך. בראש ובראשונה, התרבות הערבית זרה לרועי ולי, איננו דוברים ו/או קוראים את השפה הערבית, וזה לכשעצמו אתגר מאד גדול למנהלים אמנותיים. הרגשנו במידה רבה ״עיוורים״ ונזקקנו לעזרתם של יועצים ומתרגמים וגם היינו צריכים ״לשחרר״ את השליטה שאנחנו רגילים אליה בכל הפרמטרים.
שנית, עצם העובדה שבחרנו לעבוד עם קבוצה גדולה של מלחינות ומלחינים (סה״כ 9) יוצרת מורכבות גדולה בפני עצמה בתקשורת, בתיאום, בשמירה על אחידות ברמה. רצינו לשלב יותר מלחינים ערביים שמנוסים בתיזמור וכתיבה מערבית אולם התקשינו לאתר כאלה. בסופו של דבר המלחין הערבי היחידי שלוקח חלק בכתיבת העיבודים הוא ניזאר אלכטאר.
בנוסף, היה מאתגר עבורינו לאתר את הזמרים שיסכימו לקפוץ למים האלה ולהצטרף כמבצעים להרפתקה היצירתית שלנו. פנינו למספר זמרות וזמרים עד שהצלחנו לגבש את הצוות הנוכחי. כאשר הזמרים החלו ללמוד את השירים המתורגמים, היו להם מעת לעת הערות והשגות לגבי התרגום, לעיתים קרובות כי הדבר לא היה נוח לשירה או מספיק מוזיקלי. המתרגמים גילו פתיחות וקיימו שיחות עם הזמרים וכך קרה שהזמרים הפכו במקרים מסויימים לשותפים לתרגום.
ולבסוף - האתגר של לשלב את כל המבצעים יחדיו, כולל נגני הסקציה המזרחית שאינם נגנים קבועים בתזמורת, יחד עם 4 הסולנים, בפרק זמן של מספר חזרות מצומצם, ולסנכרן את הכל עם עבודת הוידאו-ארט בצורה חלקה ומדוייקת ועם ביצוע מוזיקלי רהוט ומשכנע - זה אתגר בפני עצמו
ולבסוף, אירועי השביעי באוקטובר, העלו שאלה בנוגע לעיתוי של קיום המופע. לא הרגשנו שהדבר מעלה שאלה בנוגע לעצם קיום המופע, הרגשנו שהדבר אולי אף יותר נחוץ ומוצדק כעת, אולם הבנו שהדבר מאד מורכב בעת הזאת.
דו קיום זה יפה אבל מה קורה בשטח - אמנות יכולה לשנות? מה היית רוצה שהמופע יעשה?
אנחנו אמנם פועלים מתוך תשוקה ואמונה בדרכינו האמנותית, אולם איננו נאיבים או שוגים בחלומות. אמנות בפני עצמה לא משנה מציאות או סדרי עולם, ובטח ובטח של מופע זה או אחר העולה מספר פעמים ונחשף לכמה אלפי אנשים. אולם היא עונה על צורך עמוק של בני אדם במשמעות, באפשרות לראות את הטוב, היפה.
הפרויקט הייחודי שלנו משלב אמנות ואקטיביזם חברתי ומבקש לטפח הקשבה רדיקלית בין יהודים וערבים בישראל, לעודד ערכים של סולידריות, הכלה, כבוד וסקרנות הדדית לגבי שתי התרבויות באמצעות המוזיקה, ולייצר הזדמנות נדירה לחוויה תרבותית משותפת. בעת של שיסוי וקיטוב חברתי בחברה הישראלית, אשר לדאבוני יש להניח שימשכו עוד שנים רבות, יש בעיני ערך גדול לחשוף ולהבליט דווקא את המשותף, את הדברים שנמצאים במהות ובבסיס של הקיום האנושי, את הצרכים העמוקים שחוצים דת, גזע, מין, מגדר או מגזר. אני מקווה שבאמצעות תרגום שירי האהבה של כל אחת מהתרבויות לשפה האחרת, מתוך עשייה שכל כולה מגיעה מתוך אהבה, נקיים מעין ״הכנסת אורחים״, נצליח ולו במעט להגדיל את המשותף, לראות את הדומה, נסתקרן לגבי האחר, ניתן תקווה, ולו לשעה קלה.
ד״ר יותם בנשלום, מי שתרגם את שירי האהבה הערביים שנבצע במופע ״אדבר איתך״ לעברית, סיפר כששאלנו אותו לגבי העמדה האישית שלו לגבי יצירת המופע: "לנו, כיחידים וכחברה בישראל, יש רק מה להרוויח מן ההיכרות עם התוצרים היפים והמענגים של העשייה התרבותית של העולם הערבי. הרווח הזה מתבטא גם במשהו קונקרטי ורלוונטי לעיתות של מלחמה ומצוקה: בהפחתת האימה. ממש כשם ששום מפלצת אינה מפחידה יותר מחושך מוחלט, כך שום שיר, ולא משנה מה תוכנו, אינו מאיים יותר משיר שאת מילותיו אין אנו מבינים".
אסף רון, מנכ״ל ׳בית הגפן׳, כתב לתוכניה של המופע: ״כמה מרגשת ההזדמנות להכיר את התרבות שלצידי, שהיא כל כך קרובה ועם זאת כל כך רחוקה, באמצעות שירי האהבה שלה. איזו הזדמנות נפלאה למפגש שמייצר תכנים משותפים לשיחה סביב מה שכולנו מייחלים לו – אינטימיות, קירבה ואהבה - במציאות בה השיח ביננו כמעט תמיד הוא סביב השונה והמפריד. ואיך נרגיש כשנשמע את שירי האהבה של נוף תרבותנו בשפה ההיא… מזמינים אתכם להתמסר לכל מה שמוכר, ומה שלא, ולחלום על הטוב המשותף שאפשר ליצור כאן יחד״.