ב-7 באוקטובר נחטפה רימון בוכשטב-קירשט (36) יחד עם בעלה יגב מקיבוץ נירים כשהם מחובקים. הם היו יחד משך כל תקופת השהות שלה בשבי חמאס, וכששוחררה בעסקת החטופים – סירבה לעזוב את בעלה בשבי ואמרה לחמאס: "או שאנחנו הולכים ביחד או שאני נשארת פה ואף אחד לא משתחרר".
עד כמה ישפיע מותו של ראיסי על תוכנית הגרעין האיראנית?
גנץ דרש מנתניהו הכרעה - אך לא חשף בפני הציבור את האמת
החמאס לא קיבל את האולטימטום ולא הותיר לה ברירה, ובנובמבר האחרון שבה לבית משפחתה. מאז מנהלת רימון מאבק למען השבת בעלה ושאר החטופים הביתה.
המוזיקאי הישראלי-אמריקאי דיוויד ברין, שעלה ארצה מארה"ב לפני 39 שנה, התרגש מהסיפור של רימון ויגב, והחליט לכתוב ולהלחין שיר המבוסס על סיפורה. "כמו כל העולם, הייתי מרותק לטלוויזיה וצפיתי בשחרור של רימון מהשבי בנובמבר האחרון", הוא מספר.
"התחלתי לדמיין בראש מה עבר לה בלב כשהיא הסתכלה בעיניים של המחבלים ואיך היא הרגישה כאשר היא יוצאת לחירות, בעוד בעלה נשאר בשבי, וגם התרגשתי לראות איך היא תמכה במי שיצאה יחד איתה מהשבי, אופליה רויטמן".
כדברי ברין, המילים והלחן נכתבו באותו הערב בו צפה ברימון יוצאת לחופשי, וכשהשיר, "Rimon’s Song" היה מוכן, חיפש ברין זמרת שתבצע אותו באנגלית. "שלחתי את הסקיצה לחבר ותיק שלי מארה"ב, המוזיקאי ג'ו בראין, שלו ולאשתו ג'יין יש להקה בשם 'Libbytown', וכשהם שמעו את השיר – הם מיד רצו להקליט אותו, וכך היה. הקול הנפלא והעוצמתי של ג'יין הדהד בדיוק את המסר שכיוונתי להעביר בשיר".
הצעד הבא של ברין, אחרי שהשיר הוקלט, היה לבקש את ברכתן של רימון ומשפחתה. "שלחתי לאמה של רימון את השיר ואת הקליפ והיא אמרה שרימון והמשפחה התרגשו ואישרו שימוש בשמה ובדמות שלה", מספר ברין. "אני מודה שאחרי שהיא אישרה לי לפרסם את השיר, נשמתי לרווחה כי לא הייתי בטוח שהם יסכימו".
השבוע יצא השיר לאור כשברין מקווה להעביר דרכו את זעקת משפחות החטופים גם ברחבי ארה"ב: "חשוב לי להשאיר דרך השיר את עניין החטופים כנושא המרכזי בשיח בארצות הברית - במיוחד כשיש עכשיו באוניברסיטאות וברחבי אמריקה הפגנות פרו פלסטיניות נגד ישראל. אנשים שוכחים שיש עדיין חטופים בעזה בתנאים לא תנאים וכבר שבעה חודשים שחייהם נמצאים בסכנה ממשית".