מתן וסרמן ריאיין את ד"ר קובי ברדה, דר' להיסטוריה פוליטית וגאו-אסטרטגיה, כדי שיחשוף בפני "מעריב" תמונה היקפית ורחבה לגבי התרחישים המפתיעים שהתחוללו בתחרות האירוויזיון, בה סיימה המועמדת הישראלית עדן גולן במקום החמישי, והמטרות הנסתרות מאחורי מתן הנקודות בקרב נציגי השיפוט.

מה אנחנו יכולים להבין מהתוצאות של האירוויזיון?
"הפער בין הציון המאוד גבוה שקיבלה עדן מהקהל בבית, לעומת הציון הנמוך מאוד שהיא קיבלה מהשופטים מראה שיש פער שחייבים לנסות ולגשר עליו מעבר לאיכות/ של השיר. אם הייתה הלימה בין איכות השיר לבין הציון שלו, הרי שהפערים בין השופטים לבין הקהל בבית לא היו צריכים להיות כל כך משמעותיים".

אך לא כך הדבר
"בעצם נוצר כאן כזה פער שאנחנו רוצים לגשר עליו או להבין מה המשמעות שלו. מכיוון, שכבר לפני שבוע כתבתי שההערכה שלי (הציוץ לפני שבוע) שתהיה התגייסות מאוד משמעותית לתמיכה בעדן, אני חושב שהסבר שמאוד חשוב בהקשר הזה נעוץ למעשה בשני פרמטרים מאוד חשובים. אם נסתכל על ההצלחה שבסיום במקום השני במה שנקרא חביב הקהל: 1.היה קמפיין מאוד משמעותי של קהילות יהודיות וישראלים בעולם. הדבר השני הוא הרבה מאוד "עמך" אירופאית שישראל הפכה בשבילו סוג של סמל אל מול מה שמתרחש אצלו בבית".

מה הכוונה בכך?
"כאשר אנחנו מסתכלים על ההבדל שבדמות בין הזמר.ת האירי שממש בכת.ה וחילקה את העולם למדכאים ומדוכאים- זה היה מסר שלא תפס את הקהל בבית. דווקא עדן שהייתה לבושה לבן ועם דגל ישראל הפכה להיות הדרך של הקהל באירופה להכניס 'אצבע בעין', כי זו הצבעה חיובית,הצבעה מתגמלת, ולא הצבעה שמטרתה לטרפד מישהו, אלא לדחוף מישהו. בכך ראינו ש-15 מדינות נתנו לה 'דוז פואה'".

והדבר למעשה יוצר פערים?
"ראינו את זה במדינות למשל כמו בלגיה שבה לפני שמו את הקליפ שלה הייתה שקופית שאמרה שכעת מתבצע רצח עם בעזה. לכן אנחנו רואים שככל שהאליטות מתעקשות לדחוף את המסר שלהן לתוך הגרון, התוצאה היא בדיוק הפוכה. תוצאה שהציבור אומר שמענו הבנו ואנחנו חושבים אחרת והולכים להצביע בעד עדן".

אך לא כולם למעשה מסכימים איתך ניתן היה לראות תגובות חלוקות
"כאשר הצגתי אצלי בדף את התזה הזאת התווכחו איתי ואמרו לי מה פתאום. אמרו שהשיר מצוין והביצוע מצוין ואני אמרתי בוודאי זה לא מוריד בכלום מהביצוע האיכותי השיר המעניין וכן הלאה. מה זה כן עושה? זה מחדד את ההבדל שבין הקהל מה שנקרא הקול הפופולרי לבין השופטים שלכאורה הם הגורם המקצועי האליטות. אתה רואה שמדובר בארגון השידור הבלגי למשל והייתה אותה שקופית ובין אם תראה בזמרים עצמם האירי או השבדית שאמרה שלא תיתן אם עדן תזכה את הפרס ההולנדי שהועף מהתחרות. אתה רואה שיש פער משמעותי בהצבעה בין מי ששולט בתקשורת הותיק יותר לבין כאשר זה מגיע להצבעה לציבור האירופאי".

וכאמור ההתגייסות הישראלית
"אני רואה בזה סממנים טובים הקמפיין הזה שהובילה אלה קינן 'אלה טרוול' עם גולים איראנים ועם גופים אחרים בתוך אירופה וככה בדיוק אנחנו צריכים לעבוד. שילוב בין שותפים לדרך שלא בהכרח מסכימים על הכל ביחד אך מקדמים את המטרה שלהם. הדוגמה הכי טובה לכך הייתה שהעם אירי נתן את 12 הנקודות ה'דוז פואה'".

בניגוד למנהיגות האירית
"בדיוק, בעינם ישראל מייצגת את מה שהם לא רוצים שיהיה אצלם בבית. בחודשים האחרונים אנחנו רואים את התגברות השיח, הפגנות של אירים נגד הגירה מוסלמית, מתאגרף מפורסם קונור מקגרגור שאומר שהוא שוקל לרוץ לתפקיד פוליטי על גל של אנטי ההגירה. אז ניתן לראות שישראל פתאום הופכת להיות דווקא הסממן שמטרתו להרגיז, להיות אנטי ממסדי. כלומר מי שהצביע לישראל לא בהכרח אוהב את ישראל. הוא פשוט מבין שמה שהכי מרגיז את המוסלמים אצלו בחצר האחורית זה שישראל תנצח, וזה נתן את אפקט 12 הנקודות".

ולמעשה זה רחב יותר מתחרות השירה כאמור
"יש פה סגמנט שחייבים להבין שהוא ישקף עוד הרבה מאוד נקודות כאלה בעתיד. ככל שנתקדם בזמן. יש זרמים תת קרקעיים והאירוויזיון הוא נקודת שיקוף מקסימה בעייני לסיפור הזה, לדיכוטומיה הזאת".