כשיהונתן פרלמן היה בן חמש, שיתפה אמו, מירי, את הבוס שלה, מפיק העל שלמה צח, ב-"צרות" שלה. "לילד אין קואורדינציה", היא קבלה ותהתה מה ניתן לעשות עם התכשיט."שינסה ללמוד פסנתר", הציע צח, המוכר כגלאי כשרונות מיומן, מבלי שאפילו הוא ינחש עד לאן ירחיק הילד, שכבר בגיל 23 במאזנו הפקה מוזיקלית של חמש הצגות מוזיקליות ושלושה אלבומים שהוציא.
"בגיל חמש כשהתגלתה אצלי בעיה של מוטוריקה עדינה, היה זה שלמה צח שהמליץ לרשום אותי לשיעורי פסנתר. כשחזרתי הביתה מהגן, חיכה לי בסלון משהו ענק עם מלא כפתורים, שנראה היה לי כמו איזו חללית", הוא נזכר. "יותר מאוחר התגלה לי שזה היה הפסנתר של מתי כספי, ששלמה עבד איתו בתקופה ההיא. מבין המורים שלימדו אותי לנגן, בנימין אורן היה זה שפתח בפניי את שערי העולם הקלאסי ואחריו - תום לב, שהיה המורה שלי למוזיקה בישיבה".
בישיבה?
"למדתי בישיבה התיכונית לאמנויות ולמדעים בתל-אביב, שם תום לב חשף אותי לג'ז, לא רק כז'אנר מוזיקלי אלא כהשקפת עולם".
כל זה בלי איזה מרד-נעורים בדרך! היכן ה"בעיטה"?
"למה צריכה להיות בעיטה? ואם כן, כשהעדפתי להבריז משיעור מתמטיקה ובמקום זה ללכת להתאמן על הפסנתר שבחדר המוזיקה, מה שעצבן מורים שלי. כלומר, אם היה מרד, אז במובן הטוב של המילה".
ביום שני הקרוב יתקיים באולם צוקר, בהיכל התרבות בתל-אביב, מופע הבכורה למופע "סיפור מוזיקלי - גדולי היוצרים", שבו הוא מציג לדור הצעיר שירים מהקלאסיקות של הזמר העברי בעיבוד רענן. "חיבור בין-דורי זה מה שרציתי ליצור, מתוך כבוד למה שנעשה לפניי ואותו רציתי להתאים לימינו", אומר פרלמן.
מבלי "להתפרע" עם עיבודי רוק כבד ודומיהם?
"ההיפך מזה, אני הולך יותר אחורה, לכיוון העולמות הקלאסיים של המחצית הראשונה של המאה ה-20, כולל כמובן השפעות של ג'ז לצד של מוזיקת עולם ומוזיקה אתנית".
מאז גיל 18 הספיק פרלמן להוציא שלושה אלבומים, כשהוא לא נרתע מלהצהיר שהקו המוזיקלי שלו הוא "מאוד ישראלי בניחוח של פעם, כשהכוונה היא לשלב בין העולמות השונים של המוזיקה". הוא מממש את כוונתו בשני נתיבים - עיבודים חדשים משלו לשירי גדולי המלחינים בזמר העברי, בהם סשה ארגוב, משה וילנסקי, נעמי שמר ויאיר רוזנבלום ולחנים שהלחין לשירי כותבים מהשורה הראשונה, כמו רחל שפירא, שמרית אור, חמוטל בן-זאב ויואב גינאי, ששמחו לשתף איתו פעולה. בין הזמרים והנגנים הצעירים שפרלמן משלב בפרויקטים שלו גם הוא עצמו, כשהוא מצליח לרגש בשירתו העדינה. "אני לא רואה את עצמי כזמר", הוא מודה. "אבל כאמן יוצר אין לי בעיה לשיר את השירים שלי ברגע המתאים".
אתה עידן רייכל הבא, כשכמוהו אתה משתף זמרים שמבצעים את השירים שלך?
"אני יהונתן פרלמן, רק אני עצמי, כשאני מתמרן בין הקלאסי, הג'ז והעולם היהודי. אם הקהל יזרום איתי ועם הקו שלי יותר מאשמח. ומדוע שלא? - אני מאמין שיאהבו את המוזיקה שאני יוצר. נראה לי שהיא מאוד מדברת עם הקהל ומתקשרת איתו. אני מקווה שלעומת מה שקורה קהל ימצא איזו נחמה קטנה במוזיקה שלי".
הבמאי גדי צדקה הבחין בכישוריו של פרלמן וחש לגייס אותו כמפיק המוזיקלי של מחזות הזמר שהוא מעלה ב"תיאטרון העברי" שבניהולו - וגילו הצעיר של פרלמן לא מרתיע אותו. "גדי הוא אדם מאוד-מאוד אמיץ", מציין פרלמן. "הרי לא כל מפיק היה לוקח מוזיקאי בן 19 לנהל מוזיקלית מחזמר כמו 'אור', המבוסס על שיריה של שושנה דמארי".
"כשראינו כי טוב, המשכנו בהפקות הבאות שלו, מסתבר שזה לא תמיד ככה. "לא כולם רואים בעין יפה שאני אומר להם מה לעשות", פרלמן מסייג בנימה מפוכחת. "אבל אחרי כמה חזרות ההסתייגויות נעלמות".
כעת, עומד פרלמן להפיק לראשונה מוזיקלית מופע שיגיע מחו"ל, "שם אעמוד לראשונה בראש הפירמידה", הוא מתגאה. יחד עם זאת הוא מסיים את לימודיו לתואר ראשון בקריה האקדמית אונו, כשהמנטור שלו הוא ירון גוטפריד, ש"השכיל לחבר בין העולם הקלאסי לבין עולם הג'ז".
כשאתה מדבר על המופע מחו"ל, האם אתה חותר לקריירה בינלאומית?
"זה הכיוון. אני מקווה להגיע לברודוויי ולהלחין מוזיקה לסרטים".
אם תגיע לקריירה בינלאומית, תעזוב אותנו לאנחות?
"יכול להיות. נראה מה יביא היום. ברור שאף פעם לא אתנתק מהמדינה הזאת, שאני מחובר אליה".
בעוד תוכניותיו של פרלמן הן מרחיקות לכת, כיום הוא ממשיך לגור בתל-אביב עם הוריו - הבמאית והתסריטאית מירי פרלמן (שבין השאר יצרה סרטים תיעודיים על שלמה צח, בעז שרעבי ואדם) והשחקן והבמאי גלעד פרלמן."כולנו, לרבות אחי הצעיר איתמר, עסוקים ביצירה", הוא מעיר.
היכן המלחמה בכל הסיפור?
"היא נוכחת בצורה זו אחרת. אין ברירה אלא להישיר מבט אל המציאות שאי אפשר להתעלם ממנה".
והחלום?
"להגיע עם המוזיקה שלי לכמה שיותר לבבות, בארץ ובעולם".